חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות תערובות · לו
בש"ע י"ד סי' קכ"ב סעיף ז' כתב כך סתם כלי ישראל אינם בני יומן ע"ש הטעם ע"ש בש"ך ס"ק ד' ע"ש וע"ש במנחת יעקב סי' נ"ט ס"ק ה' בשם הרא"ש והש"ך סי' ק"י בדיני ס"ס דהספק לא הוי אלא שמא נשתמשו בו דבר הפוגם בתבשיל זה ע"ש במ"א סי' תמ"ז ס"ק ס"ג ולכאורה אם היה נמצא לפעמים שמבשלים בקדרה איזה תבשיל ואמרי' שהוא פוגם בתבשיל השני או פוגם בפני עצמו או אנ"ט וכיוצא בו שפיר הוי לן למימר שמא נתבשל בו תבשיל כזה אבל באמת לא ראינו ולא שמענו שנתיר קדרה בת יומא משום תבשיל שבעולם א"כ היכי נאמר כאן ס"ס שמא אינה בת יומא ושמא נתבשל בה תבשיל הפוגם או אינו נ"ט או פוגם בתבשיל זה הא על כל התבשילים שבעולם אין אומרים כן ובכלי של נכרי אפשר קצת לומר כן שאין אנו יודעים תבשיליהם אפשר אם היינו יודעים אותו התבשיל היינו אומרים שהוא לפגם אבל תבשילים של ישראל שאנו יודעים כולם ושמותיהם ועינייניהם וטבעם ולעולם אין אנו מתירין בידוע ועכשיו אנו עושים ספק מזה יהיה איזה תבשיל שיהיה אינו לפגם ואפשר דבאמת יש הרבה תבשילין שפוגמים אחד בחבירו כגון אחד מתוק ואחד חמוץ או חריף וכדומה אלא שאין בקיאים לכך אנו אוסרים מספק דספק חסרון ידיע' אינו ספק אבל כשאינו ידוע איזה תבשיל בשלו בו אין זה ספק חסרון ידיעה דהא אפי' חכם גדול הבקי בתבשילים אינו יודע זה כיון דאינו יודע א איזה תבשיל בשלו בו וע"ש בספר פרי מגדים סי' נ"ג בס"ד ס"ק ט"ו ע"ש ואין זה דבר ברור כל כך וצ"ע ועוד יש לומר דדווקא לספק אחד מזיק חסרון ידיעה ולא לס"ס כמ"ש בש"ך סי' נ"ג ס"ק ט"ו ע"ש ולפי מ"ש במ"א שם דהספק השני שמא נשתמשו בדבר המותר וחשיב זה לס"ס ניחא ע"ש ומ"ש שמא אינו נותן טעם אפשר שכיוונו למ"ש בהגהת ש"ד סימן מ"ט במעשה דרש"י דכל נותני טעמים שיערו בבצל וקפלוט אבל באמת אין נותנים טעם כל כך ע"ש היטיב ופעם אחת נשפך חלב על קדרת בשר בתבשיל חמוץ בי"ט אחר יציאת בה"כ והיה לספק הרבה אם היה ס' והתרתי ספק שמא אינו מפעפע לפנים ושמא אינו נותן טעם כמעשה דרש"י ושמא כיון שהם שני הפכים נטל"פ שמא היה ס' אע"ג דאינן ספיקו' גמורות כל כך הא כתב במנח' יעקב שם דסתם כלים אינם בני יומן נמי אינם ספיקות גמורות אלא כיון שיש הרבה ספיקות מקילינן ע"ש במבוא שערים בסי' ראשון בהגה המתחלת חכמים שיערו כל דבר בס' משום בצל וקפלוט שנותנים טעם בס' לפי שהם חריפין על כן שיערו כל דבר בס' עכ"ל משמע דשאר דברים אין נותנים טעם כל כך ומ"מ אין ללמוד מזה קולא גמורה דבצל וקפלוט ירקות הם ואי לאו חורפייהו לא הוי נותנים טעם כל כך אבל בשר וחלב שיש בהם שמנוני' כמ"ש בש"ך סי' צ"ב ס"ק ג' שאני שהרי במעשה דרש"י גופי' כתב הרי אנו רואים דבשר שמן נותן יותר טעם מבשר כחוש ורש"י לא התיר אנא בטעם התולע שהוא כחוש ע"ש אע"ג דכ' רש"י שם וקים להו לרבנן דאין לך נותן טעם באסורים יותר מבצל וקפליט לכך שיערו בבצל וקפלוט עכ"ל מ"מ עד ס' ממש יש הרבה שנותנים טעם ע"ש בחולין דף צ"ז ע"ב בתוספת ד"ה כל אסורים שבתורה ע"ש ועוד דאיכא דיעות דמשערינן בקדרה או במאי דבלעה קדרה ע"ש בחולין דף צ"ז ע"ב בתוספת ד"ה איכא דאמרי ובשאר פוסקים מ"מ לספק יש לצרף דדלמא מצרפינן מאי דבלעה קדרה ואיכא ס' אבל הקדרה גופיה בוודאי לא מצרפינן להתוספת דכאן הוי כאלו נפלה לתבשיל ממש ע"ש במ"א שכתבתי עוד צדדי התרים דהחלב לח הוא ואין צריך ס' נגד כולו ועוד דמעורב בו מימי חלב: