חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות תערובות · לד
בש"ע י"ד סי' קי"ד סעי' י"ב הרשב"א היה נזהר מכרכום ע"ש וע"ש בש"ך דיבש ביב' שנתבט' ברוב מותר לבטלו אפי' לכתחילה בס' ע"ש וצ"ע דהא זהו דוקא כשנתערב במינו אבל כאן הוי מין שלא במינו דהא בודאי כרכום עם בשר הוי שלא במינו וצריך מדרבנן ס' כמ"ש סי' ק"ט וא"כ כל הכרכום אסור ובודאי דאסור לבשל דהא במינו מותר להוסיף עד ס' משום דכל א' מות' בפני עצמו לא הוי כמבטל איסור כמ"ש סי' ק"ט סעי' ב' ע"ש אבל הכא כל אחד בפני עצמו אסור וכן מ"ש בש"ך וכן ליש פוסקין מותר אפי' בלא ס' ע"ש הא זהו דוקא במין במינו כיון דנעשה היתר גמור אבל שלא במינו אסור כמ"ש סי' ק"ט ע"ש ועוד דהא הרשב"א כתב דבדברים הנלקחין מהנכרים לא הלכו בו אחר הרוב ולכך אוסר חמאה של נכרי כמ"ש בט"ז סי' קט"ו ס"ק ט' ע"ש וע"ש בטור ובב"י ובתה"ה ע"ש ולכך היה נזהר מהכרכום נמי דהא חמאה נמי לא היה בכלל הגזירה אבל אנן קיימ"ל דהחמאה מותר א"כ לא סבירא לן כתירוצו של הראב"ד ומ"ש בש"ך ותו י"ל דהרשב"א לא היה נזהר אלא בכרכום שהוא לח ע"ש זהו לאכול את התבשיל אבל לאכול את הכרכום אינו מועיל דאפי' נפסל מאכילת כלב אסור לאכלו כמ"ש בסי' קל"ד סעיף י"ג ע"ש וע"ש בש"ע א"ח סי' תמ"ב סע"ד ובמ"א שם ס"ק ט"ו ע"ש אלא די"ל דכיון דיבש הוא והוי כעץ בטל הוא באינו מינו נמי ברוב בעלמא דהא הטעם דבשלא במינו צריך ס' דשמא יבשלם ויתן טעם וכאן ליכא טעמא ע"ש בש"ך סי' ק"ט ס"ק ט' ע"ש ולהאו"ה שכת' הטעם דשלא במינו צריך ס' דאפש' להכיר האיסור ע"ש בש"ך סי' ס"ט ס"ק ל"ז ע"ש שאסור לאכול הכרכום. ומ"ש דאחזוקי אסורא לא מחזקינן צ"ע הא כיון דהבשר יותר בזול מהכרכום בודאי חיישינן שמא עירב כמ"ש שם סע"ד ע"ש וי"ל דדוקא שם חיישינן שמא עירב עד שאין ס' לבטלו כמ"ש שם אבל כאן דהכרכום הוא רוב ומדאורייתא אפי' מין בשאינו מינו בטל ברוב וכאן דיש ספק אם נתערב מותר דהוי ספיקא דרבנן כמ"ש סימן קי"א ע"ש ומ"ש דלא שייך כאן מבטל איסור לכתחילה ע"ש בזהי"ל דאין חשש משום יי"נ נמי דהא עכשיו כשנותנין לתבשיל בודאי יש ששה חלקים בתבשיל נגד היין ע"ש בט"ז סעיף ד' אלא דאין מבטלין איסור לכתחלה וכאן דיש ספק אם יש כאן איסור מותר אבל אין להתיר מטעם דאין כוונתו לבטל האיסור אלא לתקן הכרכום דהא כתב בסי' ק"ה סעיף י"ד מלח הבלוע מדם ע"ש משמע דלכתחילה אסור למלוח בו בשר ולא אמרינן דאין כוונתו לבטל האיסור אלא למלוח הקדרה וכ"כ שם מלח או תבלין שהן בקערה של בשר מות' ליתנן בחלב שאין מליחה לעץ ע"ש: