חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות תערובות · יג
בש"ך סי' ק"ג ס"ק ח' וגם נ"ל שצריך לשהות הכלים עד שלא יהיו בני יומן ע"ש לפ"ז בכל מקום דמתירין כלי על ידי ס"ס צריך לשהות עד שלא יהיה בני יומן דהא י"א דאין מתירין ס"ס בדבר שיש לו מתירין ע"ש בסי' ק"י סע"ח ובש"ך שם ס"ק נ"ו דדוקא בב' תערובת אין מתירין ע"ש וע"ש בט"ז ס"ק י"א ע"ש ומ"מ בההיא שכתב בט"ז סי' צ"ה ס"ק י"א גבי קערה חולבת בין כלי של בשר ע"ש יש להתיר מיד דכתב במנ"י סי' נ"ז ס"ק כ"ט היתרים אחרים דלא מחזקינן איסור ואמרינן שלא הודח כלל יחד או משום דסתם כלים אינן בני יומן ע"ש ולכאורה היה נראה לומר דלא הוי דבר שיש לו מתירין כיון שאין לו מתירין לדבר חריף דהא דבר חריף אפי' אינו בן יומו אסור וכמ"ש סי' ק"ב סע"ד אבל אם נשאר לאחד לעולם אסור לא הוי דבר שיש לו מתירין ע"ש ואפי' נימא דדבר חריף נמי מדינא מותר וחומרא בעלמא (ונראה דלא אמרי' כן דהא גבי בשר ששהה שלשה ימים בלא מליחה אסור בבישול לעולם ואפ"ה צריכי הפוסקים ליתן טעם דלא הוי דבר שיש לו מתירין משום דלצלי לא נאסר לעולם או משום שאין איסורו מחמת עצמו ע"ש וצ"ל דשם הטעם משום דעיקר הנאסר הוא המבשל ולא הותר לן או דשם מיירי דווקא שהתבשיל הוא של המבשל וצ"ע) כמ"ש בט"ז סי' צ"ו ס"ק ח' ע"ש מ"מ אם יבשל דבר חריף כמו קורט של חלחית בוודאי אסור ואין לומר דיש איזה חילוק בין ב' בני אדם לשאר דברים דהא בתרומת הדשן סי' ק"ע למד לבשר ששהה שלשה ימים בלא מליחה דלא הוי דבר שיש לו מתירין מהא דיבמות דף פ"ב דתרומה לא הוי דבר שיש לו מתירין דממה נפשך אי לכהן משרי שרי אי לישראל מיסר אסור וכתב על זה אע"ג דאפש' דיש לחלק מ"מ נרא' דכיון דטעמא משום דבר שיש לו מתירין וההיא אינו אלא מדרבנן לא דייקינן כולי האי להחמיר עכ"ל וההיא דסע"ד דאם ישאר לאחד לעולם אסור לא הוי דבר שיש לו מתירין נמי למד מההיא דיבמות ע"ש בב"י א"כ בודאי גם כאן אמרינן כן דכיון דנשאר לדבר אחד לעולם אסור לא הוי דבר שיש לו מתירין ולפי מ"ש במ"א סי' שי"ח ס"ק ב' דההיא דסע"ד מיירי דווקא שנתערב אחר השבת אבל אם נתערב בשבת אסור אפילו למבשל הואיל וחל עליו אסור משום דבר שיש לו מתירין א"כ גם כאן בנתערבו כלים נמי לדבר חריף אסור אפי' בו ביום הואיל והוי דבר שיש לו מתירין לגבי שאר דברים וכן בההיא בסי' קכ"ב סע"ט אם נשתהה ביד נכרי לא מהני כיון דהוי דבר שיש לו מתירין דהא יכול לשהות אצלו מעת לעת ע"ש: