חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות תערובות · טו
אם בשלו גרופין שיש בהם מילבין הרבה בקדרה ואחר כך לקחו כף והגיסו בה את הקדר' ותחבו הכף לקדרה אחרת ולא קינחו את הכף קודם שתחבו בקורה הכשרה והקדר' האסורה היתה רכה הרבה שהיה בה מים רבים לכאורה יש להתיר דהוי ס"ס שמא נימוח בקדרה האסורה ושמא לא נדבק בכף כלום כמ"ש בש"ע י"ד סי' פ"ו סע"ט ע"ש אבל במאכל עב יש להחמיר דודאי נדבק המאכל בכף וכיון שיש הרבה מילבין קרוב לודאי שיש מילבין בכף נמי וצ"ע עוד בדין זה אם נפל עצם לתוך התבשיל א"צ לשער ס' נגדו אפילו לא נמלח דאין בעצמות דם כמ"ש בש"ך סי' ע"א ס"ק ט' נראה דאם יש ס' נגד המוח שבעצמות אף המוח עצמו מותר עכ"ל אבל נגד העצמות א"צ ס' וכן משמע ברמ"א סע"ג שכתב הקוליות ושאר עצמות שיש בהן מוח צריכין מליחה עכ"ל משמע אם אין בהם מוח א"צ מליחה וכן מבואר בסי' צ"ט סע"א דעצמות האיסור מצטרפין להיתר אע"ג דבוודאי בשר האיסור והעצמות לא נמלחו ולאסרו משום דם ונרא' דגם ציר אין בעצמות דאל"כ אמאי א"צ ס' נגד עצמות האיסור אך קשה א"כ אמאי מותר למלוח עצמות עם בשר ואפילו עם שאר בשר דעם בשר שעל העצם גופה אפי' לכתחילה מותר כמ"ש סי' ט"ו ע"ש ובפר"ח סי' ע"א ס"ק י' ע"ש הא כיון שאין בהם ציר אין אומרים כבלעו כך פלטו כמ"ש בט"ז סי' ע"ה ס"ק ו' ע"ש ובש"ך סי' ע"ה ס"ק י"ג ע"ש ובט"ז סי' צ"ט ס"ק א' כתב דיש בהן לחלוחית ובפר"ח שם כתב דאפי' לחלוחית אין בהם ע"ש והר"ן פרק גיד הנשה כתב דיש בהן לחלוחית אלא דאין בהן בנותן טעם ע"ש אעפ"י דהר"ן מיירי ברכין מ"מ סברא זאת נוכל לומ' בקשין ג"כ וע"ש בכרתי ופלתי שמתרץ כן קושית הפר"ח ע"ש בסי' צ"ט ס"ק א' ואפש' דלכך מותר למולחן עם בשר כיון דיש בהן לחלוחית והא דמצטרפין קליפי בצים לבטל האיסור אעפ"י דאין בהן לחלוחית ע"ש בכרתי ופלתי סי' צ"ט ס"ק א' דמיישב ע"ש ולפ"ז נראה דכ"ש דמותר אם מלח בצים בלא קליפ' קשה עם בשר דמות' בדעבד דיש בהן לחלוחית יותר מעצמות ואפשר דהלחלוחית שבעצמות הוא מין בשר אבל בבצים אינו מין בשר כלל מ"מ אם לא נגמר אלא החלמון דהוי מין בשר כמ"ש בסי' פ"ז סע"ה ע"ש מותר וכ"כ בפר"ח סי' ע"ה ס"ק י"א ע"ש וקש' על הפר"ח דבסי' צ"ט ס"ק א' כתב דאין בעצמות לחלוחית כלל ובסי' ע"א ס"ק י' כתב דמותר למולחן עם בכר ובסי' ע"ה ס"ק י"א כתב דילפינן מליחה מבשר וחלב ולפי דבריו בסי' צ"ט ס"ק א' היה מוהר לבשל עצמו' בחלב וכ"ש אם בישל דלא נאסר התבשיל בדעבד ובסי' פ"ז ס"ק כ' כתב דבעצמות איכא אסורא בין לבשל ובין לאכול ע"ש ועוד דנרא' דהא דאסור לבשל עצמות בחלב ולאכול חומרא הוא אבל לקולא ודאי דלא נימא סברא זאת דהוי בשר וא"כ לפי הפר"ח דילפינן מליחה מבשר וחלב אמאי מותר למלוח עצמות עם בשר ודוחק לומר דבסי' ע"א מיירי דיש בעצמות מוח והוי עצמות והמוח מין א' לכן מותר למולחן עם בשר דמאי מהני המוח לעצמות ועוד דהמנהג למלוח עצמות שאין בהן מוח נמי עם בשר וג"כ הש"ך בסי' פ"ז ס"ק כ"ב דהאוכלם פטור אבל איסורא איכא ע"ש וקשה המאי בעצמות איסור מותר המאכל ואדרבה העצמות של איסור מצטרפין להית' ודו"ל דבסי' פ"ז מיירי ברכין דא"כ אפי' חיובא יהיה וכן קשה בסי' ק' סע"ב ירך שנתבשל עם גידו אין הגיד אוסר ע"ש הא כיון דנתבשל נמלח תחילה ואמאי לא נאסר הגיד משום דם וצ"ל נמי משום דיש בו לחלוחית מעט ונראה דגם הגיד מצטרף עם ההיתר לבטל את השומן כמו העצמות ע"ש ואפשר דלכך מותר למלוח עצמות עם בשר דכיון שהם חלקים אמרינן דם משריק שריק כמ"ש בש"ך סי' ע"ה ס"ק י"ג ע"ש ואעפ"י דבבני מעים לא התיר רמ"א אלא בדעבד היינו עם שאר בשר ובאמת בעצמות ג פה עם שאר בשר אסור לכתחילה כמ"ש בת"ח סי' ט"ו ע"ש ובש"ע סי' ע"א סע"ג ע"ש ועצמו' דמי לכלי מנוקב דמותר לאכול בה רותח להש"ע בסי' ס"ט סעיף י"ז משו' דמשריק שריק אך רמ"א אסר שם ודמי לסכין שחתך בה בשר שלא שהה שיעור מליחה בסי' ס"ט סעי' כ"ו ע"ש בט"ז ס"ק נ"ג ובש"ך ס"ק פ"ח ובסכין מותר לכתחילה אך עם העצם מובלע בבשר לא ידעתי האיך שייך משריק שריק ושמעתי דעצמות שיע ולא בלע כמ"ש בש"ך סי' ע"ב ס"ק ג' ע"ש ואפשר דמ"מ כיון שיש בבשר דם לפלוט הדם נפלט דרך הבשר ושייך משריק שריק ע"ש בחולין דף קי"ב בתוספת ד"ה ודגים רפו ע"ש: