חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות תערובות · ג
בש"ע י"ד סי' ק"ט יבש ביבש שנתבט' חד בתרי אם בשלו כולן כאחד ע"ש בש"ך ס"ק י"ב וצ"ע אם נתערב חד בתרי ונאכל א' מהם ואח"כ נודע כיון שעיקר הביטול בו בשעת הידיעה ועכשיו ליכא רובא וא"כ דילמא של איסור נשאר וליכא רובא והוי ספק דאורייתא דקודם שנודע לא נתבטל כלל ואע"ג דבסי' ק"י סע"ז תלינן שהאיסור נאכל שם לענין חתיכה הראויה להתכבד דל הוי אלא מדרבנן תלינן מספיקא אבל כאן הוי ספק דאוריי' וכ"כ בספר פר"מ בשם ספר פ"ת בסי' ק"א גבי תרנגולת בנוצתה דאם לא נודע עד אחר שהסירו הנוצה לא בטיל דעיקר הביטול בשעת הידיעה ע"ש וע"ש בספר מנ"י סי' צ"ט ס"ק י"ח ע"ש וע"ש בב"י (ואם נימא דמה שאינו בטל קודם הידיעה הוא דרבנן אפשר שיש להקל כאן דהוי ספיקי דרבנן ששמא נאכל האיסו') ומ"ש המנ"י מהב"י ותשו' רשב"א לא ידעתי דאינהו מיירי שנתבשלו כל הג' קודם שנודע התערובת דאפי' נימא דקודם שנודע לא נתבטל כלל מדאורייתא מ"מ ליכא עכשיו אלא איסור דרבנן דמדאורייתא ברובא בטל מין במינו אפילו בבישול אבל הש"ך מיירי שנתבשל מקצת בקדרה זו ומקצת בזו דליכא רוב בכל קדרה נגד האיסור א"כ הוי ספיקי דאורייתא ואפי' יש רוב בכל קדרה מ"מ כיון שקודם שנודע לא נתבטל כלל א"כ עכשיו שניהם אסורין אע"ג דעכשיו הוא מדרבנן דהא יש רוב בכל קדרה מ"מ אין כאן ספק כלל כיון דשני הקדרות של היתר כמ"ש בסי' קי"א סע"ה ומ"ש המ"י ואף אם נאמר דהוא רק ספק הוי רק ספק דרבנן ע"ש לא ידעתי כיון דשני הקדרות של היתר ולפי מ"ש אינו מוכח מהב"י ותשובת רשב"א דקודם שנודע בטל מן התורה אלא מדרבנן בעינן ידיעה דאינהו לא מיירי מזה כלל אלא דמ"ש דהוי איסור דרבנן משום דמין במינו ברובא בטל כמ"ש ואם נתערב ב' בו' ונאכלו ב' ונשארו ד' צ"ע אם זה הוי ס"ס שמא אין כאן איסור כלל שמא נאכלו שניהם של איסור וא"ת לא נאכלו שניהם שמא נאכל א' ונשאר א' ויבטל דאינו מתהפך גם י"ל תיכף שמא נשארו ב' של איסו' ע"ש בש"ך סי' קפ"ז ס"ק כ"ב ע"ש וכן אם פירשו כמה חתיכות קודם שנודע התערובת ונשארו ואין במה שנשאר לבטל האסור צ"ע דאפשר כמו בחתיכות הראויה להתכבד אמרי' סבר' זאת לקול' דכל דפרי' מרובה פריש ומיתר' והאיסו' נשאר כ"ש דאמרי' כאן סברא זאת לחומרא דכל דפרי' מרובא פרי' והאיסו' נשא' ואין כאן שיעו' לבטלו: