חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות תערובות - ב · לג
אם היה מונח קדרה צוננת על השולחן ותחתי' היה חלב מנוטף צונן על השולחן ועירוי תבשיל רותח לקדרה וניתך כל החלב שתחת הקדרה אם נאסר הקדרה או התבשיל ג"כ אם אין בו ס' נגד החלב הנה לרמ"א בסי' צ"ה סע"ג בהג"ה ואם עירו מים רותחין שאינו של בשר ולא של חלב וכו' אפי' היה החלב מבפנים ועירה מים רותחים לתוכו לא נאסר הקדרה כמו דאין הכפות נאסרים זה מזה אעפ"י שהכפות נוגעים זה בזה והכף של חלב נוגע בשומן של כף של בשר כמ"ש רמ"א שם על כפות של בשר ושל חלב ביחד ולא התנה שידוע לו בודאי שלא נגע הכף של חלב בשומן דאי אפשר לידע זה דהא לא במתכוין קא מיירי אלא בסתם הדחה כתב רמ"א דין שלו גם אין הכלי התחתון נאסר אעפ"י שהוא בודאי או של בשר או של חלב ואפי' להחולקים על רמ"א שם ע"ש בש"ך ס"ק כ' ובפר"ח ובשאר אחרונים היינו מבפנים ולא מבחוץ דהא אפילו עירה חלב רותח לקדרה של בשר לא נאסר מן הקדרה אלא כדי קליפה דעירוי אינו מבליע ומפליט אלא כדי קליפה כ"ש שלא יוכל העירוי שמבפנים להבליע החלב שמבחוץ שאינו בתוך כדי קליפה ודז"ל כיון דמערה התבשיל עד שנתמלא הקדרה מקרי עיראות הרבה ובולע בכולו כמ"ש בט"ז ס"ק י"ב דא"כ לא משכחת עירוי שיאסר כדי קליפה אלא בקילוח ראשון וכל הפוסקי' לא חלקו אלא ודאי דוקא (בטעלי"ר) כת' הט"ז כן דמערי' עליהם בכל יום כמה פעמים וגם זה דוחק דמאי מהני עירוי הראשין לשני שיבליע השני בכולו כיון שנצטנן בינתיים גם לכאורה אם אינו בן יומו מעיראות הראשונו' מותר ואין כאן מקומו וע"ש בש"ך סי' ס"ט ס"ק ס"ד ע"ש במנ"י הטעם דכל פעם שמערה לקערה הקילוח דוחה התחתון ונוגע א"כ כל התבשיל הוי כדי קליפה עכ"ל אבל שיאסר בשביל זה בכולו בשביל שמערה כמה פעמים אין לנו ולאחר שנפסק העירוי הוי כלי שני וכתב בט"ז סימן צ"ה ס"ק י"ב דבכלי שני אין שיורי מאכל אוסרים אפילו מבפנים כ"ש מבחוץ וע"ש בסי' צ"ב סע"ז בהג"ה ואם נשפך חלב או שאר אסור רותח וכו' ובסי' ס"ח סעיף ט"ו ע"ש בט"ז ובש"ך ואע"ג שהחלב שתחת הקדרה נמס אין ראיה דבמעט חמימות הוא ניתך כמ"ש בתרומת הדשן גבי טפה שנטף מנר של חלב ע"ש בסי' צ"ב סע"ט ובדרכי משה שם ע"ש בתרומת הדשן סי' קע"ו ע"ש שכתב ברתיחה מועטת החלב נמחה: