חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות תערובות - ב · טו
כתב בש"ע י"ד סי' פ"ט והמנהג הפשוט במדינות אלו ע"ש ומי שאינו מברך ברכת המזון כגון נדה ויולדת כמ"ש בש"ע א"ח סי' פ"ח ע"ש ואע"ג שכתב במ"א שם שתברך בלחש מ"מ פעמים ביולדת אין מקומה נקי וכדומה או מי שאכל פחות מכשיעור אין צריך לברך ברכה אחרונ' כמ"ש במ"א סי' ר"י ע"ש נראה דהסלוק הוי לפי הענין כל שנראה שסלק עצמו מסעודה ראשונ' מותר לאכול חלב דהא בתוספ' בחולין בפר' כל הבשר כתבו אלא אפי' לאלתר אם סלק השולחן וברך מותר דלא פליג רבנן ע"ש והפוסקים לא הזכירו סלק את השולחן משום דדוקא בזמניהן שהיו נוהגי' כן כמ"ש במ"א סי' קע"ז היה קפידא בדבר זה אבל לדידן בברכת המזון לחוד הוי סעודה אחרת א"כ ה"ה מי שאינו מברך ברכת המזון הוי בדבר אחר סי' לסעודה אחרת ואפשר דגם בזמניהן היה ברהמ"ז לחוד סימן לסעודה אחרת והתוספ' שהזכירו סלק את השולחן אורחא דמלתא קאמר ודוחק ועוד דא"כ מי שאינו מברך ברכת המזון לעולם יהיה אסו' לאכול חלב דהא כת' בש"ך שם וכתב מהרש"ל שם דלכולי עלמא אם לא סלק וברך אפי' כל היום כולו אסיר ע"ש ונראה דמי שנוהג להחמיר על עצמו כמו אביו של מר עוקבא שלא לאכול בשר עד למחר כי השתא ע"ש בגמרא צריך להמתין כ"ד שעות שלימות כמ"ש בגמרא עד למחר כי השתא ע"ש ואפילו למ"ש ביש"ש דטעמו היה דגם הוא סבר דבאותו סעודה אסור ובסעודה אחרת מותר אלא דסבר דמ"מ דמסעודה לסעודה הוי כ"ד שעות כמו דרך השרים והאסטניס שאוכלין פעם אחת במעל"ע ע"ש וא"כ לכאור' דאין צריך להמתין כ"ד שעו' בצמצום דודאי אותן הנוהגין לאכול פעם אחת במעל"ע אין מדקדקין כ"כ שלא לאכול עד נ"ד שטות שלימות מ"מ נראה להחמיר דהא למר עוקבא נמי צריך להמתין מסעודה לסעודה דהיינו כמו דרך כל אדם שאוכלין פעם אחד בבוקר ופעם א' בערב ובודאי דגם אותן בני אדם אין מדקדקין כ"כ להמתין דוקא ו' שעות שלמו' ואפ"ה כת' הרמב"ם דבעינן ו' שעו' ע"ש וכ"כ בש"ע ונא חלקו אם אוכל פעם אחד בבוקר ופעם ח' בערב או שאוכל שני פעמים ביום אלא לעולם צריך להמתין ששה שעות והטעם דאם נימא כמו שדרך בני אדם לאכול בבוקר ובערב א"כ נתת דברך לשיעורין דלפעמים יאכל בערב קודם ששה שעות ולפעמים אחר ו' שעות וכן יש בני אדם שממהרין לאכול בערב ויש בני אדם מאחרין ועוד דאם יאכל ביום שני פעמים כיצד ישער לכך קבעו זמן קביע לעולם ששה שעות וא"כ הכא נמי במי שמחמיר לשהות מעת לעת צריך להמתין כ"ד שעות שלימות: