חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה
הלכות מליחה · מח
כתב בש"ע י"ד סימן ס"ט סעיף י"ד בשר ששהה ג' ימים בלא מליחה ע"ש בש"ך ס"ק נ"ה ונרא' דאסור למלוח כולן יחד דהא ההיא חתיכה ששהתה ג' ימים בלא מליחה תבלע עוד עכשיו דם חדש משא' החתיכו' כמ"ש בט"ז שם ס"ק ל"ב ואעפ"י שתבטל גם עכשיו ברובא מ"מ הוי מבט' אסור לכתחילה דמבט' עכשיו את דם האד' ואוכל אותו ואע"ג דאפשר לומר שאין כוונתו לבטל את האסור אלא למלוח את הבשר מ"מ כיון דאפשר לו להרחיק מעט בין כל חתיכה וחתיכה ולא הרחיק הוי כמבטל את האסו' דאפשר דלא שרינן בזה אלא במקום דאי אפשר לתקן בענין אחר כגון גבי דבש בסימן פ"ד סעיף י"ג ע"ש בט"ז ובש"ך דאי אפשר לאכול הדבש אא"כ יסננו ואפילו נכרי אינו אוכל כך וכן חטים על כרחך צריך לטחון ולאפות ע"ש בפרי מגדים בש"ע י"ד סימן פ"ד סעיף י"נ וסעיף י"ד ע"ש ואפילו להרא"ש דסבר דלאחר שנתבטל חד בתרי נעשה היתר גמור ע"ש בש"ע י"ד סימן ק"ט סעיף ב' בהגה ע"ש בש"ע א"ח סימן תמ"ב סעיף ד' ע"ש במ"א ס"ק י"א מ"מ כאן בוודאי הוי מבטל אסור שהרי בוודאי מבטל הוא את דם החדש ואוכל אותו ובפרי מגדים כאן בש"ע י"ד סי' ס"ט בשפתי דעת ס"ק נ"ה התיר למלוח כולו כאחד ע"ש ולא נהירא גם מה שחלק שם אם מרבה עליהן עד ס' או אם מבשלן כל אחד בפני עצמו ע"ש ולא ידעתי האי חלוק' כלל דהא אפינו חתיכה שבלעה בוודאי דם של אחר ויתבטלה חד בתרי או חתיכת האסור בעצמו שנתבטל חד בתרי ומוסיף עליו עד ששים ומבשלו מותר כמ"ש בש"ע י"ד סימן ק"ט סעיף ב' ע"ש ועיקר טעמא דכל היכי דיש בו בלאו הכי דם של עצמו לא חיישינן לדם אחר ע"ש וזה דוחק וכי בשביל שיש בו אסור מועט נוכל להסיף בו אסור אחר. ועוד דאפי' נתבשל בס' אינו היתר גמור דא"כ אמאי בשר ששהה ג' ימים בטל ברוב הא הוי דבר שיש לו מתירין לבשלו בס' אלא וודאי דדבר שיש לו מתירין לא הוי אלא אם יהי' לו היתר בלא ביטו' אבל אם ההיתר הוא ע"י בטו' מה לי בטול ברוב או חד בתרי ואין לומ' דמ"מ יבשלם בס' ויהי' קל יותר זה אינו דמה לו חד בטו' או תרי בטולין א"כ ה"נ מה לי אם נתבט' דם של עצמו מכח חד בתרי בטל או מחמת ס' ואם יבשלם עם ס' יבט' דם של עצמו מחמת ס' ודם של אחר מחמת חד בתרי בטל ואם יבשלם בלא ס' יבטלו שניהם מחמת חד בתרי בטל והכל חדא ונראה דבש' ששהה ג' ימי' בלא מליח' שנתערב חד בתרי אפי' נמלחו כולן יחד תחילה לא אמרינן דנאסרו כמו אם נתבשלו שלו כולן יחד קודם שנודע התערובות דנאסרו כמ"ש בש"ע י"ד סימן ק"ט סעיף ב' ע"ש בש"ך ס"ק י"ב דהא כאן לא נאסרו שאר החתיכות ממנה דבדידהו אמרינן איידי דטריד למפלט לא בלע וכבולעו כך פולטו ע"ש בש"ע י"ד סי' ס"ט סע' י"ב ע"ש בט"ז ס"ק ל"ב ע"ש אלא היא מקבלת עוד דם מהן ובטלה בהן כמו בתחיל' ואין בה עכשיו חומרא יותר ממעיקרא דהא אי לאו חומרת הגאוני' היתה גם היא גם עכשיו מותרת כמו אחרות אבל חתיכ' שלא שהתה ג' ימים שנתערבה בין אותן ששהו ג' ימים ונמלחו כולן יחד אפי' אחר שנודע התערובת אסור דנאסרו כולן ממנה כמ"ש בש"ע י"ד סימן ק"ט סעיף ב' ולהרא"ש שם אפשר דמות' דכיון דנתבטל' בהן חזרה להיו' כמוהו בין לקולא בין לחומרא דכלל הוא אחר הרבי' להטות וכן חתיכ' שלא נמלח' שנתערב' בין חתיכות המלוחו' דבטיל' להט"ז בש"ע י"ד ס סימן ס"ט ס"ק ל"ה ע"ש אם מלחו אפי' אחר שנודע התערוב' אסור ולהרא' מותר ע"ש בש"ך ס"ק נ"ח נראה דלאו דווקא להשליך אחד מהן אלא אם היה צולה אחד מהן נמי מותר ע"ש בשר ששה' ג' ימים בלא מליחה ע"ש ולכאורה הא אית לי' תקנתא לבשלו בס' דמה שיצא נתבט' בס' ומה שלא יצא הוי דם האברים שלא פיר' וצריך לומר דאסור לעשות כן דהוי מבטל אסור לכתחילה ולא אמרינן דאין כוונתו אלא לבש' הבשר מזה ראי' למ"ש לעיל דלא אמרינן אלא דווקא היכי דאי אפשר בענין אחר ע"ש דא"כ כל בשר שבעולם יהא מותר לבשלו בס' בלא מליחה להש"ע דמתיר שם סעיף י"א ע"ש והרי אפי' במקום שאין מלח מצוי
צריך לצלות את הבש' עד שיזו' כל דמו כמ"ש בש"ע י"ד סי' ס"ט סעי' כ"א ע"ש ולא תקנו שיבשל בס' ע"ש: