אור ברסלב
חמודי דניאל הלכות מליחה › ג

חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה

הלכות מליחה · ג

ב

בשר שנמלח על הספסל ואח"כ הדיחו המס ונפלו המים על אותן הציר אלא שיש ספק אם המים מרובים או כציר ואח"כ נפל בשר לאותו ציר. נראה דמותר דציר דרבנן וספק דרבנן לקולא כמ"ש בסימן ע' סעיף י' ספק ציר ספק מים מותר ע"ש ואע"ג דכתב שם הש"ך בס"ק מ"ט דבספק קרקע מחמירין וכן בשאר ספיקות ע"ש יותר נראה שם מה שמתרץ במנחת יעקב דלכך מחמירין בספק קרקע דהוי ספק חסרון ידיעה דלהש"ך קשה דאין לנו לגזור גזירות מדעתינו מה שלא נזכר בגמ'. (יעוד להש"ך גופא הוי כאן ספק אין כאן צור) וזה דומה למ"ש בסימן צ"ח סעיף ב' ע"ש בש"ך ס"ק ז' דאם נפל איסור דרבנן לתבשיל ויש ספק אם יש ששים מותר ע"ש. ואפילו ידוע שהמים מועטים יש מקום להקל. דהמ"ב התיר בשר שנפל לציר משים שהמנהג הוא שאחר הדחה מניחין איתן על הדף או על כלי מנוקב עד שיזוב מימיו שעל הבשר וא"כ נחלחלח הקרקע מאותן המים ואח"כ כשנוטף הציר קמא קמא בטיל ואין כח באותו ציר לאסור ע"ש במנחת יעקב סימן ו' ס"ק כ' שהביאו ע"ש ואע"ג דלכאורה לא כן דהאיך שייך לומר קמא קמא בטיל אדרבא כשניתוסף ציר נעשה אסור יותר ודמי למ"ש בסימן צ"ט סעיף י' דחוזר וניעור ולא מצינו שם חילוק בין איסור דאורייתא לדרבנן ואפילו במין במינו דהוי מדרבנן אמרינן שם כן כ"ש כאן דמיירי שיש לרוב ציר. דאל"כ לא הוי צריך המ"ב לומר דקמא קמא בטיל אפילו אי נפל בבת אחת בטיל (ודוחק לומר דמיירי דוקא במחצה על מחצה) ועוד דהמים נבלעין מעט מעט בקרקע והציר הוא מלמעלה. א"כ האיך שייך לומר קמא קמא בטיל וע"ש בפר"ח סימן צ"ט ע"ש מ"מ אם נפלו עוד מים ואם נצטרף הרים הראשונים ואפשר שיהיו רוב מים ובטיל חורפייהו מותר (דוודאי לענין חורפי' אין חילוק בין נפלו המים בבת אחת תו לא כל שיש רוב מים בטיל חורפייהו) אבל אם לא מלחו במקום שזב המים אלא הניחהו על מקום אחר לא שייך זה:

תוכן העניינים

חמודי דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה