אור ברסלב
חמודי דניאל הלכות כלי ראשון › ד

חמודי דניאל· רבי דניאל מהורודנה

הלכות כלי ראשון · ד

ג

כתב בש"ע י"ד סי' צ"ה בט"ז ס"ק י"ב כתוב באיסור והיתר הארוך א"כ על ידי עיראות הרבה ע"ש לכאורה נראה דוקא שהיו עיראות הרבה תכופים זה אחר זה דכיון דבא עירוי השני בעוד הקערה חמה מעירוי הראשון לא שייך כל כך תתאה גבר ומצנן את העליון אלא אינו מצננן כ"כ ומבליע יותר וכן בעירוי השלישי והרביעי מבליע עוד יותר אבל אם נצטננה מעירוי הראשון למה לא נימא תתאה גבר בעירוי השני גם כן ומצננן התחתון את העליון אין לזה לא טעם ולא ריח ואין לומר כיון דיש כאן בליעה בכדי קליפת הקערה אינו יכול ליבלע בליעה של עכשיו אם לא תלך יותר מה לי אם לא תלך לא תבלע כלים ועוד דהא עירוי מפליט ומבליע כדי קליפה ולאלו שני הטעמים אם היו עיראות הרבה של היתר ואחר כך היה עירוי של איסור לטעם הראשון כבר נתחממה על ידי עיראות של היתר מ"מ בעירוי אחד של איסור אינו מבליע בכולו וכן לטעם השני ובאסור והיתר הארוך כלל ליד דין ט"ו כתב ואם בקערה צריך ס' נגד כולה לפי שמערי' עליה כמה פעמי' ונשאר בה הבליעה כל פעם והולך ובולע מידי יום ויום בכול' עכ"ל משמע אפי' כבר נצטננה מדכת' יום יום משמע דמיירי מדרך העולם שאוכלים בה בכל יום גם משמע דמיירי אפילו היא אינה בת יומא מעיראות הראשונות דהא כתב יום יום ובספר פר"מ סי' צ"ה במשבצות זהב ס"ק י"ב נסתפק בזה ומדכתב או"ה יום יום לא תהא בת יומא חלא משני עיראות בבוקר ובערב ואפשר דסבירא ליה דבשני עיראות סגי או דהעירוי האחרון גורם ליבלע בכולו ולפ"ז אפי' היו עיראות הראשונות של היתר אבל לומר דבעיראות של אסור אפי' לא היו הראשונות בני יומם ועיראות של היתר לא מהני צ"ע ואפשר כיון דבכל פעם בא בליעה חדשה אינו מניח את הראשון ליפגם ותמיד הוא לשבח ע"ש בפר"ח סי' צ"ד ס"ק כ' ובספר פר"מ סי' צ"ד בשפתי דעת ס"ק כ"ב ע"ש ומ"מ משמע מאו"ה דדוקא עיראות של כל יום ויום מהני לזה אבל מאי שמערים קערה מלאה לא אמרינן דזה גופה מקרי עיראות הרבה דא"כ למה לצרף של כל יום ויום אע"ג דגם בעירוי אחד נוגע כל מאי שמערה בשולי הקערה דדרך העירוי הוא כן לדחות מאי שיש בקערה ולבא כל קילוח לשולי הקערה אפילו הכי לא מהני זה ע"ש במנ"י סי' י"א י"ב ס"ק י' שכתב נמי דבעירוי נוגע הכל בקערה ע"ש מ"ש בש"ע י"ד סי' צ"ג בש"ך ס"ק ד' ובט"ז ס"ק ב' בשם רש"ל הטעם דאי אפשר לקנחם יפה ע"ש רש"ל אזיל לשיטתו ע"ש בש"ך סי' ק"ג ס"ק ט"ז בשם רש"ל דכשיש בעין לא נפגם מה שמבליע ע"ש לכך לא מהני כאן ס' נגד מה שבעין דלכאורה אין קדרה שמכסים אותה שלא יהא ס' נגד מה שבעין בכיסוי למעלה במקום שאין יכולים לקנח ע"ש אבל לדידן דלא קיימל"ן כרש"ל כמ"ש בש"ך סי' ק"ג ע"ש אין קפידא בזה לפעמי' הקדרה עם תבשיל או מים אצל האש וסמוך לאש המים רותחים ורחוק מהאש אין היד סולדת בו לכן אם ניתן בו דבר אסור אי אפשר לשטר בס' כי אין ידוע כמה כם הרותחין ולפי הנראה בודאי ליכא ס' כי מעט הם ואפילו נטלו האסור או לא נטלו והמים כולם נעשו רותחין מכל מקום מעט המים אשר בתחילה נעשו נבילה וצריך לשער נגד כולם אלא דבלח בלח לא אמרינן חנ"נ בהפסד מרובה ע"ש בש"ע י"ד סי' צ"ב סעיף ד' בהגה ע"ש בט"ז ס"ק י"ד ט"ו ובלא נודע האיסור לא אמרינן חנ"נ ע"ש בסי' צ"ט בהגה ובש"ך שם ס"ק ט"ו ובמין במינו היה אפשר לומר כיין דלא ידעינן כמה היו רותחים שמא היו ס' כמו בנשפך בסי' צ"ח סעיף ב' אלא דלפי הנראה בודאי אין כאן ס' ובמקום אחר הארכתי כתב בס' פר"מ בסי' ל"ט ס"ק א' בשם תשובת הב"ח סי' קכ"ז אם נמצא מכה ישינה בצלעות שנסרכה הריאה אף קודם ג' ימים החלב אסור והכלים אין לאסור מקודם ג' ימים דנ"ט לפגם מדרבנן עכ"ל וחלק עליו בהיתר הכלים כיון דהספק בדאורייתא ומצד אחר בא לו שהוא מדרבנן ע"ש בש"ך סי' ק"י בדיני ס"ס ס"ק י"ט ובבל"י בדיני ס"ס ס"ק כ"ד התיר בהפסד מרובה ע"ש בפר"ח ושאר אחרונים והנה בלאו הכי צע"ג על הב"ח כיון שלא התיר החלב מקודם ג' ימים ולא מוקמי' לה אחזקה לומר השתא קודם ג' ימים נטרפה כמו דמוקמינן במכה שאינה ישינה ש"מ דודאי מקודם ג' ימים נעשה כמ"ש בתשובת הב"ח שם דאפי' להמכשירים בהוגלד פי המכה קודם ג' ימים דוקא התם דאפשר דהוגלד תוך ג' ימים אבל ריעותא גדולה בצלעות בודאי מכה ישינה היא ע"ש א"כ מאיזה טעם נתיר הכלים אחר מעל"ע דהא לאיסור דרבנן ספיקא עכ"פ בעינן ע"ש בש"ך סי' ק"י בדיני ס"ס ס"ק כ' וס"ק ל"ד דמה דלא מקרי ספק לענין דאורייתא לא מקרי ספק לענין דרבנן אלא ודאי דסבר הב"ח דמדינא ספק גמור הוא דאפילו מכה ישינה אפשר להתהוות בתוך ג' ימים באיזה ענין המקולקל מאוד אלא דלענין לאכול החלב בעצמו דאסור דאורייתא הוא החמיר ולענין הכל ם שאינם בני יומם דרבנן מוקמינן אדינא לומר דספיקא הוא ומוקמינן לה אחזקה לומר השתא קודם ג' ימים נטרפה סמוך לג' ימים ולא קודם לכך הכלים כשרים כיון דמוקמינן לה אחזקה כמו שמכה שאינה ישינה דמותרים הכלים מקודם ג' ימים דמוקמינן אחזקה ואמרינן השתא סמוך לקודם ג' ימים נטרפה ולא מאז ומקדם אע"ג דלא אמרו אלא הוגלד פי המכה או כרכה בודאי ג' ימים אבל אינו בודאי שלא יהיה מקודם ג' ימים הרבה אלא ספק הוא על מקודם ג' ימים הרבה ומוקמינן לה אחזקה הכא נמי מוקמינן אחזקה ומתורץ בזה מה שהקשה הפר"מ עליו הא מצד אחר בא לו שהוא מדרבנן דזהו בספק דלא מוקמינן ליה אחזקתו להכשירו לגמרי ע"ש בסי' נ' בש"ך ס"ק ג' ע"ש אבל הכא לענין הכלים כוי הדין כמו במכה שאינה ישינה דאפי' החלב מותר ע"ש בש"ך סי' ס"ו ס"ק י' ובט"ז ס"ק ה' בכיוצא בזה בדבר שהספק הוא בדאוריית' ומצד אחר בא לו שהוא מדרבנן דבלא תערובת שהוא דאורייתא חיישינן לאותם הסוברים דם ביצים מדאוריית' ובתערובת שהוא מדרבנן סמכינן על אותם הפוסקי' דסברי דם ביצים מדרבנן ע"ש הכא נמי דכוותיה ובודאי דקושיא גדולה היא על הב"ח דודאי גם בדרבנן בעינן ספק גמור ספק שקול ולא שיהא נוטה יותר לאסורא מלהתירא כמ"ש בש"ך בדיני ס"ס ס"ק נ"ג לא מקרי ספק או ס"ס אלא כשהאסור וההיתר שוים אבל אם יש לתלות יותר באסור או שהאיסור יותר שכיח אין זה ספק כלל ע"ש ובודאי ספק לדרבנן וס"ס לדאוריי' וכן מדסיים אין זה ספק כלל א"כ בודאי אפי' לדרבנן לא מהני ודבריו מיוסדים על אדני הפוסקים ולא יחלוק הב"ח עליהם כי דברים פשוטים ואמתיים הם וא"כ יקשה על הב"ח כיון שאסר את החלב מקודם ג' ימים הרבה ולא אמרינן נוקמי אחזקה ותיכף לג' ימים נטרפה כמו במכה שאינה ישינה על כרחך צריך לומר על כל פנים דכאן שכיח לאסורא טפי מלהתירא א"כ אמאי מתיר הכלים אחר מעת לעת הא אפי' לדרבנן לא הוי ספק כמ"ש ואפשר דסבר הב"ח דלא אסרינן אסור דרבנן אלא היכי דנודע לנו שנולד צד אסור בהיתר זה כגון שנפל דם מבושל או חלב שחוטה או שאר אסור דרבנן או ביצת נבילה וכדומה דידענו הולדת האיסור וכן מ"ש אם הספק מדאורייתא ומצד אחד בא לו שהוא דרבנן כגון ספק דרוסה שנתערבה דמדאורייתא חד בתרי בטל אלא דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי על כל פנים נולד הספק דרוסה באיזה עת שהיתה ביער וכדומה אפי' לא נודע לנו הספק עד אחר שנתערבה או ספק אסור שנתבשל בכלי ושהו מעל"ע דידענו שנולד ספק אסור בבשר זה אבל כאן ששחטו הפרה ומצאו בה מכה ישינה מקודם ג' ימים לא היה שום זמן שנא' באותו זמן נולד הספק לכך אעפ"י דשכיח לאסורא יות' מלהתירא מ"מ אסור דרבנן אינו חל אלא בדבר הברור ולא בזה דכל שיש לומר שאין כאן אסור ולא נולד לנו בשום זמן שום רעותא לא יחול אסיר דרבנן וכן משמע לשון תשובת הב"ח שכתב מאחר שאסור נ"ט לפגם מדרבנן אין לאסור אלא באיסור שהיא ברור כמו בטרפות שהוא מן הבטן בכהאי גוונא עכ"ל וצ"ע ולענין דינא במכה ישנה אם נשתמשו מן החלב כמו ד' וה' שבועות מקודם דלפי אמדן דעתינו נראה דיכול להתהוות מכה כזה בתוך אותו הזמן יש להכשיר אפילו החלב דמקודם כיון דלא נזכר בגמר ובפוסקים הראשונים והאחרונים (אדרבה מדנתנו גבול הוגלד פי המכה בידוע שג' ימים מקודם והמקח בטל ולא אמרו דאם הוא יותר מגלו דאפי' מקודם המקח בטל עד י"ב חודש שמע מיניה דאין חילוק וליתא לדבר זה ע"ש במקום אחר שהארכתי בעזהשי"ת בדבר זה הרבה) וכיון שיש לספק שמא לא נעשה אלא בד' וה' שבועות מוקמינן להבהמה על חזקת כשרות עד אותו הזמן כמו במכה שאינה ישינה בג' ימים ולא אמרינן דספק חסרון ידיעה הוא דים היינו בקיאים היינו יודעים דמקודם נתהוה המכה כיון דכל עיקר טרפות זה אינו נזכר בגמרא ובפוסקים אלא מאומדן דעתינו דלא יתכן שיתהווה מכה כזה בימים מועטים כל שאומדן דעתינו נוטה להיפך סגי בכך והרוצה להחמיר בחלב מ"מ בכלים אחר מעל"ע בודאי מותר כיון דהב"ח דהמציא חומרא זו התיר גם כן הכלים אחר מעל"ע אע"ג דדבריו מגומגמים כמ"ש לעיל מ"מ אין לנו להחמיר יותר מדבריו כיון דהוא המציא חומרא זו בודאי ידע מאי דקאמר אלא שלשונו מגומגם ובכלים שהם בתוך ד' וה' שבועות שלפי אומדן דעתינו בודאי הייתה טרפה דהחלב בודאי אסור והכלים אחר מעל"ע דינם כך שכל כלי שאין בו שום צד להתירא דליכא שום פוסק לסמוך עליו להתיר כגון קדרות שבישלו בהם החלב דלכולי עלמא אסורים יש לאסור אפילו אחר מעת לעת דדברי הב"ח מגומגמים במה שהתיר אחר מעל"ע כמ"ש לעיל ע"ש אבל הכלים שיש פוסקים המתירים אותם כגון כלי שני כמ"ש בט"ז סי' ק"ה ס"ק ד' פלוגתא בזה ע"ש ואפי' בדבר גוש כיון דרמ"א פליג על רש"ל סבר דאפי' בדבר גוש יש להקל בכלי שני ע"ש בש"ך סי' ק"ה ס"ק ח' ובט"ז סי' צ"ד ס"ק י"ד נמי מתיר בלא דוחקא דסכינא לכן בסכין שחתכו הבש' יש להחמיר יותר ויגעילנו אבל בטעלי"ר אין להחמיר בפרט אם הוא של חרס דאי אפשר בהגעלה ותערובת כלים בכלים ע"ש בסי' ק"ב אימתי יש לו צד היתר לאיזה פוסקים ומותר כאן וכן בכל כלי שיש בו צד היתר לאיזה פוסק מפורסם יש להקל כאן ע"ש בש"ע י"ד סי' צ"ב בש"ך ס"ק ל"ב קדרה צוננת ע"ש ואפי' מה שנשפך נמי צונן אותו מקום החם עושה את הרוטב רותח עד שהוא נבלע בקדרה וראיה לזה מ"ש בפסחים דף ע"ו ע"א דאזיל רוטב מרתח ליה לחרס והדר מרתח ליה לרוטב ע"ש בתוספת ד"ה בשלמא ע"ש הרי דמרתח ליה כל כך עד שיכול לרתח לאחרים למאן דאמר עלאה גבר הכי נמי לדידן למאן דאמר תתאה גבר ומדכתב רמ"א דאפילו בקדרה חמה התבשיל מותר מוכח דלא כמ"ש במנ"י כלל וסי' נ' נ"א ס"ק א' דאף דעירוי אינו אוסר אלא כדי קליפה היינו דוקא על דבר צונן אבל אם התחתון כלי שני כולו אסור ע"ש בכלל וסי' נ"ה נ"ו ס"ק כ"א שכתב נמי כן ע"ש דמשמע תמגר דדעת רמ"א כן ואינו כן כמ"ש:

תוכן העניינים

חמודי דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה