חמדת שלמה על קידושין· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
דף כו:
ת"ש מעשה בכ"ג וזקנים כו' עיין ש"ך (סי' ר"ב ס"ק ב') שתמה על הרמ"א שהביא דעת רי"ו בשם י"א דקרקע בשכירות ומטלטלין במתנה קונה ותמה הש"ך הא עיקרה של קרקע במכר ומטלטלין במתנה נפקא לי' מפשיטות הגמ' מעובדא דר"ג וזקנים שהיה קרקע בשכירות ומטלטלין במתנה וא"כ מוכח ממילא דשכירות קרקע מהני. ולענ"ד אפ"ל דלמא ר"ג ס"ל קנין פירות כקנין הגוף דמי וע"כ לדידי' וודאי שכירות מהני ושפיר פשיט הגמרא דעכ"פ לדידן במכר מהני אבל שכירות אפ"ל לדידן דקיי"ל כר"ל דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי י"ל דל"מ לקנות אגב קרקע וע"כ הוצרך הרמ"א להשמיענו דין זה בשם רי"ו. עוד כתב הש"ך דמוכח מתוספות ורא"ש דשאלה מהני ג"כ באגב. ועיין בקצוה"ח שכתב שמהרא"ש לא משמע. ולענ"ד אף מתוספות לא משמע וראיי' דתוספות בב"מ (דף י"א ע"ב ד"ה מקומו) הקשו משאלה ושכירות וכאן בקדושין לא הקשו אלא דהו"ל להקנות השכירות ע"י חליפין וא"כ אדרבא משמע דשאלה ל"מ רק עיקר קושי' למה הוצרכו לקבל שכר אבל בב"מ דשם משני רב פפא דמשום חצרו הקנה להם הקשו התוספות אף משאלה אבל בקדושין לא הקשו רק משכירות וא"כ אדרבא משמע מתוספות דבשאלה לא מהני אגב: