חמדת שלמה על כתובות· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
דף צ.
תוס' ד"ה ש"מ הקשו איך ס"ד כו' וכי יהי' עדיף מלוקח דטריף מיני' עי"ש ולכאורה ק"ל דלמא הא פשיטא להגמ' דודאי צריכה להחזיר המעות לראשונה רק דמהני מה שגבתה השני' לענין דתיהוי כמו לוקח ואינה צריכה להחזיר גוף הקרקע כמו לוקח דמצי לסלוקי להבע"ח בזוזי אבל אי אמרי' מ"ש לא גבה ל"ה כמו לוקח דהוי גבי' בטעות וצריכה להחזיר גוף הקרקע:
אך נראה פשוט אם הבע"ח שני רוצה לסלק להראשון כל דמי החוב רק שרוצה ליקח גוף הקרקע בחובו נראה פשוט שאין הבע"ח הראשון יוכל למחות בידו כיון דנותן כל דמי החוב וע"כ אם השני' רוצית לשלם להראשונה כ"ד כתובתה וליקח גוף הקרקע בפרעון כתובתה ודאי הרשות בידה ולא צריכנן בזה לומר מ"ש גבה דאף אם לא גבתה יכולה לסלק להראשונה בדמי' ולסלקה מהשדה, אך לפמ"ש הסמ"ע בסי' קי"ד דאם אין הקרקע שוה כדי דמי כל החוב והבע"ח רוצה לקבלה בפרעון כל החוב אין הלוקח יכול לסלקו בדמי השדה הואיל שמגיע ריוח ללוה במה שנוטל הבע"ח השדה בפרעון הל החוב וכ' הש"ך דנ"מ לפי"ז אם מת הלוה דשוב אין לו תועלת שפיר יכול הלוקח לסלקו בדמי שוי' אף שאינו מגיע לכדי כל החוב, ולפי"ז שפיר איכא לאשכוחי דנ"מ במ"ש גבה לענין זה אם הקרקע שוה דמי כתובה ראשונה והשניי' רוצית לסלק לראשונה בדמי שוי' אי אמרינן מ"ש גבה וזכתה בו כמו לוקח מצי לסלקה בדמי שוי' אבל אי אמרי' מ"ש ל"ג דהוי גבי' בטעות לא מצית לסלקה בפחות מדמי החוב ול"צ לומר א"א מ"ש גבה הוי עדיף מלוקח שהוא דוחק גדול כמו שהאריכו תוס' בזה ומדלא תי' תוס' כן נראה להוכיח כשיטת הש"ך דס"ל דלעולם מצי הבע"ח לומר לדידי שוה כדי כל החוב אפי' לאחר שמת הלוה ואין לו תועלת וע"כ א"ש דלא מצי התו' לתרוצי דנ"מ לענין הנ"ל דממ"נ אם רוצה ליתן דמי כל כתובה ראשונה אף אם מ"ש ל"ג מצי ליתן ואם אינו רוצה ליתן דמי כל החוב שוב מוכח דהוי עדיף מלוקח דהא לוקח ל"מ לדחוי בפחו' מדמי החוב וע"כ הקשו שפיר וא"ל דאי הוי הפי' מ"ש גבה ל"ה רק לענין דמצי לסלוקי בזוזי א"כ תיקשי קושי' הר"ח מהא דער כין דמוכח דהוי לגמרי מ"ש גבה דז"א דהא בלא"ה כתבו תוס' דצ"ל דהקדש שאני דאף דאי אמרי' מ"ש ל"ג אפ"ה בהקדש מהני ועי' לקמן ברא"ש בסוגי' דתרי אפדנא דס"ל דא"י לומר לדידי שוה נגד יורשים וכמ"ש הסמ"ע ועי"ש בפ"י ודוק:
שוב ראיתי בר"ן לקמן בסוגי' דבע"ח מאוחר שקדם וגבה דאפי' אי אמרי' ל"ג מ"מ לא גרע מלוקח עי"ש שכ' כן בשם הרשב"א בגיטין שהוכיח כן ולפי"ז נסתר קושי' הנ"ל דל"ל דנ"מ לענין סלוקי בזוזי דאפי' אי מ"ש ל"ג אפ"ה לענין זה לא גרע מלוקח אמנם המעיי' בחי' רשב"א שם בגיטין נראה דלא מוכח לומר כן אלא א"א מ"ש גבה לגמרי וע"כ מוכח דסוגי' דהתם אזלא למ"ד מ"ש ל"ג ואפ"ה יש לו דין לוקח אבל לפי"מ שהקשיתי דמצינן לפרש מ"ש גבה לענין דליהוי כמו לוקח ל"מ כלל דסוגי' דהתם אזלא למ"ד מ"ש ל"ג וי"ל דאזלא למ"ד מ"ש גבה אבל למ"ד מ"ש ל"ג אפי' כלוקח ל"ה ודוק עיש"ה: