חמדת שלמה על כתובות· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
דף עח.
רש"י ד"ה האשה כ' ונתארסה ובד"ה ב"ש הביא ראי' דלב"ש נשאת לא ועי' מהרש"א דהראי' קאי אעד שלא תתארס ג"כ ועי' תו' ד"ה האשה דעד שלא נשאת משמע לרש"י אפי' קודם אירוסין ולפע"ד י"ל דרש"י סובר מדב"ש נשמע לב"ה כיון דב"ש סובר אף דבנפלה לה משנתארסה תמכור ולא מספקינן אם בזכותו נפלה אפ"ה בנשאת לא תמכור וכמ"ש רש"י ממילא מוכח עד שלא תתארס ונשאת אליבא דכ"ע לא תמכור דעד שלא תתארס לב"ה הוי כמו שתתארס לב"ש ולעולם דרש"י סובר ג"כ דעד שלא נשאת אינו מוכרח דמיירי קודם אירוסין וכמ"ש תו' ולפ"ז י"ל דרש"י סובר כשיטת הר"ן בריש הכותב דהנך אמרו לו קבלו תשובת ר"ג דלפי"מ דגרס רש"י ברחב"ע מוכרת ונותנת וע"ז הקשו הואיל וזכה באשה וא"כ אין לומר דקושיתם רק על נפילת אירוסין דכיון דמ"ונ אין חילוק בין אירוסין לקודם אירוסין וכנ"ל, ועל אירוסין גופי' כבר נסתלקו בתשובה הראשונה רק דקושיתם כיון שזכו באשה בשעת נישואין ובזה אין חילוק אף קודם אירוסין וק' קושית תו' לימא דר"וש סברי כאמרו לו אף אם נימא דעד שלא נשאת אינו מכריח דמיירי קודם אירוסין א"ו דרש"י סובר כשיטת הר"ן, ובזה יש מקום ליישב קושית המהרש"א דמש"ה לא כתבו תו' דנקט עד של"נ דאל"כ לא הוי פליגא אמרי לו על ר"ג דודאי תוס' לשיטתייהו דגרסי לקמן אם מוכרת סברי שפיר דאמרי לו לא קאי רק אנתארסה כיון דקיימי' בשיטת ב"ה א"כ עדיף נתארסה מעד של"ת אבל לגי' רש"י לקמן מוכח דאמרו לו קאי אף אעד של"ת וכנ"ל ותו' הא כ' דרש"י הי' יכול לפ' כן ע"כ א"א להם כפי' המהרש"א ודוק:
שם גמ' אבעי' להו ר"י אלכתחילה תוס' הביא בשם רש"י כתיבת יד שני פירושים וצריך טעמא למה חזר רש"י מפי' קמא שהביא תוס' בשם רש"י דלפי הנראה מסתבר יותר הפי' קמא כמ"ש תוס' לבסוף ותו ק' לפי"מ שפי' רש"י הקושי' אלכתחילה דהיינו על ב"ש מלבד מ"ש תוספת טעמא דב"ש אתי לאשמעי', קשה מאי קושי' הא אדרבא טעמא דב"ה אינו מובן כ"כ ל"ל תמכור לכתחילה וכמו שכ' התוספת משומרת יבם א"כ איך מצינן להקשות על ב"ש למה תמכור לכתחילה ואין לומר דהם לא סברי הטעם משום בזכותו נפל רק משום הואיל וזכה באשה א"ב ה"ל להקשות על ב"ה קושית הגמ' מ"ש רישא וגם לפי' קמא של רש"י דהקושי' קאי על הרישא וכתב מוהרש"א דלפי' זה צ"ל דהוי מדמה להו לנתארסה וכמו לפי' ר"ת, לפענ"ד אינו מובין ג"כ דלפ"ז הו"ל להקשות מ"ש רישא ומ"ש סיפא ולא לחלוק בס' עצמן הואיל וזכה כו' רק הוי לי' להקשות סתירה מיני' ובי', אחר זה ראיתי במוהרמ"ש שהקשה כן:
ולע"ד נראה ליישב הכל דהנה גי' רש"י לקמן בבריית' מוכרת לכתחילה דלכאורה ק' על רחב"ע דקאמר לא כך השיבו כו' שכן זכאי במציאתה ופי' רש"י דזהו תשו' נצחת ואיני מבין תשובה זו כיון דלב"ה לא תמכור והטעם משום דמספקא לן אי בזכותו כו' ופי' רש"י וכ"מ מתו' דהס' הוא אם יבוא לידי נשואין אבל אי הוי כל אירוסין אתי לידי נישואין הוי מכרה בטל א"כ ממילא בנישאת מש"ה מכרה בטל משום דבזכותו נפלו ולא מטעם דזכאי במציאת' דהא אפי' ארוסה דאינו זכאי במציאתה אפ"ה א"י למכור אי בזכותו נפלו בשלמא לאמרי לו דר"י לא ק' למה השיב על החדשים אנו בושים ולא השיב מילתא בטעמא בנשאת משום דבזכותו נפלו די"ל באמת הפי' כך דהא ודאי אף דקאמר על החדשים אנו בושים מ"מ ודאי איכא טעמא למלתא רק דאינו חזק כ"כ והיינו משום דאמרי לו הוי סברי משום הואיל וזכה באשה וממילא אף בנפלו לה משנתארסה ונשאת ג"כ מכרה בטל השיב ר"ג שאין הטעם כן רק על החדשים אנו בושים דאין הטעם ברור כ"כ דהא באמת אף דבזכותו נפלו מ"מ במאי קנה הנכסים והואיל ואין הטעם ברור כ"כ קאמר שפיר על החדשים כו' אבל על רחב"ע קשה מאי השיב להם טעמא שאינו כלל ואין לומר דהשיב להם לשיטתם כיון שלא ידעו הטעם משום בזכותו נפלו דמ"מ הו"ל להשיב להם האמת אבל לגי' רש"י דגרס במלתא דרחב"ע מוכרת אתי שפיר דיש לומר באמת ר"ג אינו סובר כלל הך סבר' דבזכותו נפלו דהאי סברא לא מוכח רק מקושית הגמרא מ"ש רישא וכיון דרחב"ע אליב' דר"ג סובר דלא נחלקו ממילא אינו מוכרח הסברא הנ"ל ע"כ י"ל שפיר הטעם רק משום הואיל וזכה באשה וקאמר ר"ג שפיר בנשואה הטעם הואיל וזכאי במעש"י ובזה מיושב ג"כ כיון דתשובה נצחת היא זו למה לא השיב כן אליבא דר"י ובזה ניחא כיון דר"י היה שונה פלוגתא דב"ש וב"ה א"כ מוכח דלא תלוי כלל בזה וכמ"ש ומיושב קושית תוס' על רש"י למה לא מגיה ר"ז הברייתא מקמי מתני' דבברייתא מוכח דהגירס' מוכרת, ולשיטת תוס' י"ל הא דאמרי' אימר בזכותו נפל דזכותו הוא מתקנת חכמים שתקנו שלא יוכל למכור וע"כ לא היה יכול ר"ג להשיב משום בזכותו נפל דע"ז אנו דנין למה תקנו חכמים בנשואה שמכרה בטל דאם לא תקנו חכמים תקנה זו ל"ה שייך לומר דבזכותו נפל ואזדי לה ההוכחה שכת' לשיטת רש"י אמנם מפי' הריף המוב' בס' תמים דעים מוכח דהפי' הוא כפשוטי' דהוא מפרש לר"ג בנפלה משנשאת ל"ת ואם מכרה ונתנה קיים ומה שנפלו לה קודם אירוסין תמכור לכתחי' וצ"ל דקו' הגמ' מ"ש אטו כיון שנפלו לה מקוד' מגרע גרע וכפי' רש"י ובע"כ צ"ל דאף בנשאת הוי ספק לפי' זה אף דל"ש לומר סברא הנ"ל כיון דאין כאן תקנה כלל שיהי' המכר בטל ודוק היטב:
ולפי"ז מיושב קושי' הנ"ל דהנה תו' כתבו אליבא דרש"י דעד שלא נשאת משמע לרש"י אפי' קודם אירוסין וברש"י שלפנינו לא נמצא כן רק דהמהרש"א כ' דתו' הוכיחו כן מרש"י משום טעמא דב"ש אתי לאשמועי' ולפמ"ש דאינו מוכרח מדברי רש"י לומ' דעד שלא נשאת משמע אפי' קודם אירוסין רק מדב"ש נשמע לב"ה וכמ"ש לפי"ז אפשר דבמהדורא אחרת הי' כ' ברש"י כמו שהביא תו' וכן מצינו כ"פ שהי' לתו' שינוים ברש"י מרש"י שלפנינו ולפי"ז י"ל דודאי הני אמרו לו היו יודעים ג"כ טעמא של ב"ה משום אימר בזכותו נפל והא דהקשו על ב"ש למה תמכור לכתחלה היינו משום כיון דב"ש סוברי' ג"כ דבנפלו לה משנתארסה ונשאת לא תמכור א"כ מוכח דס' הואיל וזכה באשה גורם לומר שלא תמכור לכתחלה וכיון דאנהו הוי סברי דגם בארוסה שייך לומר הואיל וזכה באשה הקשו שפיר על ב"ש ואין להקשות לפי' זה יותר הי' להם להקשות אקודם שנתארסה ואליבא דב"ה ג"כ נימא הואיל וזכה באשה די"ל דאליבא דב"ה אינו מוכח כלל הס' הואיל וזכה באשה דלפמ"ש דעד שלא נשאת סובר רש"י ג"כ דאינו מוכח דמיירי מקודם אירוסין א"כ הא דאינו מוכרת לכתחלה היינו בנפלו לה באירוסין והיינו מטעמא דאימר בזכותו נפל אבל לב"ש מוכח שפיר כיון דמשנתארסה תמכור ולית להו אימר בזכותו נפל ואפ"ה עד שלא נשאת ונשאת לא תמכור בע"כ משום הואיל וזכה באשה וכיון דהני רבנן דאמרי לו היו מדמין לענין ס' הואיל וזכה אירוסין לנישואין הקשו שפיר על ב"ש ואין להקשות עדיין למה לא הקשו אקודם שנתארסה ואליבא דב"ש נימא הואיל וזכה באשה לפמ"ש דלב"ש אין חילוק בין נתארסה לקודם אירוסין דעל בבא דרישא לה"מ להקשות דמנ"ל דאמרי' הואיל וזכה באשה לענין לכתחלה ל"ת דבאמת הס' תמו' קצת לחלק בס' הואיל וזכה בין לכתחלה לדיעבד ע"כ העמידו דבריהם על בבא דמשנתארסה דמוכח מב"ש כמ"ש דל"ל בזכותו נפל ואפ"ה משנתארסה ל"ת א"כ מוכח דאמרי' הואיל וזכה לענין לכתחלה ולפמ"ש לעיל דמדב"ש נשמע לב"ה ממילא נ"מ בקושי' לב"ש אליבא דב"ה ג"כ בנפלו לה קודם שנתארסה רק דלא הו"מ להקשות על ב"ה גופי' כמ"ש ומיושב קושי' התו' טעמא דב"ש אתי לאשמועי' והנה כל זה לפי"מ שכ' ברש"י שלפנינו דעד שלא נשאת אינו מוכרח דמיירי מקודם אירוסין ע"כ ל"ה מצי להקשות רק לב"ש אבל לפמ"ש תו' בשם רש"י דעד שלא נשאת משמע אף קודם אירוסין אי אפשר לפרש דקושי' קאי אלכתחילה דב"ש דממ"נ כיון דעיקר קושיתם מבבא דעד שלא נשאת מוכח דאמרי' הואיל וזכה ע"כ דימו אירוסין לנישואין לענין זה א"כ הו"ל להקשות על ב"ה על קודם אירוסין כיון דלב"ה מוכח ג"כ דאמרי' הואיל וזכה כיון דעד של"נ היינו אפי' קודם אירוסין דל"ש לומר בזכותו נפל ואפ"ה ל"ת וכיון דאירוסין ונישואין שוין לענין זה א"כ אף קודם שנתארסה ל"ת ולפי"ז דרש"י בפי' קמא הי' ס' כמ"ש תוס' בשמו דעד של"נ היינו קודם אירוסין ע"כ הוכרח לפרש אלכתחלה היינו קודם שנתארסה והקושי' קאי באמת לב"ה אבל ברש"י שלפנינו פי' שפיר אלכתחלה אב"ש קאי דעל ב"ה ל"מ להקשות רק ממילא מדב"ש נפקא לב"ה ודוק:
ועפי"ז י"ל למה מחק רש"י הגי' אף בזו ל"ת לפי' קמא ולמה לא פי' כמ"ש תו' לבסוף דאף בזו ל"ת קאי על ראייתם שהביאו ולא על שאילתם דא"ל דהי' משמע לרש"י דאף בזו קאי על שאילתם חדא דעל שאילתם דחוק יותר לומר שלא ידעו מעיקרא דעת ר"ג בעיקר הענין שדנו עליו וכמדומה שכ"ה במ"ע בשם הרי"ף ועוד מדמחק רש"י הגי' לפי' שלפנינו ואם הי' סובר דאף בזו קאי לענין שאילתם לא הי' מוכרח רש"י למחוק הגי' וכמ"ש תוס' רק שתוס' כ' כן במחיקת הגי' משום שמצא כן בתוספתא וזה דוחק מדכ' רש"י וכן בוי"ו משמע דמלבד זה מחק רש"י הגי' מסברא דנפשי' רק שהביא ראי' שכן מצא בתוספתא דאם עיקר הראי' מהתוספתא הו"ל לומ' כן מצאתי בתוספתא א"ו דרש"י הי' ס' דפשטי דאף זו קאי על ראיתם וכדעת הרי"ף ע"כ מחק שפיר הגי' לפי הפי' שלפנינו וא"כ קשה למה מחק רש"י הגי' לפי פי' קמא הא יכול לקיים הגי' לפי' זה דאף זו קאי על ראייתם וכמ"ש תוס' לבסוף, ועמ"ש י"ל דהרשב"א הקשה לפי' זה למה לא השיב להם על מה שמוכרת לכתחלה מאי חילוק יש בין ארוסה לנשואה וכמ"ש תוס' בשמו:
ולע"ד נראה ליישב קושית הרשב"א דלפמ"ש תו' האמרי לו היו מדמים קודם שנתארסה לנפלה לו משנתאר' וא"כ בשלמ' על דיעבד הקשו שפיר לפי שיטתם דמשנתאר' וניסת המקח בטל דבע"כ אין הטעם משום בזכותו נפל דהא בנתארסה ל"ה רק ספק ואמאי מכרה בטל א"ו משום הואיל וזכה באשה מש"ה היו סוברים דאף בנפלה קודם שנתאר' וניסת י"ל גם כן הואיל וזכה באשה ויהיה המכר בטל אבל לפ"מ דשני להו ר"ג דאם מכרה ונתנה קיים ול"ק רק מלכתחילה ולענין לכתחילה שפיר יש לחלק בין נפלו משנתאר' לקודם אירוסין מטעם בזכותו נפל ע"כ לא הוצרך ר"ג להשיב להם ע"ז וכמדומה שכן מצאתי אח"כ בפ"י והנה כ"ז לפי מה שכתבו תו' דוהאמרי לו היו מדמין קודם שנתארסה לנפלו לו משנתאר' אבל לפי מה שכ' לשיטת רש"י בפירוש קמא דעד של"נ היינו קודם אירוסין ואפ"ה ל"ת ולפי מה שהוכיח הגמ' דקושית אמרי לו קאי על דיעבד בע"כ דהי' סוברים בפשיטות דעד של"נ ונשאת מכרה בטל וע"כ היו מדמים עד של"נ ונתארסה לעד של"נ ונשאת וכיון שהשיב להם ר"ג אף בזו ל"ת דהיינו על ראייתם בע"כ דקאי אעד של"נ ונשא' ואפ"ה ל"ת וא"כ תיק' קו' הרשב"א ל"ל השיב להם על לכתחילה לחלק בין נתארסה לנשאת כיון דתרווייהו מיירי בנפלו קודם אירוסין ל"ש הסברא הנ"ל ע"כ מחק רש"י הגי' דאף זו רק תיכף השיב להם ר"ג על החדשים כו' ובזה מיושב הכל דאין לדמות תקנות חכמים זו לזו ועי' היטב:
ובמאי שכתבתי לרש"י טעמא דב"ש אתי לאשמועינן דנ"מ לב"ה בקודם שנתארסה מיושב ג"כ מאי דתמי' טובא לרש"י לישנא דישינים כיון דהכל מיירי באירוסין דבשלמ' לפי' ר"ת דקאי על דיעבד ולענין דיעבד לא נ"מ רק בנשאת שיהיה הבעל מוציא מיד הלקוחות **(הדברים בכאן אינם רק דרך פלפול בדברי הגמרא לפרש דברי קדמונים אבל לא לדון למעשה בזה, כי דברים כאלה הולכים בזמנים הללו כפי חוקי המלכות ודינא דמלכותא דינא.)** ואז קרוין ישינים כיון דהמכירה היה קודם אירוסין אבל לרש"י דקאי אלכתחילה ובנתאר' דנ"מ בעודה ארוסה אם תמכור לכתחי' א"כ למה קרוין ישינים כן ראיתי במהרמ"ש שהקשה כן ופי' כך בתו' אבל לפמ"ש א"ש כיון דעיקר קושיתם הי' דנ"מ לב"ה בקודם שנתארסה ע"כ שפיר קאמר ר"ג שאתם מגלגלים עלינו את הישנות דאותן שנפלו קודם שנתאר' שפיר קרוין ישינים ודוק:
**(הג"ה וי"ל קצת דמ"מ עיקר קפידא במכירתה לכתחילה היינו במאי שמוכרת ממכר עולם אבל אם לא היה מוכרת רק הפירות בעודה ארוסה ודאי דאין קפידא, ואם כן כיון דעיקר הקפידא על חלות המכירה לאחר שנשאת ואז שפיר קרוין ישינים וד"ה ודוק: ע"כ):**
ובזה י"ל ג"כ מה שנתלבט הפ"י לשיטת רש"י מה"ת לומר דקאי אלכתחי' ולב"ש למה לא נימא דקאי אדיעבד ולב"ה ולפי זה יש לומר דאי קאי אדיעבד קשה לשנא דישינים וצריכנן לדחוק כמו שפירש ר"ת דזה דוחק קצת כיון דהנפילה והמכירה תרווייהו הוי באירוסין אבל אי קאי אלכתחילה נקט שפיר לשנא דישינים כמו שכ' לעיל כיון דעיקר נ"מ לבית הלל בנפלו קודם שנתארסה גם יש לומר דהי' קשה לבעל האיבעי' למה השיב על החדשים ולא השיב דבנישאת שאני דבזכותו נפל כיון דזוכה בפירות אבל אי קאי אלכתחילה יש לומר דקושי' קאי מקודם שנתארסה ונשאת וכמו שכת' לעיל וע"כ לא הוי מצי לשנוי משום בזכותו נפל ע"כ השיב על החדשים דאפי' נפלו משנשאת אין הטעם ברור כל כך או אפשר דמשנתארסה ונשאת נמי קרוין חדשים דמכל מקום נפלו הנכסים בעוד היתה תחתיו אלא שאתם מגלגלין הישנים אותן שנפלו קודם אירוסין ועי' היטב: