אור ברסלב

חמדת שלמה על כתובות· רבי שלמה זלמן ליפשיץ

דף סט.

דף סח.

גמרא תלה לי' רב לרבי ב"ח האחין ששעבדו מאי יתיב ר"ח קמי' א"ל מכרה או משכנו כו' עי' פ"י כתב שמכאן יש ראי' לשיטת רב האי מדלא מבעי' לי' רק מכרו או משכנו דמשמע שעשאו אפותיקי ולא מבעי' לי' בסתם הלוואה בשטר א"ו דבסתם הלוואה מע"פ מוקדם וודאי קודם למלוה בשטר ולענ"ד קשה דהא כתבו הטעם דמע"פ קודם למלוה בשטר לענין בנ"ח משום דקיי"ל שעד"א וא"כ לרב דס"ל של"ד מע"פ אינו קודם והדרי' הקושי' לדוכתי' למה לא מבעי' לי' במלוה בשטר:

**(כל עניני הלואה מקח, ממכר ומשכון הנכנסין בגדר דיני ממונות, הולכין בזמן הזה כפי חוקי המלכות והובאו פה רק בהמשך לברר עסק גיטין, כתובה ומזונות,)**

לכן נ"ל די"ל דאי אמרי' שעל"ד רק דחכמים תקנו להיות הנכסים משועבדים משום תק"ע י"ל דהכא לא תקנו כיון דהוי מזיק שעבודי' דמכח זה יהי' נפקא חיוב פרנסה דעל האחים אין חיוב להבנות רק על נכסי אביהם ואף דקי"ל מזיק שעבודי' פטור מ"מ י"ל דעכ"פ אסור לעשות כן וכיון דאסור לעשות י"ל בזה לא תקנו שעבוד להמלוה וגדולה מזו מצינו דאמר רב יוסף השתא דאמור רבנן לא ליזבן אעל"מ ואע"ג דל"ה כללא בכ"מ כדאי' לקמן פ' האשה שנפלו מ"מ לגבי שעבודא דרבנן י"ל הואיל ועושה שלא כהוגן לא תקנו חכמים, גם אפשר הואיל ולא שעבד בפירוש אמרי' דלא הי' כוונתו על אלו נכסי לעשות איסור להזיק שעבוד הבנות ע"כ לא מבעי' לי' רק במכרו או משכנו בפירוש:

ולפ"ז יש ליתן טעם על שהוצרך למיבעי תרתי מכרו או משכנו וס"ל ע"כ דלא נוכל לפשוט מכרו ממשכנו ולפמ"ש י"ל דרב גופי' מספקא לי' במאי שנחלקו הפוסקים אי אמרינן אף למ"ד שעבוד' לא"ד אם בשעבדו בפירוש הוי שע"ד או לא וע"כ מבעי לי' דלמא אף דמכרו מהני משום דפרנסה הוי כמלוה ע"פ מ"מ לגבי משכנו יש לומר דשעבו' לאו דאורייתא רק רבנן תקנו ובזה לא תקנו הואיל והוי מזיק שיעבודו ולא תקנו שיהני מעשיו וע"כ יש לומר דהיא קודמת:

תוכן העניינים

חמדת שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה