אור ברסלב

חמדת שלמה על כתובות· רבי שלמה זלמן ליפשיץ

דף סח.

דף סג:

תוס' ד"ה לא בפרנסת עצמה קשי' להו למאי דמוקי ברייתא כשמואל ופרנסה היינו כסות מ"ש מפרנסת נישואין דשמין באב ולכן חילקו כיון דלאו בדידי' תלי' הואיל והוא תנאי ב"ד ע"כ אין שמין באב משא"כ פרנסת נשואין דל"ה מת"בד, והנה לע"ד נראה דזהו עולה יפה לשיטת הר"ח ותוס' קיימי ג"כ כשיטתו בלהוסיף על עשור אין שמין באב רק לפחות מעתה שפיר שייך לחלק דמש"ה פוחתין הואיל ותלי בדידי' משא"כ מזונות דהוי תנאי ב"ד לא מהני דעתו לפחות אבל לשיטת הרמב"ם דס"ל דאפי' להוסיף שמין באב קשה במזונות נהי דלפחות אין שמין באב דאין בכוחו לגרע חיוב התב"ד אבל להוסיף למה לא ישומו באב דאין סברא לומר הואיל והוי מתב"ד מגרע גרע ותיקשי לדידי' קושית תוס':

אמנם נראה לפמ"ש הפ"י על הרמב"ם וטוש"ע דס"ל במזונות הבת אין נותנין רק מזונות פחותים לא לפי הנכסים והוא לכאורה נגד ברייתא מפורשת בתחלת הסוגי' הבנות נזונות כו' ואין אומרי' כו' אלא שמין הנכסים משמע דנותנים לפי הנכסים ועי' בב"ש הרגיש בקושי' זו ולא תי' כלום וכ' הפ"י דצ"ל דאליבא דאמת דמוקי שמואל כתנאי אתי' הברייתא כרבנן ומיירי בפרנסת נשואין ושמין הנכסים דקתני לא קאי רק לפרנסה ולא למזונות עי"ש מעתה לפירושו של הגאון פ"י די"ל דבאמת לפום מאי דס"ד לאוקמי מלתא דשמואל כברייתא הוי צריכנא לומר דשמין באב היינו לפחות ולא להוסיף אבל למסקנא דמוקי שמואל כר"י דאמר אם השיא בת ראשונה ינתן לשניי' כדרך שנתן לראשונה ומזה משמע אפי' להוסיף וכמ"ש הרי"ף בשם גאון א"כ בע"כ ברייתא דלא כשמואל דכיון דשמין פרנסת עישור אפי' להוסיף למה יגרע פרנסת מזונות וכסות וצ"ל דברייתא אתי' כרבנן דל"א כלל בתר אומדנא אפי' לפחות מעישור רק מאי שתקנו חכמים וע"כ ממילא אין לחייב ליתן מזונות רק מזונות פחותים וע"כ דשמין את הנכסים לא קאי על מזונות ואע"ג דבתחלה דהוי ס"ד דברייתא אתי' כשמואל ובעישור שמין לפחות ובמזונות נותנין לפי ערך הנכסים היינו לפי הס"ד דחיוב מזונות הי' כך לפי הנכסים וכן הוא התנאי ב"ד אבל אליבא דאמת דקשי' כמו דמוסיפין על עישור ל"ל יוסיפו על המזונות וכיון שכן י"ל אף לשיטת הרמב"ם כמ"ש הפ"י דלמסקנא אין לנו ראי' לחייב מזונות ושמין קאי ע"פ עישור ודלא כשמואל ובמזונות ה"ט דל"א כלל בתר אומדנא דבשלמא דאינו תב"ד וע"כ אזלי' בתר דעתא דאב דמסתמא ניחא לי' בכך ע"כ צריך לילך בתר דעתו לגמרי משא"כ במזונות דהוי תב"ד ל"א כלל בתר אומדנא ועי' היטב:

וראי' לזה י"ל מקושי' תוס' לקמן דלמא פרנסה אינו כת"כ לענין שמין ותי' דזה הוי ג"כ מעשים בכל יום ור"ת תי' דהיינו האי דמשני האומר אל יזונו דזה תלי' בזה ונראה הא דלא רצה ר"ה לתרץ כתי' התוס' די"ל דס"ל שמין את הנכסים וסתמא דמלתא ג"כ דעתא דאב לפרנס לפי הנכסים רק מי שהוא כילי ביותר או וותרן ביותר וע"ו ל"ש לומר מעשים בכל יום מיהו נראה דתי' ר"ת ל"ש רק לשיטתו דאין שמין להוסיף מעישור אבל אי שמין להוסיף מעישור ודאי דהוי רבותא גדולה לומר דלמזונות אע"ג דהוי תב"ד ועדיף מפרנסה אפ"ה אין שמין להוסיף והדרי' קושית תוס' לדוכתי' לשיטת הרמב"ם אבל אי אמרי' דנותנין מזונות מצומצמים מוכח שפיר ממעשים בכל יום דאין שמין באב לפרנסה וא"ש ודוק ועי' היטב:

תוכן העניינים

חמדת שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה