אור ברסלב

חמדת שלמה על כתובות· רבי שלמה זלמן ליפשיץ

דף יד:

דף יג.

גמ' אר"י אמר רב בקרונה של צפורי כו', והנה בירושלמי איתא וז"ל ר"י בשם רב כהן קרונה של צפורי הוי עובדא ר' ירמי' ר' חמא בר עוקבא תרויהון אמרי בשם ר' חנינא בשם ר' יניי מודה ר"י באנוסה ר' חזקיה ר' אבוהו בשם ר' יוחנן מודה ר"י באנוסה עכ"ל ופי' המפרש פני משה באנוסה לא אבדה חזקתה וע"כ נאמנת משא"כ מפותה דאבדה חזקת כשרות שלה כיון דזנתה ע"כ ס"ל לר"י דא"נ עי"ש, וצריך להבין למה לא הביא גמ' דילן זה התירוץ של הירושל' בשם ר' ינאי ור' יוחנן דהלכתא כוותי' לגבי רב, ונראה דהנה קשה על תי' הירושלמי דלתירוצו הו"מ למימר לעיל לר"א דמש"ה נקט מעוברת בסיפא לרבותא לר"י דאפי' לא ראינו שנסתרה ויכול להיות שנאנסה ולא אבדה חזקת צדקת שלה אפ"ה א"נ הואיל ולא ידעינן ודאי שנאנסה ותלינן ברוב דברצון, ומוכח מזה דס"ל לתלמודא דילן דאפי' נאנסה א"נ ואפי' ראינו שנאנסה וע"כ ליכא למימר דנקט מעוברת לרבות' דלא תלינן באונס כיון דאפי' ודאי נאנסה אינה נאמנת ומקש' הגמ' שפיר ובזה י"ל מאי דקשה על הירושלמי דמביא רק פי' רב אסי מדברת נבעלה ואפ"ה מייתי אח"כ פלוגת' דר"א ור"י דר"א סובר מאן דמכשיר בה פוסל בבתה וקשה כיון דס"ל מדברת נבעלה א"כ קשה תרתי למ"ל לר"א, ולפי"מ שכ' א"ש דהירושלמי לשיטתו דמייתי תירוץ ר"י מודה ר"י באנוסה קושי' הגמ' מעיקרא ליתא דקמ"ל רבותא דאפי' במעוברת דאיכא למימר דאנוסה הוי אפ"ה א"נ לר"י ורק ודאי אנוסה נאמנת לא ספק אנוסה אבל תלמודא דידן דל"ס ליה תי' הירושלמי הקשו שפיר:

אמנם אם כנים אנחנו דמוכח דס"ל לתלמודא דילן דאפי' נאנסה א"נ עכ"ז טעמא בעי למה הרחיקה תלמודא דידן תי' הירושלמי ונראה פשוט דלפ"מ דאייתי הגמ' ברייתא דאר"י לר"ג אי אתם מודים בשבוי' ומוכח דר"י מדמי מתני' לשבוי' מעתה ממילא מוכח דאפי' נאנסה א"נ דהא שבוי' אינה בחזקת מפותה רק בחזקת אנוסה מחמת שרוב ישמעאלים וערביים פרוצים בעריות ממילא דר"י ס"ל אפי' אנוסה גמורה אינה נאמנת ע"כ קאמר הגמ' שפיר דצ"ל לר"א כמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה ואף דעדיין לא הובא הברייתא דלקמן מ"מ י"ל דידוע היה להגמ' ההיא רק מאי דצריך להגיה הברייתא השבתני זה לא הביא הגמ' עדיין ובזה א"ש דהגמ' לא הביא כלל הא דמודה ר"י באנוסה לתי' על מתני' רק תי' רב בקרונה ש"צ ה"מ ולמ"ש א"ש, אבל הירושלמי דס"ל מדברת נבעלה ע"כ דלא ס"ל כהברייתא הנ"ל הא דאמר ר"ג השבתני וכו' וס"ל דמשבשתא היא ע"כ שפיר מצי למימר מודה ר"י באנוסה, אמנם לפי מה שאכתוב לקמן דאיכא למיחוש דלמא אזלא איהי לגביה וזנתה עוד כיון דעכ"פ דיימא מיניה מחמת ביאה זו א"כ מצינן לפרש דברי ר' ינאי ור"י מודה ר"י באנוסה דבאנוסה ליכא למיחוש דלמא זנתה עוד וע"כ מודה ר"י כיון דהוי רוב מעליא ועי' מה שכתבתי לקמן בישוב קו' תו' על הר"ח דהא דס"ל לריב"ל לדברי הפוסל פוסל אפי' בר"כ הוא לבתר דמוקמי' מתני' דתינוקת בקרונה של צפורי וא"כ למאן דאמר בירושלמי מודה ר"י באנוסה ולא מוקי בק"ש"צ קשה מנ"ל דרוב ל"מ לר"י וע"כ מברייתא דסתר או לחורבה והיינו לשיטת הירושלמי דס"ל נבעלה משא"כ לדידן דקיי"ל כזעירי ליכא למימר כתי' דמודה ר"י באנוסה דקשה ממ"נ אי טעמא דאנוסה משום חזקת צדקת קשה הא ר"י מדמי לי' לשבוי' ואף דאית לה חזקת צדקת ואי משום טעמא דנאנסה הוי רוב מעליא קשה מנ"ל דבמפותה ל"מ רוב כיון דלא מוקי בקש"צ, וע"כ מברייתא דלסתר, וזה לא מוכח לדידן דקיי"ל כזעירי ע"כ מוכח לדידן אם נרצה לקיים דברי ריב"ל דר"י פוסל אף בר"כ מוכח ע"כ דבקש"צ הוי מעשה וכמו שאכתוב לקמן עייש"ה:

תוכן העניינים

חמדת שלמה על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה