אור ברסלב

חמדת שלמה על יבמות· רבי שלמה זלמן ליפשיץ

דף עח.

דף עה.

תוס' ד"ה מצרי שני במאי יטהר וא"ת ישא נתינה וי"ל כו' עי' במוהרש"א הא זה נפקא לן מאשר יוולדו כו' עיי"ש מה שתי' ולפום רהיטא לא הבנתי דבריו איך אפשר למדרש לענין נתינה א"כ איך קאמר קרא בנים אשר יוולדו דור שלישי יבא להם אי בתרא דידה שדינן אסורים איסור עולם וצ"ע:

ולפע"ד היה נ"ל ליישב קושיית התוס', דלקמן אי' אשר יוולדו אתי לאפוקי מצרית מעוברת כו' קמ"ל אשר יוולדו והקשו בתוס' הא לר"י צריך אשר יוולדו הכתוב תלאו בלידה ותי' דאתי' לר"ש, ואף דלר"ש נקיבות מותרת מיד מ"מ ס"ד דהוולד חשיב דור ראשון עיי"ש בתו' ולכאורה קשה לפי"ז לדידן דקיי"ל כר"י וצריך אשר יוולדו הכתו' תלאו בלידה מנ"ל דמצרית מעוברת הוי בנה שני כמ"ש הרמב"ם והש"ע הא צריך אשר יוולדו לאסור הנקיבות וגם דבתרא דידה שדינן ע"כ נ"ל דהא דצריך קרא דמצרית מעוברת הוי בנה שני היינו כי היכא דלא נימא עובר לאו ירך אמו והוי שני גופים וכמו שנתגייר הולד בפ"ע דמש"ה ס"ד דגמ' לקמן דאמו הוי חציצה וא"כ היה הו"א דבנה הוי ראשון ע"כ כתבן רחמנא אשר יוולדו להורות דלענין זה אמרינן עובר ירך אמו ולא הוי גירות בפני עצמו רק אמו נתגיירה וע"כ הוי הולד שני, ואף לר"ש דס"ל מצרית כשירה אפ"ה הוולד עכ"פ שני הוי הואיל ונתעברה בעודה מצרית וע"כ א"ש לדידן דקיי"ל אשר יוולדו דבתרא דידה שדינן משום עובר ירך אמו וכיון דעובר י"א ע"כ תו לא צריך ריבוי למצרית מעוברת דבנה הוי שני כיון דלענין זה אמרינן עובר ירך אמו והוי כאלו נתגיירה אמו לחוד ע"כ ממילא בנה הוי שני ולפ"ז מיושב קושיית התוס' דאי ל"ד ר"י אשר יוולדו לאסור הנקיבות בע"כ דהוי דריש אשר יוולדו כר"ש דמצרית מעוברת שנתגיירה הוי בנה שני וממילא מוכח לפי זה דבתרא דידה שדינן משום דעובר ירך אמו דאל"כ הא הוי שני גופים והוי הוולד מצרי ראשון א"ו דעובר ירך אמו וממילא בנתינה נמי כיון דעובר י"א בתרא דידה שדינן והוי הולד נתין ואפי' לרבה בב"ח אמר ר"י דס"ל בתרא דידי' שדינן היינו משום דס"ל לר"י דרשינן אשר יוולדו אתי רק לאסור הנקיבות וכמו שפי' רש"י לעיל בפי' ראשון אשר יוולדו כל הנולדים להם ורב דימי אר"י ס"ל כפי' השני תלאן בלידה דבתרא דידה שדינן לי' עיי"ל ברש"י משא"כ אי הוי ס"ל לר"י דנקיבות מותרת בע"כ דהוי דריש אשר יוולדו למצרית מעוברת וממילא מוכח דעובר ירך אמו ומוכח דבתרא דידה שדינן וע"כ קאמר ר"י שפיר מצרי שני במאי יטהר ודוק היטב:

ומזה קשה לי טובא על שיטה שהביא הרה"מ בשם הרמב"ן וכ"ה בחי' הרמב"ן על קושיית התוס' לקמן דף ע"ט ד"ה ונתינים שהקשו דלעיל קאמר רבא כו' ולפי"ז מוכח דנתינים אסורים מדאורייתא ולקמן קאמר נתינים דוד גזר ותי הר"ת דודאי אסורים מדאורייתא והא דקאמר לקמן דדוד גזר היינו עבדות שגזר עליהם שיהיו עבדים והרמב"ם ס"ל באמת לדינ' דבגירותן אינם אסורים רק מדרבנן עייש"ה ועי' היטב בכ"מ והרמב"ן תי' שני תירוצים בשם הראב"ד תי' א' דאותם שנתגיירו אז כו' ועוד תי' דמדאורייתא אינם אסורים רק הדור ראשון שנתגיי' כיון דלא מנה הכ' בהם דורות ע"כ דור שני מותר מדאורייתא רק דוד גזר עייש"ה, והנה לכל הפירושים הנ"ל נתיישב קושיית התוס' על נכון ל"מ לשיטת הרמב"ם דנתינים מדאורייתא מותרים וע"כ לר"י דס"ל ק"ג א"ק מצרי אסור בנתינה ואף לפמ"ש הכ"מ דלר"י אסורים מדאורייתא כו' מצינן למימר כתי' התוס' דבתרא דידה שדינן לה ואסורים לעולם משא"כ לתי' הרמב"ן שהביא הה"מ דמדאורייתא אינם אסורים רק דור ראשון וכיון דעכ"פ דור ראשון אסור א"כ ל"מ קהל ומצרי מותר לישא נתינה כמו שמצרי ראשון מותר לישא מצרי שנייה ובניו כשירים ואף דבתרא דידה שדינן מ"מ בניה כשירים דהא אינם אסורים רק דור ראשון והדרא קושיית תוס' לדוכתי' ישא נתינה דאף אי בתרא דידה שדינן הוולד כשר וליכא למימר דקושיית הגמ' במאי יטהר מדרבנן דמדרבנן אסורים לעולם דהא איכא לאשכוחי דעבר ונסיב רק דקושיית הגמרא על התורה משום דאי להיתרא לא כתיב ולשיטת הרמב"ן אשכחן שפיר שישא נתינה וצריך עיון גדול לפע"ד:

שוב ראיתי בבית מאיר שהקשה קושיא זו וכתב דצ"ל דר"י אזיל לפום ל"ק דרבא דלעיל דף ע"ו והנה באמת לפי מה שתירץ התוס' דע"כ אמוראי נינהו אליבא דר"י דלרבה בר בר חנה אמר ר"י ל"א ר"י כי האי מימרא שפיר מצינן למימר הכי משא"כ לפמ"ש דזה ודאי דוחק לומר דסתמא דמימרא דר"י ליתא לרבב"ח וישבתי דלפום הו"א זו גם רבב"ח מודה דבתרא דידה שדינן מדמינן להיא וולדה בנתגיירה מעוברת דהוי הוולד מ"ש מוכח דעובי"א ובתרה דידה שדינן ול"צ למימר ממר' דר"י דאמוראי נינהו אליבי' וא"כ מוכח כשיט' הרמב"ם ודלא כהרמב"ן רק לשיטת ר"ת אתי שפיר דס"ל נתינים אסורים לעולם מדאורייתא משא"כ לשיטת הרמב"ן ודוק:

עוד ראיתי בבית מאיר שהתפלא על תוס' מ"ש ישא נתינה לרבב"ח אר"י דס"ל בתרא דידי' שדינן והק' דמאי ענין שא"מ דנפ"ל מלהם הלך אחר פסול ובזה ודאי בתרה דידה שדינן כדלקמן ע"ב א"ר אר"י כו' אחר הזכר וא"ל דהאי מימרא אזלא לר"ד אר"י דס"ל הכתוב תלאן בלידה דזה אינו דמוכח להדיא בקי' דף ס"ז דאף לרבב"ח אר"י איתא למימרא א"ר אר"י וכן כת' התו' להדיא דבכל ש"א שייך להם הלך אחר פסל עיי"ש שהניח בתימא, ואחר העיון נלע"ד דלק"מ דלפום הו"א זו אי הו"א מצרי ולא מצרית בע"כ דליכא למדרש להם הלך כו' לומר דאם היא פסולה אזלינן בתרה דהא הנקיבות מותרת מיד וע"כ לפום הוי אמינא זו דלהם להורות דל"ת דווקא מצרי שנשא מצרית דאף דמצרית כשירה מיד אעפ"כ הבן הנולד הוא מצרי משני צדדים משא"כ מצרי שנשא ב"י יהיה הוולד כשר הואיל ומצד האם הוא יש"מע קמ"ל רחמנא דאפ"ה אזלינן בתר דידי' הוה הוולד כמו האב אבל בתר דידה אין לנו ראיה כלל דשדינן כיון דלהם ע"כ לא אתי רק דבתרא דידי' שדינן כיון דאיירי במצרית ומצרית כשירה לגמרי והא דאר"י הלך כו' היינו אליבא דאמת דמ"פס ולהם הלך אחר כו' מיירי ג"כ במצרית ממילא ילפינן ש"א מק"ו כמ"ש הב"מ משא"כ לפום הו"א זו אין ראי' כלל דבתרא דידה שדינן:

והנה ראיתי בבית מאיר שם בסעיף שאח"כ הביא קו' בשם בנו הרב מוהר"ח שי' למה לי להם גבי עמוני דבתרא דידי' שדינן מוכח ממילא דאף אי נשא עמונית מוכח דאזלינן בתר דידי' כיון דקיי"ל עמוני ולא עמונית וכתב שיפה הקשה ואיני מבין לפ"ז הקושיא במצרי גופי' לברייתא זו דאתיא כר"ש כמ"ש התוס' א"כ ל"ל להם דאזלינן ב"ד תיפוק לי' דמוכח דאל"כ דאזלינן בתרי' ל"א מצרי שני ושלישי רק שני מצינא לאשכוחי במצרית מעוברת רק לפי זה ק"ל ל"ל אשר יוולדו לזה אלא ודאי צ"ל כמ"ש דס"ד דוקא מצרי שנ"מ דעכ"פ הוי מב' צדדים מצרי ה"נ מצינן למימר גבי עמון דוקא שנשא עמונית גם י"ל דצריך להורות דדור עשירי קאי על העמוני לא על דור עשירי ש"י כדיליף מבנים גבי מצרי, אך מלבד זאת הנכון כמ"ש והוכחתי דכמו דדרשי' לר"ש להם אף דנקיבות מותרים ה"נ מצינן למדרש גבי עמוני ומזה ג"כ ראיה דלא כתי' המהרש"א דאשר יוולדו אתי לנתינה דזה מצינן למדרש ג"כ מלהם וקושיית התוס' י"ל כקושיית הב"מ אלא ודאי דקרא ע"כ לא איירי בנתינה מדכתב דור שלישי יבא להם וכמש"ל, ואפשר לומר בישוב קושיית המהרש"א דכמו דצריכין לומר דמימרא דר"י אמוראי פליגא ולאו דכ"ע היא דר"ז אמרה כ"כ מצינן למימר דמימרא דר"י דהכא ס"ל עובר ירך אמו בכל העניינים ולא סבירא ליה הא דאר"י הפריש חטאת מעוברת רצה בוולדה מכפר, אמנם הנכון נ"ל כמו שכתבתי בישוב קושיית תוס'.

תוכן העניינים

חמדת שלמה על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה