חמדת שלמה על גיטין· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
דף סה.
מתני' קטנה שאמרה התקבל לי גיטי עיין בס' מים חיים להגאון פ"ח מה שהקשה מכאן על סוגיא דקידושין (דף מ"ד), ולענ"ד דלק"מ דהא קתני במתני' שאין קטן עושה שליח ולפ"מ דס"ד דמתני' מיירי ביש לה אב אפילו נערה א"י לעשות שליח כנלענ"ד פשוט ונכון, ועיין לעיל ר"פ מ"ש הגאון בעל משנת דר"ע שתי' ע"פ קושיא הנ"ל שיטת הבעל עיטור ולמ"ש לק"מ, אך אפ"ל דלפמ"ש הפ"י להקשות לשיטת התוס' דקטן מזכה לאחרים מדאורייתא וכתב דבמידי דשייך הוי שליח והא דאינו עושה שליח בגט יעיי"ש שנדחק בטעם הדבר ומ"ש בזה משם הר"מ, ולפי זה יש לומר דהא דאמרינן אדם יודע היינו אי אמרינן דבכל התורה אין קטן עושה שליח אבל אי אמרינן דבכל התורה עושה שליח במידי דשייך ובגט אינו עושה מטעמים הנ"ל שכתב הפ"י, י"ל דלא שייך אדם יודע דבשלמא מה שהוא נוהג בכל הענינים י"ל שפיר שהוא ידוע לכל ממעשים בכל יום אבל מה שאינו נוהג רק בגט ל"ש לומר אדם יודע, [דבוודאי משום דקתני כך במתני' ל"ש לומר אדם יודע דאטו כ"ע בקיאי במתני'], ולפ"ז לפמ"ש התוס' דלמאן דמזכה לאחרים היינו מדאורייתא והר"ן כתב בשמם להלכה כן א"כ מוכח אליבא דידן דניחא לה דתתגרש כל היכי דמיגרשה:
שם מתני' האשה שאמרה התקבל לי גיטי אסורה לאכול בתרומה מיד וכתב התוס' דחומרא בעלמא הוא כמו באומר לשלוחו וכו' יעיי"ש, ולכאורה היה נ"ל מזה ראייה לדברי הרמ"א (סי' ל"ה) שכתב באומר לשלוחו צא וקדש אשה פלונית מותר בקרובת פלונית אם מת השליח כיון דליכא למיקנסיה, והשיגו עליו האחרונים הח"מ והב"ש דהכא אף בלא קנסא אסור משום חזקה שליח עושה שליחותו כיון דאין כאן רובא להיתרא ומדכתב התוס' כאן דהוי חומרא בעלמא כמו לעיל אף דהכא ליכא רובא להיתרא משמע דאין חילוק, אמנם עדיין ד"ת צ"ע דהכא מאי קנסא שייך דא"ל דהוי לה לפרש שלא יהיה הגט עד שיגיע למקום פלוני וכדומה דהא מ"מ עדיין תהיה בספק לאחר שיגיע השליח לאותו מקום ומהכ"ת תהיה מותרת לאכול תרומה, ולומר דאין לה לעשות שליח קבלה כלל נראה דחוק, ע"כ נראה לכאורה דתוס' לא כתבו רק לדמיון בעלמא ובאמת אסורה כאן אף בלא קנסא כיון דליכא רובא להיתרא ומוכח אדרבא כשיטת הח"מ והב"ש וצ"ע, עכ"פ מוכח מד"ת דל"ה רק חומרא בעלמא ודלא כמ"ש הט"ז שם דהוי ספק דאורייתא וגם מ"ש הט"ז דאסור מצד הדין משום דאפשר לברר ומד"ת לא משמע כן, ולשיטת הרמב"ן דס"ל לעיל דאסור מצד הדין עיי"ש בר"ן נסתר תי' התוס' ונלענ"ד דה"ט דאסור לגרום הספק לכתחלה מש"ה אסרינן לה לאכול בתרומה [וכמדומה שכעין סברא זו כתב הרשב"א בסוגיא שולח אדם ירך לנכרי] ודוק: