אור ברסלב

חמדת שלמה על גיטין· רבי שלמה זלמן ליפשיץ

דף נג:

דף נב:

בגמ' ורמי דר"י אדר"י הקשיתי דלמא הכא מודה ר"י דלא קנסינן לי' משום כדי שיודיע וכן הקשה הפ"י גם הפ"ח בס' מים חיים הקשה כן ותי' מגומגם עי"ש ומה שתי' הפ"י דהא דקנסו שוגג אטו מזיד ע"כ במומר איירי דבישראל אמרינן לצעורי קא מכוון ובמומר ל"ש כדי שיודיע דאינו נאמן וק"ל טובא דהאיך אפ"ל דר"מ דוקא במומר איירי א"כ מאי קאמר הגמ' מש"ה לא קניס ר"י במנסך דמשום חומרא דע"ז בדילי מיני' הא במומר איירי והאיך שייך לומר בדיל מיני', וגם מאי הקשה הגמ' לר"מ הא מנסך דאורייתא הוא וקניס ר"מ הא הטעם דבדאורייתא לא קנים היינו דלא חיישינן שיעשה במזיד איסור דאורייתא וזה ל"ש במומר, ועיקר דבריו תמוהין ג"כ מ"ש דל"ש למקנס שוגג אטו מזיד משום דבמזיד לא נאסר היין הא אנן אמרינן שיעשה במזיד ויאמר שוגג הייתי ואז נאסר היין אף בישראל כמ"ש הפ"י בעצמו כמה פעמים בסוגי' זו אשר ע"כ דבריו תמוהין לענ"ד. אשר ע"כ נלענ"ד לפ"מ דאסיק הגמ' לקמן דהיכא דמכוון למצוה לא קניס ר"מ א"כ י"ל היכא שלא ידעינן שנסך רק הוא בא מעצמו ואומר כן לא שייך למקנסי' דגברא לאפרושי מאיסורא קמכוון ואנן ניקום ולקנסי', ואף שיש לחלק דהתם בעיקר המעשה שעשה כגון זריקת דם וטבילת כלים קמכוון למצוה והכא בעיקר המעשה שניסך לא נתכוון למצוה מ"מ י"ל מצד הס' דל"ש למקנסי' כמו התם וע"כ מוכרח לומר דר"מ מיירי היכא שידעינן שניסך וע"כ הקשה הגמ' שפיר, ובזה נתיישב לי מאי דק"ל לפמ"ש התוס' לתרץ מתני' דדן את הדין לפ"מ דאוקי כר"מ א"ש דקניס שוגג אטו מזיד וקשי' לי א"כ מאי קאמר לימא תנן סתמא כר"מ הו"ל להקשות תרי סתמא אהדדי דהתם קניס שוגג ובמתני' דהמטמא והמדמע לא קנסינן, ולפמ"ש א"ש די"ל דמתני' מיירי היכא דלא ידעינן אלא ע"פ כמו לחזקי' וע"כ לא קניס משום כדי שיודיע והתם ל"ש כדי שיודיע כמו שכתבו התוס' ועדיין צ"ע.

תוכן העניינים

חמדת שלמה על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה