חמדת שלמה על בבא מציעא· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
דף קג.
תוספות ד"ה פרדיסי וכו' וא"ת מ"ש מהא דאמר בריש המוכר את הבית ארעתי תרתי משמע, והנה לכאורה היה נראה לי לחלק דכל מקום דנין הלשון לטובת האומר וא"כ הכא דאמר השואל אושלן מרא דכוונת הריבוי הוא לטובתו אמרינן מסתמא היה כוונתו להרבה וכיון דהמשאיל נתרצה לדבריו ע"כ רפיק ביה כל פרדיסי משא"כ התם דהנותן אמר כך דנין הלשון לטובתו דתרתי משמע ויד המקבל על התחתונה, שוב ראיתי די"ל דזה תלוי בתירוץ הגמרא לקמן (דף ק"ד) הא דאמר ליה חוכר למחכיר הא דאמר ליה מחכיר לחוכר משמע התם ג"כ ה"ט דדיינינן הלשון לטובת האומר, ולפמ"ש התוספות התם דרבינא פליג על שמואל וס"ל דאין חילוק בין אמר מחכיר לאמר חוכר ע"כ הקשה התוספות שפיר, אמנם לפמ"ש הפוסקים דרבינא ס"ל ג"כ כשמואל והביאו ראייה לזה מהתוספתא והביא הרמ"א דעות אלו בח"מ (סימן שכ"א) א"כ לדבריהם י"ל קושית התוספות בקיצור ולא צריך לומר דבמטלטלין לא אמרינן בחזקת בעלים עומדים, ועיין בתוספות ב"ב דף ס"א דלא ס"ל לחלק בכך, ולפ"ז נ"מ היכא דאמר המשאיל לשואל הריני משאיל לך מרא למירפק ביה פרדיסי י"ל דלא הוי רק שנים מטעם דאמרינן בחזקת בעלים עומדת כקושית התועפות רק הכא שאני כיון דאמר ליה שואל למשאיל ודוק:
פרק המקבל