חמדת שלמה על בבא מציעא· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
דף סב:
אי דלא כאיסרו הבא לידו דמי מאי איריא אין לו אפילו יש לו נמי ופירש רש"י דהא עומד על גרנו קתני, ולכאורה קשה מאי ס"ד דרבה ואם יש לדחוק בזה דאפ"ה אין לו א"כ כיון דלא הוי קושיא כל כך הוה ליה לאביי לפרש דיוקו מהיכא הוא, וגם קשה אליבא דאמת במאי פליגא ברייתא דר"ח ודר' אושעי', והיה נ"ל דאפשר לומר דתליא בפלוגתא דר"י ור"ל לעיל (דף מ"ז) אי מעות קונות מדאוריי' דלמ"ד מעות קונות מדאוריי' יש לומר דלא תקנו חכמינו ז"ל מי שפרע רק היכא דהוי קנין דאורייתא רק דחכמינו ז"ל הפקיעו משום שמא יאמרו נשרפו חיטך וע"כ עכ"פ צריך לקבל מי שפרע, ולפ"ז י"ל כיון דמלוה אינו קונה מדאורייתא ע"כ אף מי שפרע ליתא וא"כ י"ל דאביי סובר כר"י דמעות קונות מדאורייתא וע"כ קאמר שפיר מאי אריא אין לו אפילו יש לו נמי דלא שייך לומר דקניא ליה למי שפרע כמו שכתב רש"י לקמן בר' אושעיא דמלוה לא קנה כלל אף למי שפרע, משא"כ רבא דאמר לעיל קרא ומתניתא מסייע ליה לר"ל ופירש רש"י דרבא ס"ל להלכה כר"ל וכיון דס"ל מעות אינו קונה מדאורייתא ואפילו הכי צריך לקבל מי שפרע וע"כ דהיינו טעמא כיון דהוי דבר חזק על ידי מעות אף דלא הוי קנין גמור אפילו הכי אית ביה מי שפרע א"כ י"ל דה"ה ע"י מלוה דמ"ש כיון דתרוייהו אינם קונים מדאורייתא וכיון שכן שפיר אמרינן דביש לו מהני אפילו בבא בהלואתו, ולפ"ז ל"ק לרבא ברייתא דר"ח די"ל דאתיא כר"ש דלדידיה וודאי מעות קונות כדאיתא לעיל וע"כ לדידיה י"ל שפיר דבמלוה ליתא למי שפרע כלל:
פרק השוכר את האומנין