אור ברסלב

חמדת שלמה על בבא מציעא· רבי שלמה זלמן ליפשיץ

דף לה.

דף לד.

ואם איתא לדר"ה וכו' עיין מה שהקשה הגאון מהר"ש קאדאנאויר על הר"מ דבמינו מצוי בשוק לא שייך שמא עיניו נתן בה אם כן מאי מקשה הגמרא כיון דמשתבע היכא מצי מפיק לה דלמא מיירי במינו מצוי בשוק, והיה נראה לי דאף להר"מ היכא דמחולקים בשיווי צריכין לישבע דכמו דחשדינן שמא עיניו נתן בה הכי נמי יש לומר שעושה כן כדי להעליל על חבירו שאין המשכון שוה כל כך, וראיתי בשו"ת חכם צבי שכ"כ בשם חכם אחד והוא תירוץ בד"א דמתניתין ע"כ מיירי באין מינו מצוי דאם לא כן אין שייך לומר כמה היה שוה רק כמה היה המשכון, ולפי עניית דעתי היה נראה דאדרבה דמוכח דמתניתין מיירי במינו מצוי דאם לא כן פשיטא דהמלוה צריך לישבע תחלה דדלמא לא ירצה לישבע ויוציא המשכון ויהיה מבורר כמה הוא שוה ולא יצטרך הלוה לישבע משא"כ כשישבע הלוה תחילה יהיה צריך אח"כ המלוה לישבע גם כן ולמה לגרום שבועת חנם ומכל שכן לשיטת הרמב"ן דכל כמה שלא נשבע המלוה ל"ה הלוה מודה במקצת עיין היטב בר"ן שבועות אם כן אין מקום לשבועת הלוה רק לאחר שבועת המלוה, א"ו במינו אף דמיירי מצוי ובזה ע"כ הטעם שמא יוציא הלה את הפקדון וכשישבע הלוה ויהיה נאמן באמת לא יהיה צריך המלוה לישבע ועל כן צריך לומר הטעם שמא ישבע זה ויוציא הלה את הפקדון, שוב ראיתי בפי' המשניות להרמב"ם מבואר הדבר כמ"ש דמתניתין ע"כ מיירי במינו מצוי דאם לא כן אין צריך לישבע קודם שישבע המלוה וכמו שכתב הרמב"ן עיין שם היטב ותמוה על הגאונים הנ"ל שלא הביאו, ועיין בבעה"ת (שער מ"ט) ודבריו צריך עיון קצת דלדבריו מה תלוי קושיית הגמרא ברב הונא דאמר חיישינן שמא עיניו נתן בה, והיה נראה לי ליישב דמר"ה מוכח דמשביעין כעין שבועה אף דלא הוי רק כעין שבועת ביטוי דאין כאן כפירת ממון ודוק, ולדינא צריך עיון אם נשבע שא"ב כיון דבאמת משלם לו רק שעובר בלא תחמוד אי הוי שבועת הפקדון או רק שבועת ביטוי, והר"ן בשבועות בסוגיא דהמלוה על המשכון דסבירא ליה דאף אם המשכון בידו צריך הלוה לשלם המותר ואין יכול הלוה לומר לדידי שוה מוכח ע"כ דהוי שבועת ביטוי דאין כאן כפירת ממון ודוק:

תוכן העניינים

חמדת שלמה על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה