אור ברסלב

חמדת שלמה על בבא מציעא· רבי שלמה זלמן ליפשיץ

דף לד.

דף לג:

תוספות ד"ה אי נמי דקיימא באגם וכו' תימא דנימא נעשה כאומר מעכשיו ולאחר שלשים יום ועיין שם בכתובות ולפי עניית דעתי אפשר לומר דדוקא במעכשיו ולאחר ל' יום מהני כיון דאגם הוי קצת רשות דידיה יש לומר דבאותו רגע של סוף שלשים קניא ליה האגם דבע"כ צריך לומר כן כיון דבר"ה לא קנה כדאי' התם אבל הכא לא שייך לומר דאגם הוי רשות דידיה כיון דלא ידוע אותו שעה סמוך לגניבה וכי יש לו רשות לעולם להחזיק בהמותיו שם ועל כן לא קנה אף דנודע אחר כך אותה השעה וצ"ע ודוק היטב, ועיין שם בתירוץ התוספות דעל כל פנים יקנה הגיזה שעליו ולכאורה קשה כיון דהתוספות תירצו דלא דמי לקידושין ומשום הכי כתבו דקונה לגמרי למפרע אם כן יהיו כל הגיזות שלו וצ"ל כיון דאינו מקנה רק מעכשיו ולאחר זמן נהי דאז נגמר הקנין למפרע מכל מקום הגיזה של אחר כך הוי דבר שלא בא לעולם קודם גמר הקנין ועל כן לא כתבו התוספות רק הגיזה שהיה אז ודוק היטב:

תוכן העניינים

חמדת שלמה על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה