אור ברסלב

חמדת שלמה העתק מדרשה לשבת שובה· רבי שלמה זלמן ליפשיץ

טו

יד

אך אי קשיא הא קשיא דהא בעגלה ערופה אין המום פוסל כדאיתא במשנה שלימה א"כ לכאורה קושית תוספות מעיקרא ליתא חיות למה לי והיינו דמצינן למילף בע"מ מכשיר ממכפר נהי דבשעיר המשתלח פוסל מום מ"מ היאך מצינן למיפסל בציפרים הואיל במכפר פוסל מום הא אשכחן מכפר גופא דאין המום פוסל כגון בעגלה ערופה ונ"ל דלא שייך כאן לומר לחומרא מקשינן כיון דאין זה היקש רק דנילף בנין אב לאקושי מכשיר למכפר וכיון דאשכחן מכפר בחוץ דאין המום פוסל היאך מצינן למיפסל במכשיר הן אמת שהפמ"א כתב דגם בזה אפ"ל לחומרא מקשינן עיי"ש במ"ש ליישב פי' רש"י וכתב כעין זה אך הוא בעצמו כתב דמתוס' מוכח דלא ס"ל כן ולענ"ד הוא פשוט דבזה ל"ש לומר לחומרא מקשינן ועיקרא בנין אב דמכשיר ממכפר מצינן לקיומי מאי דפוסל בשניהם כגון טרפה אמנם לפי מה דאיתא בירושלמי דמחוסר אבר פסול בעגלה ערופה עדיין הקושיא במקומה עומדת חיות למה לי כיון דמחוסר אבר בשניהם פסול ובציפורי מצורע ממילא ליכא למעוטי רק מחוסר אבר דאין תמות וזכרות בעופות ומחוסר אבר מצינן למילף מכשיר ממכפר אך הרמב"ם השמיט הא דמחוסר אבר פסול בעגלה ערופה ועיי"ש בכ"מ והפני משה מפרש הירושלמי כתב בסוטה טעם להרמב"ם ולפ"ז אף לתנא דבי ר"י צריך חיות למחוסר אבר ול"ק רק מטהורות וא"כ הדרי הקושיא לדוכתיה מה הוצרך לתרץ שלא לזווג לה אחרת והו"ל לתרץ אחד מן התי' אחרים לדידן כמו לתנא דבי ר' ישמעאל גם מחד לימוד מנ"ל שלא יזווג דלמא חד מאידך למודים (והנה לשיטת התוספות היה אפ"ל בפשוט דרבא ס"ל דהנך פסולים משום ממשקה ישראל כקושיית התוספות על ציפורי עה"נ וע"כ הוצרך לאוקמי על שלא יזווג אך לפמ"ש לעיל (אות ד') דמשום ממשקה ישראל אין ראייה לפסול מכפרי חוץ רק טרפה דפסול מיעמד חי א"כ הדרי' הקושיא לרבא לדוכתיה מנ"ל לאוקמי' על חידוש דין שלא יזווג דילמא לחד מאידך דרשות עיין היטב ומכל זה ראייה למ"ש לעיל (אות ד') הכרח לשיטת הרמב"ם לדרשא דיעמד חי כדי ליישב קושיית התוס' מ"ש משום ממשקה ישראל דלפי תירוץ התוס' דל"ש בזה ממשקה ישראל תו לא מצינן למילף מבינייהו דהא אף לקרבן עצמו כשר ודוק הדק היטב]:

תוכן העניינים

חמדת שלמה העתק מדרשה לשבת שובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה