חמדת שלמה העתק מדרשה לשבת שובה· רבי שלמה זלמן ליפשיץ
יד
ועיין שו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' קכ"ז) שכתב ליישב קושיית היש"ש על הרמב"ם שהשמיט תירוץ רבא שלא יזווג לה אחרת ותירוצו הוא באריכות ותורף דבריו דתירוץ זה לא אזל רק לתנא דבי ר' ישמעאל דלדידיה קשה חיות למה לי כקושיית התוספות וע"כ צריכים לשני למודים מדא לחיות וחדא לטהורות ותירץ רבא לתנא דבי ר"י ממעטינן שלא יזווג לה דלדידיה משולחת אסורה קודם שלוח ומצינן למילף מטהורות דזה הוא אסור משא"כ להרמב"ם דפסק כר"י ולא כתנא דבי ר"י לא צריכין למעוטי רק עיר הנדחת דלדידן ל"ק חיות למה לי דצריך לחיין ראשי איברים כיון דלא ילפינן מכשיר ממכפר גם ליכא למעוטי שלא יזווג ממשמעות טהורות כיון דהמשולחת אינה אסורה קודם שלוח ובזה כתב ליישב ההמשך בתוס' דהקשו תחילה צ"ע האיך משמע זה מטהורות ואח"כ הקשו. וחיות למה לי עיי"ש שכ' דהו"מ למימר דרנב"י לא אזיל אליבא דתנא דבי ר' ישמעאל עיי"ש דפח"ח וסיים שהוא אמת לאמיתו של תורה ועדיין יש לי להתלמד בדבריו הקדושים דאי ס"ל לתוס' די"ל דרנב"י אזיל רק ליישב הקושיא טרפה מחיות נפקא מה הוצרכו לדחוק בדיבור הקדום למעוטי ציפרי עה"נ תיפוק ליה מכשיר ממכפר ותי' תמוה כאשר כתבתי לעיל (אות ב') דהו"מ לתרוצי ג"כ דלא אזיל אליבא דתנא דבי ר"י גם מ"ש בד"ה לציפרים שהחליפן כאן נמי צ"ל דלכפרה כשרות והוא תמוה דר"פ וודאי ס"ל דאפי' היה לו שעת הכושר נפקא ליה ממשקה ישראל כמ"ש לעיל ולשיטת הפ"מ לא היו צריכים לכך די"ל דר"פ אתי ג"כ לשנויי רק קושיא דמחיות נפקא, ועוד קשיא לי על עיקר יסודו דתי' שלא יזווג לה הוא אליבא דר"י דלדידיה חיות וטהורות מיותר דטרפה ומחוסר אבר ידעינן ממכשיר ומכפר וע"כח דא לכדרנב"י וחדא שלא יזווג, ולכאורה קשה ע"ד כמו דאליבא דידן יליף הרמב"ם ציפורי עה"נ והחליפן בע"ז והרג את הנפש מחד לימוד הואיל ואסור אינו בכלל טהורות א"כ לתנא דבי ר"י הדרי הקושיא לדוכתיה כיון דהמשולחת אסור מצי למילף מחד לימוד והדרי הקושיא לדוכתי' למה לי חיות וטהורות דמחד נפקא כל מה שהוא אסור, ואפ"ל כיון דהמשולחת מותרת לאחר שילוח ויש היתר לאיסורה לא הו"מ למילף מחד לימוד עם ציפורי עה"נ וכדומה ע"כ צריך מיעוט בפ"ע והוא נכון, גם אפ"ל הואיל וטהרת מצורע גורם האיסור ע"כ בת מינה לא מחריב בה להיות אסור למצורע אחר ע"כ צריך לימוד בפ"ע: