חמדת ימים ב· רבי בנימין ב"ר מאיר הלוי
ימי השובבי"ם · פרק ב - תוכחות ווידויים - אזהרות הימים ומנהגיהם
דברי התעוררות מהזוהר שראוי להגות בהן בעת מנחת שובבי"ם
א. לעת מנחת ערב יוועדו יחד כל חרד ויעמוד המבורר שבהם ויהגה בהתעוררות הנפש להר"ם אלשיך ע"ה וכו'.
כתיב וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא וכו' אם רעה בעיני אדוניה, נתבאר בזוהר 14 זה לשונו, אורייתא דיהבת עיטא לכל עלמא חמאת הכי אזהרת לבני עלמא ואמרת חמו כמה חס קודשא בריך הוא עלייכו מרגליתא טבא דהוות ליה זבין לכו למגנא דתשתעבדון בה בהאי עלמא.
וכי ימכור איש דא קודשא בריך הוא את בתו דא נשמתא קדישא לאמה למיהוי אמה משתעבדא בינייכו בהאי עלמא במטו מנייכו בשעתא דימטי זימנא לנפקא מעלמא לא תצא כצאת העבדים דלא תפוק מלכלכא לא תפוק מתטנפא בחובין תפוק בר חורין ברירא ונקיה בגין דיחדי בה מרא וישתבח בה ויהיב לה אגר טב בצחצוחי דגנתא דעדן כמה דאת אמר והשביע בצחצחות נפשך ודאי כד תפוק נקיה ברירא כדקא יאות.
אבל אם רעה בעיני אדוניה מלוכלכא בטינופי חובין ולא אתחזיאת קמיה כדקא יאות ווי לההוא גופא דאיתאביד מההיא נשמתא לעלמין בגין דכד נשמתין סלקין ברירן ונפקין נקיין מהאי עלמא כל נשמתא ונשמתא עאלת בספרא דאחמתא דמלכא וכלהו בשמהן ואמר דא היא נשמתא דפלניא זמינת תהא לההוא גופא דשבקת וכדין כתיב אשר לו יעדה לו בוא"ו וכד נפקת רעה בעיני אדוניה דקא אסתאבת בחובין ובטינופא דחטאין כדין לא יעדה באל"ף ואתאביד ההוא גופא מינה ואיהי לא אזדמנתא לגביה בר ההיא דמארה אתרעי ותב בתיובתא דגופה כדין כתיב והפדה כמה דאת אמר פדה נפשו מעבור בשחת.
והפדה האי איהו בר נש דעיטא דיליה דיפרוק לה ויתוב בתיובתא ולתרין סטרין קאמר קודשא בריך הוא והפדה והפדה בתיובתא ולבתר דתב בתיובתא פדה לה מארחא דגיהנם, לעם נכרי לא ימשול למכרה מאן עם נכרי עלובתא איהי נשמתא כד נפקא מעלמא ובר נש אסטי אורחיה בהדה היא בעת לסלקא לעילא גו משריין קדישין בגין דמשריין קדישין קיימין בהאי ארחא דגן עדן ומשריין נוכראין קיימין בההוא ארחא דגיהנם זכתה נשמתא כמה משריין קדישין קא מתעתדן לה לאתחברא בהדה ולמיעל לה לגן עדן לא זכתה כמה משריין נוכראין בארחא דגיהנם ואינון משריין דמלאכי חבלה זמינין למיעבד בה נוקמין אתא קרא ואוכח לעם נכרי לא ימשול למכרה אינון מלאכי חבלה בבגדו בה דאיהי נטירא דקודשא בריך הוא עביד לה נטירא דלא ישלוט בה עם נכרי בההוא פריסו דנטירו עלה.
ואם לבנו יעדנה תא חזי כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא דלא יסטי ארחוי בהאי עלמא דאי זכה בר נש בהאי עלמא ונטיר לה לנשמתא כדקא יאות האי איהו בר נש דקודשא בריך הוא אתרעי ביה ואשתבח ביה בכל יומא בפמליא דיליה ואמר חמו ברא קדישא דאית לי בההוא עלמא כך וכך עובדוי מתתקנן וכד האי נשמתא נפקת מהאי עלמא זכייא נקייה ברירא קודשא בריך הוא אנהיר לה בכמה נהורין בכל יומא קארי עלה דא היא נשמתא דפלניא ברי ודא הוא דכתיב ואם לבנו יעדנה ע"כ.
התעוררות הנפש שדרש הר"ם אלשיך ע"ה בדרוש חמץ ומצה
ב. התעוררי התעוררי נפשי אחותי רעיתי עד מתי תשתכרי, התעוררי עורי עורי התאבלי ספדי והלילי, אבל יחיד עשי לך כי גדול כים שברך כי תחת היותך בהכלי מלך מלכי המלכים כל קדושים עמך באורך יראו אור ואת עלית על כולן כבודה בת מלך משחקת לפניו בכל עת.
ומה לך פה עניה סוערה גולה וסורה טמאה כטומאת הנדה כי נטמאת וכי שטית טומאה תחת אישך ויתן בך היצר הרע את שכבתו וימשכך בתלם עבות, וכי תבאי ליראות פני אלהים מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי כי אז תצאי וידיך על ראשך לבושה שחורים ומתעטפת שחורים מהבגדים הצואים כל רואיך ידדו ממך בלי יוכלו יגעו בלבושך, ואת שדוד מה תעשי הלא תבושי ותבהלי מפניו, אנה תוליכי את חרפתך על זאת רעתך, אוי לה לאותה בושה אוי לאותה כלימה וכי יפקוד עליך מה תעשי ליום פקודה.
ואיך תשא פניך באמור אליך אנא פנה זיוך פנה הדרך ואיך חשך משחור תארך, אוי ליך כי נדמית ותחת היותך יפה כולך סורו טמא יקראו לך, ותחת היותך צרורה בצרור החיים כצרור אבן במרגימה תקולע בתוך כף הקלע, ואז ידבר אליך באפו ובחרונו יבהלך לקול תתו רעם גבורות לדבר ולומר פקדו נא הארורה הזאת הוציאוה ותשרף השמיטוה ורמסוה למעצבה השכיבוה, ואז אל שאול תורד אל ירכתי בור וגם אני כמוך, אוי לי כי נדמתי כי כמוני כמוך חטאנו עוינו פשענו ומרדנו וגם עלי יעבור כוס כי ארד אבל שאולה, תחתי יציע רמה ותכסני תולעה.
ג. על כן נעמדה יחד לבקש תרופה וארוכה למחלתינו עד אשר לא תחשך השמש ונשקיף ונראה מה נעשה כי יפקוד אל וכי יקום מה נשיבנו, והנה זאת רעתנו כי מר הלא הוא כי יצר סמוך מעט בעיניו כי ישחיתנו כי אם עוד שתים רעות יעשה לנו, אחד כי יסיר מלבנו עונינו וישכיחנו רוב אשמותינו עד אשר יעלה על רוח איש ממנו כי מעט ורעים הם מעשיו הבלתי טובים, ולעומתם על כל אחת כמה וכמה מצוות ומעשים טובים לו להגן בעדו.
ד. וזאת שנית יעשה כי בעלות על לבנו אחת מכל מצוות ה' אשר לא תיעשנה ושמענו ועשינו ישים בלבנו הבל הבלים לההביל כובד עונינו ולהקל רעתנו בעינינו ולהפוך בזכות עצמינו בהמצאות טענות ותואנות של הבל עד שכמעט שקרוב לזכות יחשב לאדם העון, ואוי לו מיום הדין אוי לו מיום התוכחה כי יקרא ויבא לתת דין וחשבון ויתהפך לארבעת רבעיו ויראה עצמו מסובב מלאכי חבלה אשר פעל ועשה בעונותיו דבקים ואחוזים בנפשו בצידו אלף ורבבה מימינו.
ואז יבהל ויצעק על שברו במר לבו לאמר מי ילד לי את אלה, והם יענו את ילידתנו בפשעך חוללתנו בעונותיך כי הקמת עליך רעה מביתך לרעתך לדכאך ולמוגגך בתחתית שאול כי הוא חלקך, על זאת אספדה ואילילה נפשי נפשי איך המיתותיך בידי, הבת היקרה איך עקרתיך ממקום החיים והקדושה למקום המות והטומאה, איך לא חסתי עליך והכיתיך מכת אכזרי פצע וחבורה ומכה טריה, לבי לבי על חלליהם מעי מעי על הרוגיהם.
דברי תוכחה לרבינו תם ע"ה
ה. וכתב החסיד בראשית חכמה בשם ר"ת שיאמר אל לבו, לבי לבי הלא ידעת כי לא נבראת כי אם לשוב לעפר מיום היותך מדוע לא זכרת אחריתך, הלא תדע כי כל הימים אשר אתה חי על האדמה כצל עובר וכמוץ יסוער מגורן וכעשן מארובה, ימיך חרוצים וחייך קצוצים וכל אשר יעבור עליך יום או לילה תחסר חלק מחלקי חייך ובכל יום תקרב אל הקבר ותעוף בלי אבר.
ומדוע לא זכרת כי עפר אתה ולא ידעת כי מן האדמה נוצרת, ועל מי בטחת כי מרדת ומדוע אתה נמהר ולא תעבור על לבך יום המר יום אשר תאבד עצתך ונסרחה חכמתך, יום ידבק לשונך לחכך, יום ישאוך על כתף יסבלוך ועל ארץ תחתיה ישליכוך ועל כל מעשה יחשבוך וכאבק תדכה ואשך לא תכבה, יום תראה החשבון ערוך והספר פתוח ומאזני משפט וכוס תרעלה ביד ה', שם תמצה שמריה ותהמה נפשך בציריה ומה תשיב על זדונותיך, הלא אז תראה פרי מעלליך ותמצא גמולך.
ו. ואם תמות כמות הבהמה ולא תהיה עתיד לתת דין וחשבון היה לך לשמוח במותך, אך תלך למר ממות ולמקום אופל ארץ חשך וצלמות, שם תפול עליך אימה ותכסך כלימה ולבושך גוש רמה ויזורה על גופך גפרית לבלתי השאיר לך שריד, הלא היום ההוא נורא ואיום יום אשר אין לו פדיון, יום תמרור בבכיה תאניה ואניה, יום חרדה וצעקה יום שואה ואנקה, יום מספד מר יום תערוך אבל משמר מול משמר, יום יחרה אף האל וקנאתו ונתכה כאש חמתו, יום ירבו המעצבים והמכאובים, יום יהמה כל איש ידיו על חלציו יום יאבדו כל חפציו, יום תצא הנשמה ותשאיר הגוף ככלי מלא בושה וכלימה מושלך כאבן דומה.
ועתה בן אדם על מי תנוס לעזרה או מי תהיה עליך סתרה, הלא אז תאמר אוי לי מה עשיתי מדוע דבר ה' בזיתי ואחר שרירות לבי פניתי ובמה אתכסה כי ערום אנכי, התקושש והתבושש והכלם מחטאתיך ותן תודה לאלהיך בעוד נפשך בגופך ובטרם יחשכו ככבי נשפך שוב יום אחד לפני מיתתך, החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך.
דברי תוכחה להרא"ש ע"ה
ז. וכתב הרא"ש ז"ל, ומטתך בדמעה תחשה ויבהלוך רעיונך מידי זוכרך חרדת ר' יוחנן בן זכאי בשעת פטירתו אשר אמרו, 15 כשחלה ר' יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו רבינו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכים אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתיני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשוחדו בממון אף על פי כן הייתי בוכה, ועכשיו שמוליכים אותי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשוחדו בממון, ולא עוד אלא שיש לפני שתי דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזה מהן מוליכין אותי ולא אבכה.
ח. ויחרד האיש וילפת ונמס כל לב ורפו כל ידים, אם בארזים נפלה שלהבת חרדת יום הדין הנורא מה יעשו אזובי קיר גושי עפר רמה ותולעה כבדי עון אשמה עוה על עוה, כי יקרע הלב לי"ב קרעים ויתפרדו העצמות עצם מעצמו בהעלות על הלב כי יש יום לאל איום ודין על כל המעשה.
ובכן יחרד הלב ויתר ממקומו להעלות את המדומע באחד ומאה בצום בעל בכי לפני האל החנון המרבה לסלוח, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק נעירה ונקיצה, נחפשה דרכינו ונשובה מכל אשר חטאנו על הנפש החמודה כבודה בת מלך ונרחץ נטהר נסיר רוע מעללינו מנגד עיני ה', ועל משמרתנו נעמדה יחד ותידד שנתינו מעינינו, יום ולילה לא נשבות כאנשי מלחמה על יצר סמוך בל ישוב לענותינו כאשר בתחלה, ויהי ה' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו כן יהי רצון.
הזהיר בתפלת מנחה ובפרט בשובבי"ם הוא מתקוני פגם הברית
ט. ואחר כך יעמוד המבורר שבהם בעל בכי להתפלל תפלת מנחה, ומנהג חסידים הראשונים להתאמץ בתפלת מנחה בימי השובבי"ם לאומרה בכוונה ישרה ובאימה ובחלחלה יתר על שאר הימים ומעלין את המדומע באחד ובמאה בתפלתן, ויאחוז צדיק דרכם כי עת רצון היא למעלה לפרט תיקון פגם הברית באשר יצחק סוד הק"ץ ח"י הוא כוננה ויסדה, כי על כן תקנו לומר במנחה מזמור נכספה וגם כלתה וכו' ירננו אל אל ח"י כמו שביארנו בחלק של חול ע"ש.
והיה כי יצעק האיש הישראלי בדמע לב בתפלה זו על פגם קלקלת הזרע מחץ מכתו ירפא וסימניך כי ביצחק יקרא לך זר"ע, והוא מהתקונים החשובים לעון פגם הברית להזהר בתפלת מנחה כל הימים וביותר בימים הנזכרים ונעשים לתקון עון אשמה זו.
מעלת הצעקה בתפלה לתקון פגם הברית ודברי הזוהר בזה
י. אך ורק שיעמוד בה באימה וביראה בשיתו על לבבו חטאת נעוריו אשר הכעיס לאלהי עולם ה' בעון פגם הברית ימים רבים ורעים, ובכן יתקן מעוותו בתתו את קולו בבכי וצעקה ובשפל קול התחינה שאמרו בזוהר פרשת שמות, 16 אמר ר' יהודה גדולה צעקה שקורעת גזר דין של אדם מכל ימיו רבי יצחק אמר גדולה צעקה שמושלת על מדת הדין של מעלה, רבי יוסי אומר גדולה צעקה שמושלת בעולם הזה ובעולם הבא, בשביל צעקה נוחל העולם הזה והעולם הבא דכתיב ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יצילם ע"כ.
נמצא היות הצעקה למעלה ראש לכל הפירושים, ולכך לעון פגם אשר אמרו חכמי הזוהר דלית חובא בעלמא דלא אית ליה תשובה בר מהאי וכו' שאין הדבר תלוי בתשובה תתאה אלא בצעקה שהיא למעלה מתשובה תתאה כמו שביאר החסיד בשער הקדושה שעל זה נאמר פני ה' בעושי ר"ע להכרית מארץ זכרם צעקו וה' שמע, כי עושי ר"ע הם הנקראים המוציאים זרע לבטלה והם נכרתים מארץ החיים מפני היות הפגם בה, אבל צעקו בשובם בתשובה וה' שמע ומכל צרותם הצילם.
מעלת הבכי בתפלה לתקון פגם הברית ומאמרי הזוהר בזה
יא. וכן הבכי הוא מתפארת התקונים לפגם זה כמו שביארנו למעלה, ואמרו בזוהר ויחי 17 גודל עניינו ותועלתו זה לשונו, תא חזי דתניא דמעין סגיאין שדיאת ההיא צדקת לאה בגין למיהוי חולקיה דיעקב ולא בההוא רשע דעשו והיינו דתנינן כל בר נש דאושיד דמעין קמי דקודשא בריך הוא ואף על גב דאתגזרת עליה עונשא אתקרע ולא יכיל ההוא עונשא לשלטא ביה מנא ליה מלאה דהא לאה אתגזר למיהוי חולקיה דעשו והיא בבעותא אקדימת ליה ליעקב ולא אתייהיבת ליה לעשו ע"כ.
יב. עוד בזוהר פרשת שמות, 18 אמר ר' יהודה כל מילי דעלמא תליין בתשובה ובצלותא דצלי בר נש להקדוש ברוך הוא וכל שכן מאן דאושיד דמעין בצלותיה דלית תרעא דלא עיילין אינון דמעין מה כתיב ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה ותפתח דא שכינה דקיימא עלייהו דישראל כאימא על בנין והיא פתחה תדיר בזכותיהון דישראל כיון שפתחה ותראהו את הילד ילד שעשועים דאינון ישראל דחטאן קמי מאריהון בכלא ומיד דמתחננן קמי קודשא בריך הוא הדרי בתשובה ובכאן קמיה כברא דבכא קמי אבוי מה כתיב והנה נער בוכה כיון דבכי מתברי כל גזירין קשין בישין מיד מה כתיב ותחמול עליו ע"כ.
לדעת האריז"ל עיקר התפלה בבכי בעת המנחה
יג. ועיקר התפלה בבכי כתב האור המופלא רבינו האר"י ז"ל שהוא לעת מנחת ערב דווקא ולא בתפלת שחרית וסמוכות שלו מדברי הזוהר פרשת ויחי 19 זה לשונו, פולחנא דצלותא דקא בעי בר נש למפלח קמי דקודשא בריך הוא בשמ"חה וברננה כו' שמחה בצפרא ורננה ברמשא וכו' ע"כ כמו שנבאר בפרקי ר"ה בס"ד.
סגולת הצדקה במנחת תענית ימי שובבי"ם
יד. והנה בשאר תעניות אמרו 20 אגרא דתעניתא צדקה וסימניך תעני"ת ת"ת ענ"י, וכל שכן בתפלת מנחת תענית ימי השובבי"ם אשר תתרומם במעלתה מאד הן מצד אשר היא מהדברים שקורעין גזר דינו של אדם כמו שנאמר וחטאיך בצדקה פרוק ואותה אנחנו מבקשים בפגם זה, והן מצד אשר נשגבה בסודה ופנה למעלה והיה מעשה הצדקה שלו"ם, וכמו שבחטאו נסתלקו החסדים למעלה כך במעשה הצדקה ימשיך החסדים ויתמתקו והנחה למדינו"ת עשה.
טעם שמעשה הצדקה מתקוני פגם הברית
טו. ומבית ומחוץ תצפנו להרבות השפע בשכינה צדק מלכותא קדישא לעומת מעוותו אשר היה מזריע זרע החוצה לבורות נשברים עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה כמו שביארנו בראש הפרק, וכמו שבכנפיו נמצאו דם נפשות אביונים בעון זה והמית נפשות, עתה יחיה נפשות רבות וחסרונם כמו שביאר הרב החסיד כה"ר אברהם הלוי ע"ה.
כי על כל אלה כל לבב דווי בעון פגם זה, ירבה בצדקה איש כמתנת ידו בכל תפלותיו בשאר הימים וביותר בימי השובבי"ם הנזכרים ונעשים לתקון עוות עון זה כי הוא משפר התקונים לעון זה והיה מעשה הצדקה שלום כאמור.
במנחת שובבי"ם יאמר הש"ץ תחינת שמע קולי לר' האי גאון ז"ל
טז. ואחר מעשה הצדקה בבכי יבואו בתחינה שמע קולי אשר ישמע בקולות המתוקן מרבינו האי גאון ז"ל שסגולתו רב מאד לקבול התפלות ודלתות שמים פתח, ויעמוד השליח ציבור להתפלל באנחות סדר התפלה, ובהגיעם לשומע תפלה יאמר נוסח עננו הזה בדמעות שליש וכה תוארו.
תפלת עננו לימי השובבי"ם בשומע תפלה
יז. עננו אבינו עננו ביום צום תעניתינו זה כי' בצרה' גדולה' אנחנו', כי בהעלותינו על לבבינו כל אשר הכעסנוך ואשר הרע בעיניך עשינו נפלו פנינו ותצלנה אזנינו, חשכו עינינו מראות ושפתותינו כלו ודממו וימס לבנו בקרבנו ויהי למים.
אהה אלהי הרוחות חנון ורחום וצדי"ק הסכת ושמע אנקת צעקת עבדיך העומדים לנגדך יראים וחרדים רועשים וחרדים כפופים נבהלים ומדוכים ושיקוים בבכי מסכו ובצרה ובצוקה וצער מתחוללים וצועקים ויום ולילה מחשבותיהם תמהים בקום למשפט אלהים, בוכים על אחריתם זעים ונבעתים מאשמתם כי חטאתם על לבם חרושה ועל מצחם כנחושה.
אוי לה לאותה בושה כי אין מספר לילדי זנונים אשר גידלנו ורוממנו והדבקנו רעה אל רעה ומלאינו הארץ זימה וטמאינו הבית ומלאינו החצרות חצרות בית ה' חללים חללים בתעלולים וגלולים בהכניס הקדש במקום הטנופת ונבנו במות התופת ונותץ מזבח ה' ועלתה עליה שממית ונשחתו כל מקורות ונרפשו כל מעיינות כי מפני הרעה נאסף הצדיק, הצדיק אבד אבדה האמו"נה וגברה שפחה מצרית שפחה תירש גבירתה, ואיך ובמה ומתי נוכל לתקן כל אשר שיחתנו ונגדור כל אשר פרצנו ולקבץ כל אשר פזרנו ולבער הטומאה מן הקדש ולהוציא גלולים מבית ה' ולהשיב נדחים נד"חי ישראל לכנס.
ועתה ה' אם תפנה לחטאתינו אבדה תקותינו ואם תשמור עונותינו הננו ברעתנו, ואם לא תתמכנו אין תקומה למפלתינו ואם לא תחננו אוי לנו על אחריתנו, שוב צור ישועתנו וראה בעין חמלתך צרת גופינו ונשמתינו וקבל ברחמים תשובתינו ותפלתינו ותעניתנו ואל תבזה ענותינו אשר ברכינו כשלו מצום ובשרינו כחש משמן, ועתה כבואינו לדפוק דלתי רחמיך צועקים בדמע לב וקוראים בשמך הושיעה אדונינו המלך אל תעזבנו וביד זעמך אל תטשנו ואל לארך אפך תקחנו.
אהה ה' הצדיק צור תקותינו ותקות אבותינו שים עיניך עלינו לטוב וכאשר קיבצתה ואספתה פזורי אבותינו מבין הגוים בארץ מצרים תחת יד פר"עה אחוז בעו"רף הדעת ותוציא לאור יקר מזולל ניצוצי הקדושה אשר נטמעו שמה, כן ברחמיך המרובים לבנים תזכור והחזק בדק ביתינו הרעועה וחייתינו השסועה מרוב הר"עה להרגיעה, ותקן כל אשר עותתנו ותלקט כל אשר פזרנו ותשמיד ותכרית כל ילדי פשע זרע שקר אשר בחטאינו גדלנו, ותשליך במצולות ים כל אשות הזימה אשר בעונותינו כלכלנו והן מלופפות בנו ותרחיקם מאיתנו ומגבולינו והרשעה כולה שבה והיתה לבער, כמוץ יסוער מגורן וכעשן מארובה, חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל, וישוב הכל לאיתנו הראשון ולא ידח ממנו נדח כי אתה ה' לבדך מקבץ נדחי ישראל.
אנא ה' ח'בוש ב'רחמיך ו'ברוב חסדך את שברינו וח'דש ב'טובך ו'חמלתך כנשר נעורינו והימים הראשונים יפלו, ואל תפן אל רשעינו ואל תסתר פניך ממנו, היה נא קרוב לשועתינו טרם אליך נקרא ואתה תענה נדבר ואתה תשמע כדבר שנאמר, והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע כי אתה ה' עונה בעת צרה ושומע תפלת כל פה ברוך אתה ה' שומע תפלה.
נוסח וידוי השלם לומר במנחת שובבי"ם
יח. וישלים תפלתו ויתודה מיד אחר התפלה כמו שביארנו במשמרת החדש, ויכונו יחדיו להתוודות כל הקהל נוסח וידוי זה.
אלהינו ואלהי אבותינו תבא וכו' אבל חטאנו פשענו אנחנו ואבותינו, חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי לה' ואתה נשאת עון חטאתי סלה.
אשמנו, אכלנו מאכלות אסורות, אכלנו דברים הצריכים נטילה ולא נטלנו.
בגדנו, ברכנו ברכות לבטלה, ברכנו בלי כוונה, בזינו אב ואם והורים ומורים, באנו על כל עריות שבתורה ושניות מדברי סופרים.
גנבנו דעת המקום ודעת הבריות, גילינו סוד, גאינו.
דברנו דופי ולשון הרע ונבלות הפה וליצנות, דברנו בבית הכנסת בשעת התפלה, דברנו בשבת דבור של חול.
העוינו, התפללנו בלא כוונת הלב, התכבדנו בקלון חברינו, הלבננו פני חברינו ברבים, הוצאנו שם רע על החיים ועל המתים, הרהרנו הרהורים רעים ביום ובאנו לידי טומאה בלילה, השגנו גבול ריעינו.
והרשענו, והרבינו פשע לבלי חק.
זדנו, זנינו אחר ליבנו ועינינו, זלזלנו בכבוד התורה ובכבוד לומדיה, זכרנו שם שמים לבטלה.
חמסנו, חמדנו נשי ובתי חברינו, חנפנו לעושי רשע, חיללנו את שם קדשיך אויה לנו מיום הדין אויה לנו מיום התוכחה, חיללנו שבתות ומועדי קדשיך, חשדנו בכשרים.
טפלנו שקר ומרמה, טמאינו עצמינו, טמאינו רעיונינו, טלטלנו מוקצה ביום השבת, טעינו בהוראה.
יעצנו עצות רעות, ישבנו במושב לצים, ישננו בלא קריאת שמע.
כיחשנו, כעסנו בחול ובשבת וטרפה נפשינו באפינו, כינינו שם רע לרעינו, כלינו שנינו בהבלי העולם ולא זכרנו כי תביאנו במשפט על כל נעלם, כפרנו על כל התורה כולה.
לצנו, למדנו תורה שלא לשמה ושלא לקדושה וטהרה, לבשנו שעטנז שלא במתכוין.
מרדנו, מרדנו במלכות שמים, מרדנו במלכות בית דוד, מאסנו בבית המקדש ושלשתן אנחנו מבקשים, מלאינו פינו שחוק, מסרנו חברינו וממונם ביד גוי, מעלנו בחרם.
נאצנו, נאפנו, נשבענו לשוא ולשקר, נדרנו בעת צרה ולא שלמנו, נשבענו ולא קיימנו, נקמנו ונטרנו שנאה, נהנינו מן העולם הזה ומתענוגיו, נשתמשנו בכתר של תורה, נתננו יד לפושעים וחטאים.
סררנו, סוררים ומורים וזוללים וסובים היינו, סרנו ממשפטי צדקך, סרנו מאחריך.
עוינו, עברנו על מצות עשה ועל מצות לא תעשה, עברנו על דברי חכמים ותקנותיהם ועל תקנות הקהל ועל חרמי צבור, עינינו יתומים ואלמנות ואביוני עמך.
פשענו, פרקנו מעלינו עול מלכות שמים ועול יראת שמים, פגמנו בכ"ב אותיות תורתך ובשמותיך הקדושים בהרהור במחשבה בראיה בשמיעה ובקלא ובריחא בדבור ובמעשה, פרשנו מן הצבור.
צררנו, ציערנו אב ואם וחכמי ישראל, צללנו במים אדירים לבקש תאות יצרינו הרע.
קשינו עורף, קלקלנו דרכינו, קטפנו מלוח עלי שיח, קפצנו פי חכמים מהוכיח, קפצנו ידינו מליתן צדקה, קללנו את חברינו בשם, קבלנו לשון הרע, קלקלנו צנורות השפע והפכנו אותם לבורות נשברים אשר לא יכילו המים וגרמנו חילול שם קדשיך בגוים עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה, נשכבה בבושתנו ותכסנו כלימתנו כי עונותינו הטו אלה ופשעינו האריכו קיצנו, אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם זה כמה ימים ושנים רבים ורעים.
רשענו, רדפנו אחר השררה, רבנו עם אדם חנם, רעים לשמים ורעים לבריות היינו, רימינו את רעינו.
שחתנו, שכחנו תורתך, שכחנו אלהותיך, שמחנו במפלת אויבינו, שמענו זלזול תלמידי חכמים ולא מיחינו, שבנו בתשובה ואחר כך חזרנו לסורינו הרע, שחתנו זרע קדש ובראנו משחית לחבל, בנים גדלנו ורוממנו והם פשעו בנו, גם בכנפינו נמצאו דם נפשות אביונים והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם, לבי לבי על חלליהם מעי מעי על הרוגיהם, אוי לרשע ר"ע כי גמול ידיו יעשה לו.
תעבנו כל איש תוכחת, תעינו ותעתענו, תקענו כפינו ולא קיימנו, ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו.
סדר תחנונים ומקראי קדש לומר אחר חזרת מנחת שובבי"ם
יט. ויאמר י"ג מדות ויתר הסדר כמו שנתבאר במשמרת החדש בס"ד, ואחר כך ירבו בסליחות כסדר הנזכר במשמרת החדש, אך ורק לפני הרחמים והסליחות יסדרו אלה מקראי קדש לעורר צדיק העליון חנון ורחום וצדיק.
ר"ת ג"פ שם יה"ו
י'רעם ה'ים ו'מלואו י'עלוץ ה'שדה ו'כל אשר בו. ה'וציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתירו צדיקי"ם כי תגמול עלי. ו'כל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדי"ק.
ר"ת שם אהי"ה
א'ור זרוע לצדי"ק ולישרי לב שמחה. ה'שלך על ה' יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדי"ק. י'הוה צדיק קצץ עבות רשעים. ה'יטיבה ברצונך את ציו"ן תבנה חומות ירושלים.
ר"ת אמ"ת
א'מרו צדי"ק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. מ'גדל עוז שם ה' בו ירוץ צדי"ק ונשגב. ת'אלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז.
ר"ת אחה"ע
א'ורח לצדי"ק מישרים ישר מעגל צדי"ק תפלס. ח'נון ה' וצדי"ק ואלהינו מרחם. ה'בט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס. ע'יני ה' אל צדיקי"ם ואזניו אל שועתם.
ר"ת כח א'
כ'עבור סופה ואין רשע וצדי"ק יסוד עולם. ח'י ה' וברוך צורי וירום אלהי ישעי.
ר"ת כח ב'
כ'י אתה תברך צדי"ק ה' כצנה רצון תעטרנו. ח'גור חרבך על ירך גבור הודך והדרך.
ר"ת כח ג'
כ'י צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו. ח'סד ואמת נפגשו צד"ק ושלו"ם נשקו. ימינך ה' נאדרי בכ"ח ימינך ה' תרעץ אויב.
ר"ת שם ע"ב
י'הוה צדי"ק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בושת. ו'יאמר אדם אך פרי לצדי"ק אך יש אלהים שופטים בארץ. ד'בר שקר ישנא צדי"ק ורשע יבאיש ויחפיר. ה'לוך ילך ובכה נושא משך הזר"ע בא יבא ברנה נושא אלמותיו. י'גמור נא ר"ע רשעים ותכונן צדיק ובוחן לבות וכליות אלהים צדי"ק. ו'עמך כולם צדיקי"ם לעולם ירשו אר"ץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר. י'עלוז שד"י וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער. ו'תשועת צדיקי"ם מה' מעוזם בעת צרה. ה'אל תמים דרכו אמר"ת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו. י'ושב בסתר עליון בצל שד"י יתלונן.
ר"ת שם חב"ו
ח'לצני ה' מאד"ם רע מאיש חמסים תנצרני. ב'רכות לראש צדי"ק ופי רשעים יכסה חמס. ו'צדיקי"ם ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה.
ר"ת שם זצת"י
ז'רח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדי"ק. צ'דיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה. ת'מותת רשע רעה ושונאי צדי"ק יאשמו. י'שמחו השמים ותגל האר"ץ ירעם הים ומלואו.
ואחרי כן יצלח דברו ברחמים והסליחות עד תומו, וקדיש תתקבל ומזמור נ"א בבא אליו נתן הנביא ולמנצח אלהים יחננו וקדיש, ותענו וכו'.
סגולת המתנהג בקדושה ובעסק התורה קודם השינה
כ. ובלילות השובבי"ם אחר התענית לא ימלא בטנו בשר ויין בענין שיתגאה לבו ויצא שכרו בהפסדו, וגם כי המאכל מביא את השינה ואין השעה צריכה לכך אחר כי הוא עסוק בתקון פגם בריתו צריך להשביע עצמו מדברי תורה תחילה ואחר ישכב פן מחמת קנאה קנאין יפגעו בו לטמאו כי כך היא המדה בבא האיש הישראלי להתקדש עצמו שם הם רצים להדבק, ואם לא ינהג עצמו בקדושה יתירה ובחרב פיפיות בתורה ובקריאת שמע כדת וכשורה אפשר שיטמאוהו חס ושלום.
אכן נפש כי תשבע מדברי תורה לפני השינה לא תדבקהו הרעה כמו שאמרו בשני דברכות, אמר ר' יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר ושבע ילין בל יפקד ר"ע, ור"ע נקרא הפוגע בעון הזרע.
ק"ש על המטה מתקוני פגם הברית ודברי הזוהר בזה
כא. וכתב רבינו האור המופלא האר"י ז"ל, שתקון עון קלקלת הזרע הוא להמית אותם הגופים הנעשים לאותם הנשמות העשוקות ביד החיצונים ולהעלות אותם הנשמות למקומם על ידי כוונת קריאת שמע על מטתו בכל לילה, ויש אשר יעצור חיל להמית בסגולת כוונת הקריאת שמע אלף ומאה ועשרים וחמש בכל לילה כמו שאמרו בזוהר בלק דף רי"א בפסוק לא ישכב עד יאכל טרף, ר' אלעזר אמר מאי לא ישכב אלא בכל ליליא כד בר נש איהו אזיל בפקודי דמאריה לא שכיב על ערסיה עד דקטיל אלף ומאה ועשרים וחמש מאינון זיינין בישין דשריין עימיה, רבי אבא אמר אלף אינון דסטר שמאלא דכתיב יפול מצדך אלף כמה דכתיב יעלזו חסידים בכבוד וכו' רוממות אל בגרונם וכו' לעשות נקמה הדא הוא דכתיב לא ישכב עד יאכל טרף ודא הוא לעשות בהם משפט ע"כ.
ובקריאת שמע יש רמ"ח תיבות עם מה שאומר תחילה אל מלך נאמן והוא רמ"ח להרוג בהם המזיקים אשר ברא משחית לחבל על ידי טיפות קרי, וזהו סוד לא ישכב עד יאכל טר"ף כי בהרוג אותם המזיקין אז טורפים אותם הנשמות של הקדושה ומחזירים אותן למקומם.
והאיש הירא יהא זהיר כל הימים וביותר בימי השובבי"ם הנזכרים ונעשים לתקון פגם זה להיות קורא קריאת שמע על מטתו כסדר המסודר מהרב ז"ל, ואשר הוא משכיל בסתרי תורה חיובא רמיא עליה לעשות כוונים בה ככל אשר ביארנו בחלק הקודם.
סדר ק"ש על המטה לימי שובבי"ם ותפלה ע"ד הסוד
כב. וקודם הקריאת שמע יאמר בימי השובבי"ם הי"ג מדות כקורא בתורה וי"ג דמי אל כמוך, ואחר כך לגרש החיצונים יאמר הנוסח הזה.
כג. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו האל נוצר חס"ד לאלפי"ם, שיהא עתה עת רחמים ורצון לפניך ויומשך מתקונא תמינאה דדיקנא נוצר חס"ד שבו שם יו"ד ה"י וי"ו ה"י כמספר חס"ד שפע לתקונא תשיעאה דדיקנא לאלפים שבו שם אלף ה"ה יו"ד ה"ה שבצירוף עשר אותיותיו יעלה למספר אלף ה"י יו"ד ה"י כמספר אלפים, ומן השפע ההוא מעז יצא מתוק אד"ני אלה"ים שמות המתחילים באלפין התלויים בתקון לאלפים ויומתקו ש"ך ופ"ר דינין דזו"ן.
ובכן תשליך במצולות ים העליון לס"מ ולילית ונחש וכל המשחיתים אשר נבראו על ידינו ותמנע מרשעים אור יונקותם משמות הקדש אד"ני אלהי"ם, ובכח תקונא תליסר דדיקנא ונק"ה העולה קס"א אל"ף ה"י יו"ד ה"י וכמספר אלפים וכמספר אדני אלהים יעלו כל הנשמות וכל ניצוצות הקדושה שנתפזרו על ידינו בתוך הקליפות ויחזרו אל הקדושה כמשפט הראשון מנוקות מכל ר"ע.
ואת נפשותינו תטהר מכל החיצונים בל יגשו אלינו ובל יתאחזו בתפלתינו ובלימוד תורתינו בכח שילוב שני שמות אלהים אֵאֶלֵלֵהַהֵיֵיֶםַםַ עשר אותיותיהם עולים למספר יעקב וכן מספר נקודות הכסף שבהם והוא יצא לשטן לעומתן להכריתם כהכרת רשעים, ובכח שם יְאֶהַיִ היוצא מפסוק י'הוה א'ל ה'שטן י'גער כלה גרש תגרש עזוז המקטרגים צרים מושלים ברשע חייליהם והיו כלא היו, יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה, למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני, יהיו לרצון וכו', ויהי נועם ה' וכו'.
כד. וכבר ביארנו בחלק הקודם את היותר לפרט לילות השובבי"ם בתקון ראש המטה, ואשר יש איתו דבר ה' ישית מעייניו בו כי הוא משפר התקונים אשר ביאר רבינו הקדוש ז"ל בשער היחודים ע"ש ותעלוזנה כליותיך בשכיות חמדתי לנפש כי תשב"ע לבטא בשפתים.
בימי שובבי"ם יניח אבן תחת ראשו
כה. וכל ימי השובבי"ם יניח אבן תחת מראשותיו.
ויכוין לכוונת האבן שמספרה שם ב"ן אל"ף בין ב' הווי"ן שמספרו ג"ן.
אזהרה שלא יגע ברזל במטתו בעת השינה
כו. ויזהר שלא יגע במטתו שום ברזל וכל שכן שלא ישא עליו שום ברזל בשוכבו על מטתו.
סגולת הקם באשמורת ועוסק בתורה לתקן פגם הברית
כז. ואשר לא נוסה באלה בשאר הימים לקום לראש אשמורות, הנה הימים האלה הנזכרים ונעשים לתקון פגם הברית לו בכח יגבר איש לקדם אשמורות לעסוק בתורה, וישתדל לחבר לילה ביום על ידי התורה לעומת מה שהיה נרגן מפריד אלוף בהמשכת הטפה לחוץ.
ואל יתענג עצמו בשינה כל הלילה פן יטמאוהו חס ושלום כמ"ש הרשב"י ע"ה, בני נשא דמתענגי בשינתא דליליא נפקי מנייהו שידה ושידות, 21 ואם רע ומר עוזבו את ה' בשאר הימים הוזים שוכבים אוהבי לנום, עוד יגדל הכאב מאד בימי התקון כי מי בער בידו אחת יבנה ובידו השנית המקבות והגרזן לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס בניינו, והא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא אויבו ומבקש רעתו שמור בתוכו.
עיקר עסק התורה לקום באשמורת ולחבר לילה ביום
כח. כי על כל אלה איש התמים יהא זריז ונשכר ואם עסק בתורה ביום והוא שבע ממנה אין החיוב לו להאריך בתחלת הלילה בעסק התורה באופן שלא יוכל לקום באשמורת, והחכם עיניו בראשו ויכלכל דבריו במשפט שיעסוק בתורה ביום עד שישבע ובתחלת הלילה יעסוק בתורה גם כן כדי שתעלה הנשמה על ידי הבל התורה, אבל לא לשבעה כדי שלא יבטל מלקום באשמורת שהוא עיקר עסק התורה, ומה טובו ומה יופיו אם ינהג ככה כל הימים אשר אין לך מדה טובה הימנה כנודע מכמה מקומות בזוהר, ועל כל פנים לא יעבור מלעשותו בארבעים יום ימי השובבי"ם כפי שיעורו.
אזהרה על הזיווג בימות החול ובפרט בימי שובבי"ם
כט. ואשר הוא מתופשי התורה אשר לא שת לבו אל אזהרת רבי שמעון בזוהר דקאמר צדיק דקריב לאתתיה ביומין דחול גרים דאתעביד קדש חול וכו', הנה שומר הברית במעשה התשובה באלה הימים ראוי להסיחו מדעתו ולהתקדש עצמו בצדיק חי העולמים שלא להמשיכו בחול שלא לערב קדש בחול הפך מעשה תשובתו, ועיין מה שכתבנו באריכות בפרט זה בפרקי שבת.
אך ורק לא נאמרו כל השיעורים הללו אלא ליראי ה' וחושבי שמו שתמיד יראת ה' על פניהם ואינן מסיחין את דעתם תמיד כל היום ממעשה תשובתם ויצרם מסור בידם, והכל לפי מה שהוא אדם ואשר ירגיש בעצמו פן חס ושלום יצא הפסדו בשכרו.
שבח המשכים לביהכנ"ס וסגולתו לתקון פגם הברית
ל. ואשר לא נוסה להיות ממשכימי בבקר בבית הכנסת ביתר הימים, בימים האלה יחזיק במעוז מנהג זה להיות משכים ראשון לבית הכנסת אשר גם זה מפרט תיקון פגם הברית להיות זהיר בכל מדות שמנו חכמים שאיש הישראלי נקרא בהם צדיק שהם אחוזות במדת צדיק חי העולמים, והמשכים להיות ראשון בבית הכנסת הוא עומד במדריגה דצדיק כמו שאמרו בזוהר פרשת תרומה, תא חזי ההוא קדמאה דאשתכח בבית כנישתא ואוריך בבי כנישתא זכאה חולקיה דאיהו קיימא בדרגא דצדיק בהדיה דשכינתא ודא איהו ומשחרי ימצאונני דא סליק בסליקו עילאה ע"כ.
וכבר יסד אחד מהחברים שבוניציא 22 שיר מיוסד על מעלת הקודם לבית הכנסת ופרטי סודיו להיות כל איש שורר אותו לראש אשמורות, ומה טובו ומה יופיו של עושה אלה לא יתן לעולם מוט לצדיק.
מתקוני העון ליתן צדקה באמירת ויברך דוד או להיות גבאי צדקה
לא. וכתב הרב ז"ל שבכל יום ויום יכוין לתת פרוטה אחת לצדקה בויברך דוד כשיאמר ואתה מושל בכ"ל שהוא מדת הצדיק והוא תקון חשוב לתקון פגם הברית ולפדות נפשו מתוך הקליפות, ובפרט אם יזכה להיות גבאי צדקה שהוא נאחז בשבח הצדיק כמו שאמרו בזוהר פרשת ויגש דף ר"ח זה לשונו, פזר נתן לאביונים דא צדיק צדקתו עומדת לעד דא כנסת ישראל וכו' ותא חזי מלכות שמים איהו בי מקדשא לקיימא כל מסכנין בגו צלאה דשרותא דשכינתא וצדיק דא אקרי גבאי צדקה למיחן ולמיזן לכלא דכתיב פזר נתן לאביונים בגין כך גבאי צדקה נטלין אגרא לקבל כלא ע"כ.
יזהר בקיום הנרמז בנוטריקון תיבת צדק"ה
לב. ואיש התמים יחזיק במעוז מנהג זה ביתר הימים וביותר באלה הימים, ואשר לא תשיג ידו לא לזה ולא לזה ידרוש יום יום לעשות עצמו צדיק ויעשה צד"קה רוחנית כמו שפירשו חכמי הזוהר, צ' תשעים אמנים, ד' ארבע קדושות, ק' מאה ברכות, ה' חמשה חומשי תורה, ובתקונים פירשו במקום אחר כי י' מצדיק הם י' קדישין שצריך לענות מידי יום ביומו.
מתקוני העון לסמוך גאולה לתפלה
לג. וגם יהא נזהר בתפלתו לסמוך גאו"לה לתפלה לסוד הייחוד לעומת הריוח ששם בין הדבקים בעון פשעו, ולהיות רגיל להיות כל תפלותיו בדמעות שליש באלה הימים כמו שביארנו למעלה שהוא תיקון חשוב לפרט זה עיין שם.
כוונה ע"ד הסוד בברכת תקע בשופר לתקון פגם הברית
לד. וכתב הרב ז"ל שבכל התפלות יכוין בברכת תקע בשופר בשם היוצא מג' תיבות יח'ד מארב'ע כנפו'ת והוא שם חב"ו היוצא מר"ת ח'יל ב'לע ו'יקיאנו, ויכוין אות הח' בנקוד שבא פתח והב' בנקוד צירי והוא"ו בנקוד שורק אשר השם עם נקודותיו המה יעלו למספר שם ע"ב על תיקון שז"ל שעיקר פגימתו בשם ע"ב, וראוי להיות כל איש מעתיר שם בדמע לב שתקיא הקליפה ניצוצות קריו שנבלעו בה בכח שם זה ושם הוי"ה ב"ה, ויכוין הוי"ה אחת עם שם זה בנקוד היוד שבא והה' צירי והוא"ו פתח והה' שבא, ויכוין בין י"ה לו"ה שבו שם חב"ו הנזכר, ובאומרו בא"י מקבץ נדחי כו' ישלב בהויה ההיא שם חב"ו נקוד הנזכר, ויהיה כוונתו באמרו מקבץ נדחי לניצוצות קריו שהם נדחים שיקבצם הקדוש ברוך הוא בכח מספר נדח"י שהוא ע"ב.
לה. ובימי השובבי"ם יכוין לשם המחשבה שהוא טפטפ"יה ועמו שם כו"זו, וביום ראשון יכוין ע"ל צב"א, וביום שני יכוין הויה בנקוד אל חי יֵהַוֵהַ ובעל מג"ן, וביום שלישי וביום רביעי יכוין צ"וה פח"ד, וביום חמישי יכוין ע"ל מג"ן, וביום שישי יכוין על צבא, ויצרף עוד אל כוונה זו בכל יום שם המרגלא והאות שממנה הוא מאיר ועולמות בי"ע כל יום העולם השולט ביום ההוא.
בחומר פגם הגורם ברכה לבטלה
לו. ויהא זהיר מאד שלא לבא לידי ברכה לבטלה באשר הוא יתן מום בצדיק מעיין הברכות להשפיע החוצה חס ושלום כנודע בסוד לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כמו שאמרו בזוהר פרשת יתרו ופוגם מאד למעשה תשובתו באלה הימים, וכן שלא יגרום לאחרים בעון ברכות לבטלה כגון שאין תשעה בבית הכנסת בחזרת התפלה שיענו אמן על בלתי ענות הוא, או החוזר התפלה ואיננו פונה אם יש שם תשעה שיענו אמן באמת כדינו לדעת על מה עונים והמה ברכות לבטלה וכבר הארכנו בפרט זה בחלק הקודם.
פסוקים לומר אחר תפלות ימי השובבי"ם
לז. ובכל יום מימי השובבי"ם אחר שלש תפלותיו יאמר פסוק, ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שביים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד, אתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואותך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך.
ויכוין ואת זרעך מארץ שביים על הטפות ניצוצות קריו העשוקים בקליפה שישובו ממות לחיים, ויש בפסוק ראשון כ"ב תיבות לעומת כ"ב אותיות התורה ובפסוק השני כ"ז לעומת אל"ף בי"ת עם אותיות מנצפ"ך ובכללותן הם מ"ט, ותכוין להוציא על ידי זה הניצוצות שנפלו במ"ט שערי טומאה ולהביאן למ"ט שערי קדושה.
ואחר כך יאמר פסוק, האל תמים דרכו אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו, ובו יש י"א תיבות לאכפיא י"א קליפין ומה שהיתה המלכות מאר"ת תשוב להיות אמר"ת.
סגולת העסק בסתרי תורה בימי שובבי"ם ליודעי סוד
לח. ובימים אלו אם הוא בעל סתרי תורה יהיה רוב לימודו בסתרי תורה ויגלה סודי התורה למי שהוא צדיק וירא שמים שאמרו בתקונים ז"ל, מאן דמגלי לצדיקייא גרם לצדיק לאנהרא ברזין דאורייתא ולשכינתא דאור רז אתקרי ובההוא זמנא והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ע"כ, וכבר ביארנו למעלה סדר הלימוד לימים אלו בזוהר ובתקונים ע"ש.
מנהג קדמונים לילך לברית בימי שובבי"ם, ולהרבות שלום בעולם
לט. ומנהג חסידים להיות רודפים במשך הימים האלה ביותר ללכת לברית מילה סוד ה' ליראיו, ואף גם זאת מתחזקים ביותר לדרוש אחר השלום אשר גם הוא מתפארת התקונים לפגם הברית כי כאשר היה נרגן מפריד של"ום הבי"ת כן יקדש לתווך השלום בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו.
סגולת ההתבודדות והשתיקה לתקון פגם הברית
מ. ואנכי נהגתי במשך ימי השובבי"ם להתבודד בחדרי ולמעט בשיחת חולין כל האפשר כי שומר הברית הוא מדת השתיקה, כאשר ידעת שברית הלשון מכוון נגד ברית המעור ובהשמר הלשון ברית המעור נשמר מאיליו, וזה סוד נצור לשונך מר"ע כמו שביאר החסיד בשער הקדושה באורך, והחברה במקום בני אדם שוחה עמוקה פי זרות.
עיקר פגם הברית תלוי בשמירת העינים
מא. וכן לענין התבודדות הוא שורש גדול לקדושת המחשבות כי כל זמן שאדם טרוד לצאת ולבא ברחובות קריה לא יוכל לקדש מחשבותיו ולא ימנע מלשון הרע ומכעס או לפחות יחטא בראות העין, ומעיקר תיקון אות הברית כתב הרב בשער הקדושה שהוא להיות שח עינים, כי על ידי ראיית העין נפגם הברית כמו שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ליבא ועינא תרי סרסוסי דעבירה, וכשהעין הוא פגום נקרא ר"ע עין שבא לידי ר"ע על ידי פגם הראיה.
דברי חז"ל בחומר איסור המסתכל בנשים
מב. ואמרו חכמים, ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל באשה נאה ואפילו פנויה ובאשת איש אפילו מכוערת ולא בבגדי צבע אשה אפילו שטוחים על הכותל במכיר בעליהן ולא בבהמה ועוף בשעה שנזקקין זה לזה, ואמרו אפילו מלא עינים כמלאך המות יעצים עיניו ולא יסתכל.
ורשב"י פירש 23 אזהרת אל תפנו אל האלילים על הסתכלות בנשים שהמסתכל בהן עושה עצמו אלהי מסכה ומכניס רוח הטומאה בקרבו, וביותר אם האשה ההיא בנדתה שממשיך על עצמו מאותה הטומאה אשר עליה כי על כן נאמר אחורי ארי ולא אחורי אשה, 24 גם אמרו 25 המרצה מעות מידו ליד האשה כדי להסתכל בה אפילו הוא כמשה רבינו עליו השלום לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר יד ליד לא ינקה רע.
ובודאי שהיצר הרע מפתהו לאדם בהתר לאמר לו הלא אינך עושה רע בהסתכלותך כי אין כוונתך לזון עיניך רק להכיר האשה ההיא, אכן הבעל נפש יחוש עצמו ויעשה גדר וסייג לעצמו ויתן עיניו ולבו לאמר, הרי שמשון גבור שבגבורים, גם חסיד שבחסידים דוד המלך עליו השלום, חכם שבחכמים שלמה המלך עליו השלום נכשלו באשה.
עונשין המגיעין לאדם אחר מותו על פגם העינים
מג. ובזוהר פרשת פקודי אמרו שיש ממונה אחד הנקרא פתו"ת על שם שהוא מפתה לבני אדם להסתכל ולראות במה שאינו צריך לו בכמה מיני נאופין וזנונין, ולאחר מיתת האדם כשנקבר בקבר בא הממונה ההוא ומחזיר לאדם נשמתו ואחר כך בא אליו באכזריות ומשבר עיניו ודן את האדם ביסורין קשים ומרים.
מד. ורבינו הקדוש האר"י ז"ל הגיד כי יש עוף קטן הנקרא בתורה ראה ונקראת כך על שם שרואה מרחוק, ועל עוף זה הגידו חכמים שנקרא כן על שם שרואה מרחוק ומזנה בראייתה, ולכן העונש אל האדם המסתכל בנשים תגולגל נשמתו בעוף זה מדה כנגד מדה וסובל שם צער רב, וזהו סוד אומרם בשני דנדרים, 26 רבי אחא בר יאשיה אומר כל הצופה בנשים סוף בא לידי עבירה, כלומר אף אם ראית שלא נכשל בעבירה בפועל כאן, סוף בסוד הגלגול בא לידי עבירה להיות מזנה בעיניו בעוף הנזכר.
מעשה בר' מתיא בן חרש שסימא את עיניו
מה. ומפני היות פגם הראיה גדול כל כך כמו שביארנו מצינו במדרש שתקע רבי מתיא בן חרש מסמרים בעיניו כדי שלא יכשל כמו שאמרו באגדה 27 בפסוק בן פורת יוסף, מעשה ברבי מתיא בן חרש שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה והיה זיו פניו דומות לחמה וקלסתר פניו דומות למלאכי השרת שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם, פעם אחת עבר שטן לפניו ונתקנא בו אמר אפשר אדם כמו זה לא חטא.
אמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם רבי מתיא בן חרש מה הוא לפניך, אמר ליה צדיק גמור הוא, אמר לפניו תן לי רשות ואסיתנו אמר ליה אין אתה יכול לו, אף על פי כן לך, נדמה לו כאשה יפה שלא היתה כדמותה בעולם מימות נעמה אחות תובל קין שטעו בה מלאכי השרת, עמד לפניו כיון שראה אותה הפך פניו ונתנה לאחריו, שוב בא ועמד לו על צד שמאלו הפך פניו לצד ימין והיתה מתהפכת לו מכל צד אמר מתיירא אני שמא יתגבר עלי יצה"ר ויחטיאני.
מה עשה אותו צדיק קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו אמר לו הבא לי אש ומסמר הביא לו מסמרין ונתנן בעיניו, כיון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחריו, באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא לרפאל אמר לו לך לרפא את ר' מתיא בן חרש, בא ועמד לפניו אמר לו מי אתה, אמר לו אני רפאל ששלחני הקדוש ברוך הוא לרפא את עיניך, אמר לו הניחני מה שהיה היה, חזר לפני הקדוש ברוך הוא אמר לו רבונו של עולם כך וכך אמר לי רבי מתיא, אמר לו לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצה"ר מיד רפא אותו, מכאן אמרו חכמים כל שאינו צופה בנשים אין יצה"ר שולט בו עכ"ל.