אור ברסלב
חמדת ימים ב חג הפסח

חמדת ימים ב· רבי בנימין ב"ר מאיר הלוי

חג הפסח

ימי הפורים

החדש הזה לכם ראש חדשים

פרק א - ער"ח - קריאת הנשיאים - תוכחות

מעלת חדש ניסן

א. ישמחו השמים ותגל הארץ וכל צבאם בהתקדש עלינו החדש הזה ראש חדשים ראשון לציון לחדשי השנה, ויהל"לו ההוללים ואין גומרין עליו את ההלל, מספרים תהלות ה' ונפלאותיו אשר עשה, כעל כל אשר גמלנו ה' ורב טוב לבית ישראל בהיותם בארץ אויביהם בארץ מצרים שדה צוען מוכים ומעונים, עינם דאבה מני עוני ונשבעה ברעה נפשם וחיתם לשאול הגיעה וישובו ויבכו.

והנה באה ונהיתה שועתם לפני אלהי עולם ה' אלהי ישראל ויקצוף המלך מאד ובחרונו יבהלימו וזעם את אויבם והפלא ה' את מכותם את מכות הארץ ואת תחלואיה לעינינו, הן הראנו את כבודו ואת גודלו ונודעה יד ה' את עבדיו בכל נפלאותיו אשר סבונו גם סבבונו והשיב לשכנינו שבעתים אל חיקם,

פרץ כל גדרותם ומבצרותם מחיתה ותישם אדמת מצרים, ערו ערו עד היסוד בה, וישראל עושה חיל נושע בה' ויאר למו אורה ושמחה וששון ויקר.

והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומשעבוד לגאולה ומאפילה לאור גדול והיו לנס וישימהו על הנס ניסן ראש חדשים למעלה ראש על עולת חדש בחדשו בעטרות קדש ורצון ורחמים, ומאיר לארץ ולדרים עליה משפע הארה העליונה אשר תוסיף תת כחה בקרב הימים האלה וכמו שאמרו חכמי הזוהר 1 ז"ל, דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן ולא אעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין וכו'.

בחדש ניסן נפתחים טללי ברכה להשפיע מזון לעולם

ב. ונוסף גם הוא כי בחדש הזה נפתחים טללים לברכה בעולמות העליונים ומהם בעולם התחתון אשר משם כל שפע טוב לזון ולפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כנים, כי על כן ה' למשפט שמתו בפסח על התבואה אם ראויים המה לשפע הטוב ההוא אשר משתלשל ויורד מאת ה' מן השמים.

מנהג להתענות יום קודם ערב ר"ח ניסן וטעמו

ג. כי על כן קבלו וקיימו עליהם יראי ה' וחושבי שמו להבין ולהתענות יום קודם ערב ראש חדש ניסן, והוא מסוגל מאד להתפלל לפניו יתברך בענות נפש שלא יאכילהו הוא יתברך זכויותיו בעולם הזה ולא יהיה חס ושלום הטוב אשר ייטב ה' עמו בעולם הזה אל פניו להאבידו, וטוב וישר לכל איש ישראל לאחוז דרך צדיקים לענות נפש בתענית זה לבא אל המלך להתחנן לו וישפוך שיחה וידרוש סליחה על זאת.

תפלה על הפרנסה ליום התענית שקודם ער"ח ניסן

ד. ונמצא כתוב לאמר נוסח תפילה זו ביום צום התענית הזה וכה תוארה.

אתה הוא ה' האלהים הפותח ומשפיע טללי רצון ברכה ונדבה בעולמות העליונים ומהם לעולמות של מטה, וביום החדש הזה ניסן ראש חדשים הבא עלינו ברחמים יפתחו לזון ולפרנס מקרני ראמים ועד ביצי כנים, ומה רב טובך אשר עשית עם כל ברואיך ועמנו, ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו ואכלנו ושבענו והותרנו כידך הטובה עלינו לא חסרנו דבר, ולא כרוע מעללינו גמלתנו כי ידענו כי אין בנו לא תורה ולא מעשים טובים ולא יש בכל ימי חיינו אפילו רגע שעשינו בו רצונך בטוב לבבינו, רק כלינו שנינו בהבלי העולם להשביע יצרנו אכזרי ולהשפיל ולהכניע ולטמא ולתעב בכל מיני טומאות לנפשינו היקרה והמהודרת אשר היא חלק ממך, ופגמנו בשמותיך הקדושים והגברנו הדינים הקשים על הרחמים.

ואף גם זאת כי בושנו ונכלמנו להרים פנינו אליך כי בטוב אשר השפעת עלינו בעטנו בך ועשינו ניאוצות גדולות, ולי אני עבדך המתפלל לפניך הטבת חסדך על כל ונתת לי כברכתך יותר מן הראוי לי, קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך בנדבת לבך וירא אנכי מאד לנפשי העלובה שלא אהיה מכת אויביך ושונאיך אשר נאמר בהם ומשלם אל פניו להאבידו חס ושלום ולהאכילני בעולם הזה מיעוט זכויות אשר בידי.

ואם ככה אתה עושה לי, אנא ה' בעל הרחמים קח נא את ברכתי ואל אראה ברעתי בעולם הבא ארץ החיים עולם הנצחי, ואם מדת טובך הוא לתת ולהשפיע ולא לשוב לקחתו הנה אנכי בא אליך ביום צום התענית הזה בלב נשבר ונדכה לבקש רחמים ותחנונים לפניך עשה עם עבדך כחסדך, והיה הטוב ההוא אשר תטיב עמי לעשות רצונך בלב שלם ולעשות צדקה וחסד אל כל היום, ותסיר את לב האבן מבשרינו ותתן לנו לב טהור שלא נבעט בך מרוב טובה ולא נשתמש במתנותיך לדברים רעים ותענוגי הגוף למען לא נבוש בעולם הזה ולא נכלם לעולם הבא.

ובכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתשפיע טל העליון מתרין מזלין נוצר ונקה דרך חיך וגרון לאו"א ומאו"א לז"א ומז"א לחקל תפוחים קדישין ומהם ישתלשל ויגיע ויראה השפע ההוא בכל העולמות.

ורוה פני תבל ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידיך ובימינך תסעדנו, הטריפנו לחם חוקינו לנו ולכל בני ביתנו ולא ינוכה מזכיותינו ונשבע לחם ונהיה טובים כי אתה האל פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, יהיו לרצון אמרי פי אמן כן יהי רצון ע"כ.

לימוד ליום התענית שקודם ערב ר"ח ניסן

ה. ואחר התפלה הזאת ילוה אליה דברי תורה ויקרא תורה נביאים וכתובים, תורה, ברכת יצחק ליעקב ויתן לך האלהים מטל וכו', ובפרשת וזאת הברכה ברכת משה ליוסף וליוסף וכו' ממגד שמים מטל, ובנביאים, זכריה ח' והשמים יתנו טלם, וכתובים, בתהילים סימן כ"ב וסימן כ"ד לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה עם הכוונה הכתובה בראש השנה, וסימן קל"ג כטל חרמון.

ואשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק במנהג זה אשר אין ספק כי את אשר נמצא איתו נפש יקרה המליאה לה דעת ויראת ה' יתעורר לשוב מעבירות שבידו למען לא יהיה בידו טובו שמור לו לרעתו ואחריו יהיה מנון ואין כל מאומה בידו חס ושלום.

חשיבות תענית ער"ח ניסן, ואופן שינהגו המתענים כל ער"ח

ו. ואף מי שלא נהג להתענות כל ערב ראש חדש, לו בכח יגבר איש להתענות ערב ראש חדש זה לתועלתו ולתועלת נפשו לבלתי יאבד טובה הרבה כי יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה, ואשר נהג להתענות בכל ערב ראש חדש יש לו להתענות יום אחד קודם ערב ראש חדש ואינו עולה תענית ערב ראש חודש לכאן ולכאן כמו שכתבו הקדמונים ז"ל בזה.

ריבוי הקדושה המתגלית בחדש ניסן ודרך השגתה

ז. ועל כי הקדושה מתגלית ומתעלית בהתקדש החדש הזה צריך כל אדם להכין עצמו לכך ולהוסיף ביראת ה' כל היום ובתורתו יהגה, לא יחשה יומם ולילה בחדש הזה כדי שתמצא הקדושה כסא ומושב אשר בו תמצא מנוח לכף רגלה ובכן תטיב לו לברכו ברכות שמים מעל וכו' ונפשו לו מטוהרה להשביע בצחצחות נפשו, ואם יהגה בהלכות וחוקת הפסח מה טובו ומה יופיו ודבר בעתו מה טוב.

ביאור מ"ש ז"ל שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום

ח. ואשר חכמים הגידו 2 הם אמרו, שואלים בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום שהרי משה עומד בפסח ראשון ומזהיר לענין פסח שני איש כי יהיה טמא לנפש אדם, ואף כי טעם הדבר לפי פשטו היינו מפני כי חוקיו ומשפטיו של חג זה רבים המה, וגם מהמה אשר הוצרכו להעשות לפני הפסח ולפיכך לא הספיק לתור ולדרוש בהלכותיו בעצם החג כשאר יום טוב, אך למי שבא בסוד ה' ימצא טוב טעם לדבר כי מודעת זאת כי גם זה לעומת זה עשה ה' סטרא דקדושה וסטרא אחרא, ואשר חכמים הגידו 3 קסרין וירושלים כשזה נופל זה קם שנאמר אמלאה החרבה, ולכן תכף כאשר נפל המן ובניו שהם עשרה כתרין דמסאבותא כנזכר בתקונים, 4 לפיכך כאשר שבר ה' מטה רשעים לכן תכף מט"ו באדר התחיל להתגלות סטרא דקדושה אור כנסת ישראל על כן ירים ראש.

ולכן מועיל מאד ענין הדרשה בהלכות פסח שלשים יום כדי להרויח ט"ו ימים של חדש אדר בקדושה, כי לכך היו מעברים את השנה באדר ולא בראש חדש ניסן שהרי נתמעט סטרא דעשו שכתוב בו אד"רת שיער ונתקדש אדר מלכות כמו שכתבו המקובלים ז"ל.

טעם שאין נפילת אפים וצדקתך בחדש ניסן

ט. ומכאן אתה למד טעם שאין נופלים על פניהם בכל חדש ניסן כי הנה נפילת אפים הוא צורך להפיל הסטרא אחרא ולהתגלות אור הסתום של הקדושה להמשיך אותה בכל העולמות של מטה, ולכן לסבה זו אין צורך לנפילת אפים בכל חודש זה שהרי כבר נפל הסטרא אחרא כמו שנאמר כי נפול תפול לפניו ועל כן ירים ראש הקדושה כנזכר בזוהר פרשת בהעלותך, וכן אין אנו אומרים צדקתך בשבת במנחה ואין מספידים כי ענין ההספד הוא מסטרא אחרא דתמן בכיה והספד וחשוכא ומאחר שכבר נכנע אין ראוי לעורר אותה - נפלה לא תוסיף קום.

סדר תקון חצות לחודש ניסן

י. ולכן מטעם זה אין ראוי לעשות בכיה בלילה על חרבן בית המקדש כאשר נהגו רבים מיראי ה' לעשות בחצי הלילה רק יאמר המזמורים לבד חוץ ממזמור יענך ה' ביום צרה, מפני כי כן למעלה אין בכיה והספד חס ושלום רק הקדוש ברוך הוא יכנס לגן עדן להשתעשע בנשמות הצדיקים.

מעלת הלימוד באשמורת הבוקר ובפרט בחדש ניסן

יא. והעסק בתורה באשמורת חביבה היא מאד לפני הקדוש ברוך הוא תמיד כל הימים וביתר שאת היא משנכנס ניסן לעמוד לראש אשמורות ולהגות בתורה עד בוקר אור כדי להתחבר עם כנסת ישראל ולעלות עמה דהיא יתבא בכתרהא ועטרהא כנזכר בזוהר בהעלותך. 5

כוונת החתימה בתפלת מוסף ר"ח ניסן

יב. וכתב הרב זלה"ה כי י"ב צירופי הו"יה ואה"יה הם וכל חדש שולט צירוף הו"יה אחת ואה"יה א' מי"ב צירופים, ובחדש ניסן שולטת בו הו"יה כסידורה היוצא מר"ת י'שמחו ה'שמים ו'תגל ה'ארץ בניקוד ר"ת שלו, וצריך לכוין בה בחתימת ברכה רביעית של מוסף ראש חדש ברוך אתה יִהַוְהָ אהי"ה מקדש ישראל וראשי חדשים.

סדר הלימוד שבו נהגו רבני ארץ ישראל להגות בר"ח ניסן

יג. וטהור ידים יוסיף אומץ ולקח טוב לעשות זכר למשכן שהוקם בראש חדש וי"ב נשיאים שהקריבו קרבנם עד י"ב יום בחדש.

ומנהג רבני ארץ ישראל תוב"ב ביום ראש חדש ניסן מיד אחר התפלה לישב בישיבה ועושין את המשכן כסדר פרשת תרומה מסימן כ"ה פ"י עד סוף הסימן כל כלי וכלי בעיון רב עד שגומרים הכלים, ובפרשת תצוה מסימן כ"ח פ"ו עד סוף הסימן החשן והאפוד והמעיל גם כן בעיון רב, ואחר כך לומדים בפרשת פקודי מפרשת ויביאו את המשכן סימן ל"ט פסוק ל"ג עד סוף הפרשה, ופרשת נשא סימן ז' פ"א ויהי ביום כלות משה עד פסוק י"ז זה קרבן נחשון.

ואחר כך לומדים ח' פרשיות שנאמרו בראש חדש ניסן ואלו הן, פרשת אמור אל הכהנים וכו' שבסימן כ"א פ"א עד פסוק ט"ו כי אני ה' מקדשו, ואחר כך פרשת לויים בפרשת בהעלותך סימן ח' פ"ה קח את הלויים עד במשמרותם שבסוף הסימן, ואחר כך פרשת טמאים שם סימן ט' פ"א מוידבר ה' אל משה במדבר סיני וכו' עד פסוק י"ד ולאזרח הארץ כן הוא לדעת רש"י ע"ה.

אכן רבותינו בעלי התוספות 6 המה סוברים כי פרשת טמאים היינו וינזרו מקדשי בני ישראל עד כי אני ה' מקדשם השנוייה בפרשת אמור סימן כ"ב פ"א עד פסוק ט"ז, ואחר כך פרשת שילוח טמאים בפרשת נשא סימן ה' פ"א צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה עד פסוק ד' כן עשו בני ישראל, ואחר כך פרשת אחרי מות מתחילת הפרשה עד סוף סימן ט"ז כאשר צוה ה' את משה, ואחר כך פרשת שתויי יין בפרשת שמיני סימן י' פ"ח יין ושכר אל תשת וכו' עד פסוק י"א אשר דבר ה' אליהם ביד משה, ואחר כך פרשת הנרות בתחילת בהעלותך עד פסוק ד' כן עשה את המנורה, ואחר כך פרשת פרה אדומה שבריש פרשת חקת עד הערב סוף סימן י"ט.

הנה אלה ח' פרשיות שנאמרו בו ביום ומנהג טוב ויפה לאחוז דרך צדיקים ולקרותן בזמנן כי דבר בעתו מה טוב, ואמרו במדרש אגדה 7 רשב"א בשם ר' יהושע בן חנניה אמר כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר ודבר בעתו מה טוב.

מנהג קריאת הנשיאים בימי ניסן

יד. והאיש הירא יזהר לקרותן בראש חדש ניסן, וגם לקרות פרשת הנשיא בכל יום ויום מימים אלה אשר חביבה היא מאד בעיני המקום כי כל נשיא ונשיא היו לו סודות גדולות אשר המשיכו שפע והארה כל אחד לשבטו כל ימי עולם, ולא לחנם כתבה התורה כל שבט ופרט הקרבן של כל אחד ואחד אף על פי שכולם שוו בשיעוריהן והיה ראוי לומר בדרך קצרה וכן זה הנשיא הקריב וכן זה הנשיא כן, אלא לכל אחד היו לו סודות מיוחדות ובקריאת הפרשה שלו הוא מעורר הארת קדושתו עליו.

דברי הזוהר בסוד י"ב שבטים וסדר חנייתם

טו. ובזוהר פרשת ויחי דף רמ"א ז"ל, פתח רבי אבא ואמר ויעש את הים מוצק וכו' וכתיב עומד על שנים עשר בקר שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה ושלשה פונים נגבה וגו' והים עליהם מלמעלה וכתיב ואת הבקר שנים עשר תחת הים, עומד על י"ב בקר הכי הוא ודאי דים דא מתתקנא בי"ב בתרין עלמין וי"ב לעילא רתיכין ממנן וי"ב לתתא בי"ב שבטים.

תא חזי י"ב שבטין בד' דגלין בד' סטרין ג' פונים צפונה וג' פונים ימה וג' פונים נגבה וג' פונים מזרחה והים עליהם והכי הוא ודאי ג' שבטין לכל סטר לד' רוחי עלמא וג' שבטין בדרועא דימינא וג' שבטין בדרועא דשמאלא וג' שבטים לירכא ימינא וג' שבטים לירכא שמאלא וגופא דשכינתא עלייהו הדא הוא דכתיב והים עליהם ומאי טעמא ג' שבטים לדרועא וג' שבטים לירכא וכן לכולא אלא רזא דמילתא תלת קשרין אינון בדרועא ימינא ותלת בשמאלא ותלת בירכא ימינא ותלת קשרין בירכא שמאלא ע"כ.

רמז י"ב שבטים ע"ד הסוד מגורי האר"י

טז. וגורי האר"י זלה"ה פירשו בחינתם בסדר זה, ראובן שמעון ולוי הם חג"ת כסידרן, יששכר זבולון נצח והוד שלה, נפתלי ואשר בחינת פרק התחתון והעקב שבנצח דידה, דן וגד בפרק התחתון והעקב שבהוד דידה, יהודה במלכות דידה, בנימין ביסוד דידה, ויוסף ביסוד דז"א וכן שני בניו בבחינת אביהם הצדיק, ולפיכך טוב ויפה לכוין בכל יום בקריאת פרשת הנשיא השבט והמדה אשר הופקד איתו.

דברי המדרש שהשבטים נקראו על שם הגאולה

יז. ומצורף לזה אשר חכמים הגידו בשמות רבה 8 כי השבטים על שם גאולת ישראל נקראו ונזכרו, ראובן על שם ראה ראיתי את עוני עמי, שמעון על שם וישמע אלהים את נאקתם, לוי על שם שנתחבר הקדוש ברוך הוא בצרתם בתוך הסנה לקיים מה שנאמר בכל צרתם לו צר עמו אנכי בצרה, יהודה על שם שהודו להקדוש ברוך הוא, יששכר על שם שנתן להם הקדוש ברוך הוא שכר שיעבודם ביזת מצרים וביזת הים לקיים מה שנאמר ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, זבולון על שם שהשכין הקדוש ברוך הוא שכינה בקרבו שנאמר ועשו לי מקדש ואין זבולון אלא בית המקדש שנאמר בנה בניתי בית זבול, בנימן על שם ימינך ה' נאדרי בכח, דן על שם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, נפתלי על שם תורה ומצוות שנתן להם הקדוש ברוך הוא שכתוב בה ומתוקים מדבש ונפת צופים, גד על שם המן שהאכילם הקדוש ברוך הוא שהיתה כזרע גד, אשר על שם שהיו מאשרין אותם כל שומעי גדולתם, יוסף על שם שעתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף ולגאול את ישראל ממלכות הרשעה כשם שגאל אותם ממצרים דכתיב יוסיף ה' שנית ידו.

בעשיית המצוות בחדש ניסן יכוין לעורר הגאולה בזכות השבטים

יח. ויציבא מילתא כי כל הימים בצפייתנו צפינו לישועת ה' אכן תוסיף תת כחה בקרב ימי ניסן קויי ה' יחליפו כח, קו לקו קו לקו לאור משיח קדשינו כאשר חכמים הגידו 9 בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, ובשמות רבה שילהי פרשת בא פרשה י"ח אמרו ז"ל, אמר הקדוש ברוך הוא הסימן הזה יהיה בידכם ביום שעשיתי תשועה ובאותה הלילה היו יודעים שאני גואלכם ואם לאו אל תאמינו שלא קרבה העת שנאמר אני ה' בעתה אחישנה ע"כ.

כי על כל אלה טוב וישר לעתור ולרצות בימי ניסן כל איש ישראל הן במעשה המצוות והן בלימוד עסק תורתו אשר יעשה בימים האלה לכוין כי בזכותם מהו"ר ימהרנה ישועתה לה', ובפרט בקריאת פרשה של הנשיא של כל שבט ושבט אשר קראו בשמותם עלי גאולות יכין לכוין בשמו של שבט ושבט ולפיהן יעתיר גאולתו.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לר"ח ניסן

יט. ואנכי תקנתי נוסח תפלה ליום יום אחר קריאת פרשת הנשיא כוללת כל האמור וכה נוסחתה.

יהי רצון מלפניך יהוה (שם המאיר בחדש ניסן) אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט יהודה החתום במלכו"ת שקראתי בתורתך פרשת הנשיא נחשון בן עמינדב נשיא יהודה קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

וכשם שבחדש הזה פדית את עמך שבטי נחלתך מכור הברזל ממצרים וזכרת באהבה לתהלה לשם ולתפארת לשמות מטות אבותם על הניסים על הפורקן על הגבורות ועל התשועות שעשית עמהם, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו צאנך ברחמים תפקוד וזכור לנו אהבת הקדמונים שבטי יה בגלות החיל הזה שבט יהודה בדוחק ובצער, וכשם שהודו לה' חסדו ביציאת מצרים בזכות יהודה כן נודה לך ה' אלהינו ואלהי אבותינו על גאולתינו ועל פדות נפשנו בזכות יהודה מל"ך באחיו ולא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו, זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדך מלך ביופיו תחזינה עינינו וישמח לבבנו.

ותמלוך אתה הוא ה' אלהינו מהרה על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר מקדשך ככתוב בדברי קדשך ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה, ונאמר כי לה' המלוכה ומושל בגוים, ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי, ש'ועתנו ק'בל ו'שמע צ'עקתנו י'ודע ת'עלומות. (הגה, ויאמר תפלה לעילוי הנשמות כדלקמן).

לימוד לימי ניסן אחר קריאת הנשיאים

כ. ויש מן המדקדקים שנהגו לקרות אחר הנשיא בנביאים יחזקאל (סימן ל"ז) ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכו' עד בהיות מקדשי בתוכם, ואחר כך בכתובים מזמור קכ"ב שמחתי באומרים לי, ואחר כך בזוהר במדבר ריש דף קי"ח ע"ב איש על דגלו כו' כתיב ששם עלו שבטים עד ריש דף קי"ט ע"א זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי, וטוב ויפה להיות בעשרה לאמר אחריו קדיש דרבנן.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לב' ניסן

כא. וביום שני יאמר, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט יששכר החתום במדת הנצח דמלכות שקראתי בתורתך פרשת הנשיא נתנאל בן צוער נשיא יששכר קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

וכשם שבחדש זה פדית את עמך ישראל מכור הברזל ממצרים והרבית שכרם של אבותינו במצרים בימים האלה ובזמן הזה בזכות יששכר ואחר כך יצאו ברכוש גדול, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו נקבה שכרך לעמך הדוויין וסחופים בגלות החיל הזה ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו ולישועתך קוינו כל היום בזכות יששכר וברכתו וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה, חזה ציון קרית מועדינו עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצ"ח וכל חבליו בל ינתקו, ה' אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה, ב'רכנו ט'הרנו ר'חמי צ'דקתך ת'מיד ג'ומלינו.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לג' ניסן

כב. וביום שלישי, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט זבולון החתום במדת הוד מלכות שקראתי בתורתך פרשת הנשיא אליאב בן חילון נשיא זבולון קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

וכשם שפדית את אבותינו ממצרים והשכנת שכינתך בקרבם בבית זבולך בזכות זבולון, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו זכור עדתך קנית קדם בגלות החיל המר והנמהר הזה ובזכות זבולון השב שכינתך בבית זבול תפארתך, תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת וכסא דוד מהרה בתוכה תכין ופקוד גפן זאת דו"ה כל היום והראנו הו"ד לטובה, הושיענו ה' אלהינו וקבצנו מן הגוים להו"דות לשם קדשיך להשתבח בתהלתך, והקם לעבדיך ברכת זבולון עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים ינקו ושפוני טמוני חול, ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה, ח'סין ק'דוש ב'רוב ט'ובך נ'הל ע'דתך, יהיו לרצון וכו'.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לד' ניסן

כג. וביום הרביעי, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט ראובן החתום בחסד דמלכות שקראתי בתורתך פרשה של הנשיא אליצור בן שדיאור נשיא ראובן קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

וכשם שראית את עוני עמך צאן מרעיתך ישראל במצרים בימים האלו ובזמן הזה בזכות ראובן, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו בגלות הזה הביטה וראה את חרפתנו וזכות ראובן ראה נא בעוניינו ומהר לגאלינו גאולה שלימה, א'נא ב'כח ג'דולת י'מינך ת'תיר צ'רורה, קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך, הפלא חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך, יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך, יהיו לרצון וכו'.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לה' ניסן

כד. וביום החמישי, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט שמעון החתום בגבורה דמלכות שקראתי בתורתך פרשה של הנשיא שלומיאל בן צורישדי נשיא שמעון קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

וכשם ששמעת נאקת בני ישראל עמך במצרים בימים האלה ובזמן הזה בזכות שמעון, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו פקדנו בפקודת ישועה ורחמים בגלות המר והנמהר הזה ובזכות שמעון ק'בל ר'נת ע'מך ש'גבנו ט'הרנו נ'ורא, שמע קולנו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו הנואקים מבור גלות ומארץ שביה, אל הביטה דל כבודינו ושקוצינו כטומאת הנידה, עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר, המה יראו ויבושו ויחתו מגבורתם, עוררה גבורתך והושיענו למען שמך, ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לו' ניסן

כה. וביום שישי, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט גד החתום בעקבות הוד דמלכות שקראתי בתורה פרשה של הנשיא אליסף בן דעואל נשיא גד קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

וכשם שבצאת ישראל ממצרים הורדת להם המן מן שמי מרומיך והוא כזרע גד בזכות גד, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו ח'סין ק'דוש ב'רוב ט'ובך נ'הל ע'דתך בגלותינו זה ופתח לנו אוצרות טלא עילאה חיוורא מתרי מזלי נו"צר ונ"קה דרך חיך וגרון לאבא ואימא ומן אבא ואימא לזעיר אנפין ומזעיר אנפין לחקל תפוחין קדישין דמתמן אתיהיב מזונא עילאה מרחייא דטחנין תמן מנא לצדיקיא, ושבע את העולם כולו מטובך ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת.

ובזכות גד החתום בעקבות הוד מלכותך היה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון, ילכו יונקותיו ויהי כזית הו"דו וריח לו כלבנון, ובישועתך תשוב מלכנו ותגביה קרן משיח בן דוד עבדך ונתת מהו"דך עליו, גדול כבודו בישועתך הו"ד וה"דר תשוה עליו.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לז' ניסן

כו. וביום השביעי, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט אפרים החתום בעטרת היסוד דזעיר אנפין שקראתי בתורתך פרשה של הנשיא אלישמע בן עמיהוד נשיא אפרים קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.10

י'חיד ג'אה ל'עמך פ'נה ז'וכרי ק'דושתך, לבני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו, וכסא מלכות משיח בן אפרים בתוך ירושלים מהרה תכין ואל תהי צרה ויגון בגאולתינו שלא יהרג משיח בן אפרים אשר יתחיל לנחמנו ולהרים דגלנו על הגוים על ידי ארמילוס הרשע, חיי"ם שאל ממ"ך נתת לו אורך ימים עולם ועד, אשר כברכתו בירך אותו משה איש האלהים, בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה.

ובזכות אפרים החתום בעטרת יסוד זעיר אנפין זכור ה' לבני אדום האומרים ערו ערו עד היסו"ד בה, וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, כי אתה תברך צדי"ק ה' כצנה רצון תעטרנו, אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד צאת ישראל ממצרים ומי שגאל את האבות יוסיף השם שנית ידו לגאול את הבנים, ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם, וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לח' ניסן

כז. וביום השמיני, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט מנשה החתום בבחינת יסוד אשר קראתי בתורתך פרשה של הנשיא גמליאל בן פדהצור נשיא מנשה קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

ולבני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו, וכשם שנשת לישראל את כל עמלם והסירות מסבל שכמם במצרים בימים האלו ובזמן הזה, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו בזכות מנשה אתה האל לא תנשינו בגלות החיל הזה וראה כי עמך הגוי הגדול הזה, לא תהיה לו כנו"שה בארץ נשיה והוציאה ממסגר נפשינו להודות את שמך, ועל כן נקוה לך ה' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך ולהעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שד"י, תשמח ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטך ה', ולציו"ן יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון אמן סלה, יהיו לרצון וכו'.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לט' ניסן

כח. וביום התשיעי, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט בנימין החתום בנקודת ציון אשר קראתי בתורתך פרשה של הנשיא אבידן בן גדעוני נשיא בנימין קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

וכשם שנקמת את נקמת בני ישראל מאת המצריים ויצאת לישע עמך בכחך הגדול, ימינך ה' נאדרי בכח ימי"נך ה' תרעץ אויב, נטית ימינך תבלעמו ארץ בזכות בני"מין הצדיק, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו בגלות המר והנמהר הזה תמצא ידך לכל אויביך ימינך תמצא שונאיך, ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל, הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצת לך, תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידך בחלקו של בנימין ידידך כדבר האמור, לבנימן אמר ידיד ה' ישכן לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן, ויסד יסוד ציון אשר כלית את חמתך בה ותצת אש בה ותאכל יסודותיה, וצא נא לישע עמך לישע את משיחך ומחץ רא"ש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה, ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון, י'חיד ג'אה ל'עמך פ'נה ז'וכרי ק'דושתך, יהיו לרצון אמרי פי וכו'.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לי' ניסן

כט. וביום העשירי, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט דן החתום בפרק התחתון דהוד דמלכות שקראתי בתורתך פרשה של הנשיא אחיעזר בן עמישדי נשיא דן קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

וכשם שעמדת להם לעמך ישראל בעת צרתם בארץ מצרים ור"בת את ריבם ודנ"ת את דינם בזכות דן, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו הרם קרן משיח בן דוד עבדך אשר לקחת מזרעו של דן מושלים עם אמו של דוד, ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה, ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, והנשא שופט הארץ השב גמול על גאים, לאסור מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל, לעשות בהם משפט כתוב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה, כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד, והשמיע ה' את הוד קולו ונחת זרועו יראה, אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה, יהיו לרצון וכו'.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לי"א ניסן

ל. וביום אחד עשר, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט אשר החתום בעקב נצח דמלכות שקראתי היום פרשה של הנשיא פגעיאל בן עכרן נשיא אשר קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

וכשם שגאלת עמך בית ישראל מכור הברזל ממצרים בימים האלה ובזמן הזה ותעשה לך שם כהיום הזה ואזן שמעה ותאשר"נו לאמר אשרי העם שככה לו בזכות אשר, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו קרב לנו קץ הגאולה ועשה עמנו אות לטובה ואות לישועה ואות לרחמים, יראו שונאינו ויבושו יחזו אויבינו ויכלמו כי אתה ה' עזרתנו ונחמתנו, אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה', אשרי הגוי אשר ה' אלהיו העם בחר לנחלה לו.

והצמיח קרן לדוד ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו ואושר בארץ וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ, לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו, מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו, וישתחוו לו כל מלכים כל גויים יעבדוהו, יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרוהו, אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה, יהיו לרצון וכו'.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לי"ב ניסן

לא. וביום שנים עשר, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט נפתלי החתום בפרק התחתון דנצח דמלכות שקראתי בתורתך פרשה של הנשיא אחירע בן עינן נשיא נפתלי קרבנו אשר הקריב לחנוכת מזבחך הקדוש, שיהא עולה לפניך קריאת ולימוד סדר קרבנו כאילו השגנו כל הסודות וכל שמות הקדש היוצאים מראשי תיבות וסופי תיבות מקראי קדש אלה ונשלמה פרים שפתינו, ויאירו נא עלינו ועל כל בית ישראל אחינו כל ניצוצות הקדושה וכל האורות הקדושות הכלולות בקדושת זה השבט, ונהיה מלובשים בקדושת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך יראת הרוממות לעשות רצונך כרצונינו כל ימי חיינו אנחנו וזרענו וזרע זרענו.

וכשם שבצאת ישראל ממצרים בימים האלה ובזמן הזה בנו בחרת מכל העמים ותלמדנו תורה ומצוות מתוקים מדבש ונופת צופים בזכות נפתלי, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו קדשנו במצותיך שים חלקנו בתורתך בגלות החיל הזה כי לא תשכח מפי זרעינו, הערב נא ה' אלהינו ואלהי אבותינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ותן בלבנו בינה להבין להשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, והאר עינינו בתורתך ופתח לבנו לדרוש ולתור בחכמה חסן ישועות חכמה ודעת להיות בפינו כדבש למתוק נפש ומרפא לעצם, וחמול על עמך ורחם על נחלתך ויצא חוטר מגזע ישי ונצ"ר משרשיו יפרה, ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח דעת ויראת ה', כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת.

קריאת פרשת המנורה לי"ג ניסן וטעמו

לב. וביום שלשה עשר יקרא פרשת הנרות עד כן עשה את המנורה, והטעם לפי שכל הנשיאים הקריבו חוץ מנשיאו של לוי שהיה אהרן כמו שנאמר ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי שלא הקריב עמהם והיה אהרן דואג ואומר אוי לי שמא בשבילי אין הקדוש ברוך הוא מקבל שבטו של לוי, עד שנתן לו הקדוש ברוך הוא פרשת הנרות שנאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות, על כן טוב וישר לצרף קריאת פרשה זו לקרבן הנשיאים ואחר הקריאה יאמר.

תפלה אחר קריאת פרשת הנשיא לי"ג ניסן

לג. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שאם אני עבדך משבט לוי החתום בתפארת מלכות שקריתי בתורתך פרשת הנרות שנתת באהבה לאהרן קדושיך נשיא שבט הלוים, שיהא עולה קריאת פרשת הנרות כאילו השגנו כל סודותיה.

וכשם שראית את עוני עמך וצאן מרעיתך בכור הברזל במצרים ונתחברת ונתלוית עמהם בכל צרתם בסנה בזכות לוי, כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו אהיה אשר אהיה נ'א ג'בור ד'ורשי י'חודך כ'בבת ש'ומרם בגלות החיל הזה ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומנחלתך, וקיים לנו את הדבר שהבטחתנו על ידי משה עבדך אה"יה אשר אה"יה עזרה בצרות, ונאמר ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם, ונאמר בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם, והשב כהנים לעבודתן ולויים בדוכנם וישראל במעמדם וילוו עליך וישרתוך.

ועל כן נקוה לך ה' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך, תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך, עורי לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקודש והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלו"כה בכף אלהיך, ולעמך ישראל הקם את דבריך לאמר, ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת, כי תפארת עוזמו אתה וברצונך תרום קרננו, יהיו לרצון וכו', וביום זה יקרא בנביא בנרות דזכריה.

סגולה להינצל מדבר ומגפה

לד. ובכתבי הקדש אשר במצרים נמצא כתוב 11 לעשות תקון המנורה כהיום הזה להגין מדבר ומגפה בר מינן שלא תבא על הצבור חס ושלום באותה שנה וזה הוא, לקרות בפרשת ויקהל בפרשת מעשה של מנורה המתחלת ו'יעש את המנורה עד פסוק ככר זהב טהור עשה אותה ואת כל כליה' ראשי תיבות וסופי תיבות פרשה זו הם ו"ה דשם הו"יה, ויקרא אותה ז' פעמים ובכל פעם יאמר אחר פרשה זו פסוק של ישעיה שראשי תיבות וסופי תיבות י"ה, י'הוה להושיעני ונגינותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה', ותכוין בכל פעם להשלים שם הוי"ה ברוך הוא.

ואחר הז' פעמים יאמר זה הפסוק ה' להושיעני וכו' תחילה, ואחר כך יקרא פסוק וזה מעשה המנורה וכו' עד עשה את המנור"ה ז' פעמים ותכוין להשלים הו"יה ביושר, י' די'הוה להושיעני, ה' דסוף הפסוק בבית ה', ו' דו'זה מעשה, ה' דכן עשה את המנורה' הרי הו"יה שלימה ביושר עכ"ל, והוא מסוגל ביותר להקדים תפלה לצרה שלא תבא.

סגולת המנורה בבית המקדש לבטל מידת הדין כשופר

לה. וכתוב שם לאומרם בזמן שמדת הדין מתוחה חס ושלום בכל עת שירצה או לפחות קודם כל תפלה, ועיין בזוהר במדבר כי סגולת המנורה בבית המקדש היתה דוגמת השופר בראש השנה לבטל מדת הדין ולעורר את הרחמים.

מעלת הלימוד במעשה המשכן ובפרשת הנשיאים

לו. ועתה אהובי קורא נעים ה' עמך גבור החיל, אל יהא קל בעיניך את אשר קריתי לפניך להתעלס באהבים ולקרות הנשיאים מידי יום ביום ובפרט להתעסק במעשה המשכן בעצם יום ראש חדש ניסן שהוקם בו ביום כנזכר לעיל, אשר חכמים הגידו אשר ההתעסקות בענין המקדש וצורתו ותכונותיו היא העולה כאילו בבניינו הם עסוקים, וכן אמרו בילמדנו, 12 אתה בן אדם הגד לבית ישראל את הבית ותכונתו ומוצאיו, אמר הקדוש ברוך הוא הגד לבית ישראל את הבית אמר לו יחזקאל מרי וכי עכשיו הם בונים שאמרת וישמרו את כל צורתו כו' ועשו אותם, אמר לו אף פי שאינם עושים אותם עכשיו יהיו קורין בצורת הבית ואני מעלה עליהם כאילו בבניינו הם עסוקים ע"כ.

לז. וכן בענין הנשיאים שבזכותם מתקיימין שמים וארץ כמו שאמרו 13 ז"ל, אלה תולדות השמים והארץ בזכות מי הם מתקיימים בזכות אלה שמות בני ישראל, ובזוהר שילהי פרשת נשא 14 ז"ל, תניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אילין י"ב נשיאים לא יכיל עלמא למיקם קמי י"ב נשיאי ישמעאל דכתיב י"ב נשיאים לאומותם מדאקריבו אילין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו בגין כך נשיא אחד ליום כו', ובודאי כי גם עתה בגלות החיל הזה תועיל זכרון קרבנותם מאד לבטל כל שרי עם ועם מלערער עלינו, תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם יהיו כמוץ כו'.

ביטול י"ב נשיאי ישמעאל בזכות י"ב קרבנות הנשיאים

לח. ומה גם כאשר נעתיר בזכותם על גאולתנו ועל פדות נפשינו בימים האלה ובזמן הזה מועד צאתנו מכור הברזל ממצרים כי עת לחננה כי בא מועד זמן ביטולם של י"ב נשיאים דישמעאל בסגולת קרבנות נשיאי ישראל, ולכן יחכה ה' לחננה עלינו בזכרון קרבנותיהם בקרב הימים האלה לעקר ולשבר ולכלות ולהכניע צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה, ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על אויביו יתגבר.

תוכחה לעשירים שאין מעתירים על הגלות ע"פ הר"ם לונזאנו ע"ה

לט. ואשרי הגבר אשר יחזיק ויאמץ בתפלתו בקרב הימים האלה על גאולת ישראל, לא כמו כמה עשירי עם אשר עליהם יאמר מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו כי בתיהם שלום מפחד ועשרו מצאו הון להם, ובערו והסכילו כי אין להם צורך בגאולת ישראל כי מה יתן ומה יוסיף להם הגואל ולא חסרו מכל אשר יתאוה נפשותם, והם לא ידעו שהגלות הוא מעותד לכמה עלילות שאפשר שיענישום הון רב על לא חמס בכפיהם והם מעותדים לשודדים ושוללים, ואיה איפה אהבתם וחמלתם עם קוניהם אשר מידי יום ביום קול בר"מה נשמע ממעון קדשו לאמר, אוי שהחרבתי ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני לבין אומות העולם ומה לו לאב שהגלה את בניו לבין אומות העולם ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.

מ. ובזוהר חדש אמרו 15 דקלא אתער מאמצעיתא דגנתא דרקיעא וקורא בקל תקיף ואמר זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה וכל צדיקיא דתמן אתערו בבכיה וקלא אתער מאמצעית גינתא דרקיעא דאשתמע בתלת מאה ותשעין רקיעין וכו'.

ואיך יעמוד לבם ותחזקנה ידם האנשים החטאים האלה בנפשותם כי עשרו מצאו און להם וה' הניח להם להשליך אחרי גיוום חרבן בית המקדש ובזוי התורה וצרות ישראל ושביים וצערם וחלול ה' הגדול המחולל בגויים זה אלף ותר"ב שנה, 16 אוי להם אויה עליהם כי רעה נגד פניהם ומרה תהיה באחרונה כאשר ראינו כמה שלוים ושקטים שהעשירו עושר גדול ואבד העושר ההוא בענין רע, ויש אשר בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל, ויש עשיר אשר זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ, לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו, וכבר אמרו חכמים כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו מעלה עליו הקדוש ברוך הוא כאילו החריבו לפי שהיה לו להתפלל שיבנה בימיו ולא התפלל.

להעתיר על חילול ה' בגלות ובפרט בחדש ניסן

מא. כי על כל אלה אנשי לבב שמעו לי הסירו מכת הסנורים שבין עיניכם וחוסו על כבוד קונכם ועל שמו הגדול המחולל בין עמי התועבות, אל דמי לכם לילה ויומם תמיד לא תחשו לשפוך שיחה ולעתור ולרצות על הגאולה לאל עליון גואלינו חזק ה' צבאות שמו, ולא לנו ה' לא לנו כי אם לשמך תן כבוד.

ועל אחת כמה וכמה חזקו ואמצו גם כי תרבו תפלה ורנה ותחינה ושו"ם בעל בכי בהתקדש עלינו החודש הקדוש הזה ניסן אשר שמו מוכיח עליו מאז היה לנס בצאת ישראל ממצרים ושמורים הוא לבני ישראל לדורותם אשר בניסן עתידים ליגאל, ובכל מעשיכם הטובים ותורתכם בקרב הימים האלה תהיה מגמת פניכם לעשות נחת רוח ליוצרנו כי עת רצון היא בשמים ממעל, פן ואולי המצא עת בא מעשה ידינו לרצון לפני ה' וענה תפלותיכם למעלה על פדותינו ופדות נפשינו ותעשה פירות וגאולה תתנו לארץ וביותר בזכות השבטים ונשיאיהם.

דברי הזוהר על תפלת הצדיקים בגן עדן בימי ניסן בעד החיים

מב. ונוסף גם הוא מעלת יקר החודש הזה ואשר נעשה בו בשמים ממעל ומבואר בספר הזוהר פרשת בלק דף קצ"ו ע"ב וזה לשונו, אמר ר' אלעזר כתיב גם צפור מצאה בית וכי דוד מלכא על צפרא דעלמא הוה אמר דא אלא כמה דתנינן כמה חביבין נשמתין קמי קודשא בריך הוא אי תימא כל נשמתין דעלמא לאו הכי אלא אינון נשמתהון דצדיקיא דתמן מדוריהון בהדיה מדוריהון לעילא ומדוריהון לתתא והכי אתמר גם צפור מצאה בית אילין רוחיהון דצדיקייא, תנינן תלת שורין אינון בגן עדן ובין כל חד וחד כמה רוחין ונשמתין מטיילין צדיקייא תמן ואתהנן מריחא דעינוגין דצדיקייא דלגו אף על גב דלא זכו למיעל אבל עינוגין דצדיקייא לגו עין לא ראתה כו'.

ויומין רשימין אית בשתא ואינון יומי ניסן ויומי תשרי דאינון רוחין משטטן ופקדן לאתר דאיצטריך ואף על גב דזמנין סגיאין משטטן אבל יומין אילין רשימין אינון ואתחזון על שורין דגנתא כל חד וחד כחיזו דצפורים מצפצפן בכל צפרא וצפרא וההוא צפצופא שבחא דקודשא בריך הוא וצלותא על חיי בני נשא דהאי עלמא בגין דאילין יומין ישראל כולהו מתעסקים במצוות ובפקודין דמאריה עלמא וכדין כחיזו אתחזון צפורין מצפצפן ועל תלת שורין דגן עדן מצפצפן משבחן ואודן ומצלן על חייא דהאי עלמא כו' עכ"ל.

טעם שיש להתפלל בעד עילוי הנשמות בימי ניסן

מג. הנה משם מתבאר כי בהתקדש החדש הקדוש הזה עלינו לא ימיש מעשות פרי בעדן גן אלהים בנשמות הקדושים אשר בארצות החיים המה לעתור בעד החיים כאמור במאמר, והנה כי כן יאותה לנו להיות מעתירים עליהם גם אנו כמוהם שגם המה יזכו לחזות בנועם ה' אל מקום שאר צדיקי וישרי ותמימי העליונים מהם במחיצתן אשר עין לא ראתה.

תפלה קדמונית לעילוי הנשמות לאומרה אחר קריאת הנשיאים

מד. וכבר ראיתי נוסח תפלה על זה לא ידעתי אל מי מקדושים לאומרה אחר קריאת הנשיא וזה נוסחתה.

יהא רעוא קדמך אבונא דבשמיא לאנהרא נהורך לנשמתין קדישין דמתחדשין כציפרין ומצפצפין בשבחין ומצלאין על עמא קדישא ישראל, ותעייל הנך צפרייא קדישין לאתר קדישא דאיתמר עלייהו עין לא ראתה אלהים זולתך ע"כ.

טעם שאין לתקן תפלות ליחיד בלשון ארמי

מה. אכן כל ימי הייתי מצטער על זה על כמה תפלות מהראשונים שסידרום בלשון תרגום, כי אחר שאמרו בש"ס 17 שאין מלאכי השרת נזקקין ללשון תרגום מה לנו להתפלל בקשתינו בלשון תרגום, ואם בסליחות בימי אלול ותשרי יש כמה תחינות מתוקנות בלשון תרגום היינו מפני שנאמרים בצבור וכל בי עשרה שכינה שריא, אכן היחיד אין נכון לאומרם כלל.

ואם תראה בזוהר תפלת רב המנונא סבא על המזונות בלשון תרגום, לא שהיה אומר אותה בלשון תרגום כאשר כתובה בזוהר דלשון הזוהר נתקן בלשון תרגום מטעם הידוע ומעתיק לשון התפלה בלשונו, ולעולם כי הן מילה בלשון הקודש בלשונו של רב המנונא ע"ה.

מו. ולשון הבריך שמיה דמארי עלמא המובא בפרשת תרומה, אפשר נמי שיהיה על דרך זה לומר הדברים ההם בלשון הקדש והרשב"י דיבר בקדשו בתפלתו, או יתכן כי הואיל וכל הקהל אומרים כסדר ההוא ואין פחות מעשרה כצבור דמו ואין קפידא, אך ביתר תפלות לא נאה ולא יאי לעתור ולרצות ליחיד לאומרן בלשון תרגום, ואנכי תקנתי נוסח תפלה אחרת וזה נוסחתה.

תפלה לעילוי הנשמות לימי ניסן

מז. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתאיר היום בחסדך הגדול על הנשמות הקדושות העומדות בשלש שורות שבעדן המצפצפין בקולם כצפורים וכל נשמתם תהלל יה לשבח ולפאר את הוד שמך מלכנו ומעתירים עתרת החיים והשלום עלינו בני ידידיך, אנא בכח גדולת רחמיך תהיין אזניך קשובות אליהם ותפלתם שעה ברחמים לבטל ממנו ומעל כל בית ישראל כל חרון אף וכל מיני משחית וכל מיני פורענות ותאריך ימינו בטוב ובנעימים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חילוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד לעבודתך, חיים שתהא בנו אהבת תורה לשמה, חיים שתמלא משאלות לבנו לטובה.

ויהי נא חסדך על הנשמות הקדושות האלה ויעלה ויבא יגיע יראה ישמע יזכר ויפקד זכרונן הטוב לפני כסא רחמיך, ומצאן מנוחה ותצרור נשמתם לפני ולפנים אל מקום הקודש עין לא ראתה אלהים זולתך ותשביע בצחצחות נפשותם, ירויון מדשן ביתך ונחל עדנך תשקם, ושים חלקנו עמהם ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא.

ואותם הנשמות הנדחות הפורחות באויר העולם ואותם שמתו קודם זמנן ונמסרו לדומה ואותם הטמונים בארץ ויציצו מעיר כעשב הארץ שלא עצרו כח עדיין לבא אל מנוחתם, אתה האל המאיר לאר"ץ ולדרים עליה ברחמים האר פניך ותכסה על עונם ופשעם ותאמר למלאך הממונה להקל מעליהם משפטם ודינם ועול סובלם, יתן ה' להם ומצאן מנוחה נכונה איש על מחנהו במנוחת שלום השקט ובטח עד עולם ובצל שדי יתלונן תחת כנפי הכרובים ממדריגה למדריגה וממעלה למעלה יקומו ויעלו, ואשר אין לו זכיות לעלות עשה עמו חסד ומתנת חנם כמו שנאמר, ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם, יהיו לרצון כו' ע"כ.

מעלת הצדקה לעילוי הנשמות

מח. ואחר התפלה הזאת יתן פרוטה לצדקה בעד הנשמות וקרוביו שכבר מתו שמעלה אותם בכח סגולת תפלתו וצדקתו זאת במנוחות שאננות, ומה טוב ומה נעים חלקו של עושה אלה.

נשמות הנידחות נתקנות ע"י אכילה, ומעשה באריז"ל ותלמידיו

מט. וכבר כתבתי בחלק א' בפרקי שבת כי העידו תלמידי האר"י זלה"ה על רבם שהיה אומר להם, דעו כי אויר וחלל העולם הם מלאים נשמות הנדחים שאינן יכולין לבא עדיין למנוחתם, ופעם אחת הלך הרב ז"ל ללמוד תורה אל השדה וישא עיניו וירא כל עצי השדה מלאים נפשות אין מספר וכן היה על פני השדה וגם על פני המים היו כמה רבבות ושאל אותן הרב זלה"ה מה טיבם שמה, וישיבו המה כי נדחו מחוץ לפרגוד על כי לא שבו בתשובה בחייהן על פשעיהם והיו נעים ונדים בארץ ובאויר העולם זה בכה וזה בכה, ושעכשיו היו שומעים בת קול בשמים על הרב ז"ל אשר יש כח בו לתקן הנשמות הנידחות ושעל כן היו נאספות שם אצל הרב לבא אל המלך להתחנן יחוס ויחמול עליהן לתקן אותם כדי שיוכלו לבא למקום מנוחתם והיה מבטיח עליהם הרב עליו השלום לעשות תקונם מכל הבא בידו.

וסיפר הרב לתלמידיו המעשה הזה כי ראו כי הרב שאל להן לנפשות ולא ידעו למי שאל ולמי היה משיב, והגיד הרב שאלו הנשמות הם למטה סגורים ומסוגרים בקרקע העולם והם נטושים על פני האדמה, ובימי ניסן שמתחילים הדשאים להצמיח אז נפשות הרשעים מתאחזין ומתדבקים בדשאים ובעשבים כדי שיאכלום בעלי חיים, וכשיאכלום על ידי אדם כשר את הבשר ההוא או הירקות ההמה אז המה נתקנים על ידי הברכה ויוצאין מאפלה לאור גדול.

כוונה בשבח המאיר לארץ ולדרים עליה בברכת יוצר

נ. ולפיכך צריך לכוין כל הימים וביותר בחדש ניסן כשאומר ביוצר המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים, לכוין גם על אותם הנשמות הדרים וסגורים ומסוגרים בארץ שיאיר עליהם הקדוש ברוך הוא ברחמיו להעלותן ולמצוא מקום מנוחתם, וכיון שהאדם מתפלל בכוונה ישרה היא העולה למעלה ואז מתלבשים כמה נפשות ומתלוין עם אותה התפלה לעלות למעלה.

טעם לברכת האילנות בימי ניסן ע"ד הסוד

נא. ומתוך כל זה אתה למד טוב טעם על מה שאמרו בפרק כיצד מברכין, 18 אמר ר' יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ע"כ.

ומנהג חסידים הוא לצאת אל הגינות בימי ניסן ולברך ברכה זו, וטעמו של דבר יען כי הנפשות הנידחות המה יציצו כעשב הארץ בקרב הימים האלה ומתלבשות בענפי האילנות ודשאים, ובברכה זו אם יכוונו לתקן אותם המה יעלו בהר ה' ותמצאן מנוחה בכח הברכה.

התעוררות על החרטה ומעשה התשובה

נב. ומה מאד יתאונן אדם חי גבר על חטאיו ומשובותיו בשיתו אל לבבו כמה גורם האדם לעלובת נפשו בחטאתו ונעה ונדה כי נדחה קראו לה ויתן אל לבו מאשר חטא על הנפש היפה והדאיבה דאבון נפש, ונפשו היא שחרחורת מפני חטאתיו ואשמותיו ודין גר"מה דעציראה מלעלות ולראות את פני האדון אביה שבשמים ואויבים בנפשו יקיפו עליו, דמיונם כאריה יכסוף לטרוף וככפיר יושב במסתרים לשקעה באבני השדה ולאבן מקיר ובתחתיות ארץ עיפתה כמו אופל צלמות ולא סדרים, ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם.

וכי ישא עיניו לראות את כל ירק עשב לאוכלה, לבבו יבין בפרוח נפשות רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און מעיר כעשב הארץ לאיש עשב בשדה ושן בהמות ישולח בם מאדם ועד בהמה נדדו הלכו, אדם ובהמה תושיע ה', ובכן אז יכנע לבבו הערל למרמר בבכי לאמר מדוע ככה עשיתי ולא חסתי על עלבון נפשי הרכה והענוגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ לתתה בידים לגדופין ונחלי בליעל יבעתוה באשמות ומעילות אשר מעלתי בקדשי שמים, אויה לי אהא על נפשי מה אעשה כי יקום אל וכי יפקוד עליה, אנה פנה זיוה אנה פנה הדרה ומה אשיבנו, ובכן יחשוב מחשבה על פשעו וחטאתו ומשובתו וישוב מעבירות שבידו, חלצה נפשו היקרה מאריה יכסוף לטרוף ותשובתו הרמתה תהיה לו כתריס בפני הפורענות.

נג. וכתבו חכמי המחקר ללמוד כל אדם מוסר השכל מעצי השדה ועשב הארץ אשר בימי ניסן עומדין דשנים ורעננים ומי יאמר ומי יחשוב שיכול ליפול בהם העקירות והיבשות והכליון, ועם כל זה האדם יראה כי בהגיע ימי החורף יחורפו ויכלו ויופסדו וכל עשב השדה היה לעפר דק וכל אילן עלהו יבול, סר צלם מעליהם והיו כעץ יבש.

הנה כי כן האדם עץ השדה וכל הבשר חציר איך יבטח כי יעשיר ומצא און לו וכי כביר בריאותו ורוב בניו אחר שהוא מעותד להיות כעצי השדה ועשב הארץ, כי בעוברו מחצי ימיו ולמעלה הנה יום בא להכנס בבחינת ימי החורף כאילן וישתנה טבעו לגריעותא ויתחיל למאוס בחמדת העולם והוכה כעשב ויבש לבו.

כי על כל אלה בלבבו יבין הבעל נפש לעמוד ערום מבלי לבוש החמדות הגופניות אף כי אנוש רימה יעצרנו הג"שם מלעשות רצון יוצרו, לו בכח יגבר איש להתגבר על יצרו לעשות רצון אביו שבשמים כשהוא איש ומאז הבוקר אור כי יזכה וכי יצדק עשות חבילות חבילות את החוקים ואת התורות, ובכן בהגיע תור ימי החורף עד זקנה ושיבה וימי הפרידה ישוב לימי עלומיו ויוציא פרח ויציץ ציץ עץ פרי עושה פרי מעלליו הטובים אשר כוננו ידיו, פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול ולא ימיש מעשות פרי עצ"ם אדם עץ השדה אך בצלם דמי לבר אלהין בעשות הפך ונכריה עבודתו של האדם עץ השדה.

תוכחה על מאיסת התענוגים

נד. ומתוך כך בלבבו יבין בעת וזמן אשר כל עצי השדה רעננים ודשנים והלבש אותם בענפים ועלין ופרי פירותיהן מימי ניסן והלאה אשר מאז הוא זמן זמנן זמניהם דרך חטאים ופושעים בטיולים ותענוגי בני אדם אל תחת גפן ואל תחת תאנה, ותחת כל עץ רענן ניצב על עין המים לשתות במזרק יין ועל כל כוס וכוס תלוי תלים של ברכות, זה יאמר בנטותו ידו גביע הקצ"ף כה לחי תעמוד חי בשמחה ביום חתונתך וזה ישיב גם את בדם בריתך, וכהנה וכהנה מאה ברכות בפיהם ובשפתותיהם ונחת שולחנם צואה בלי מקום.

והן זאת רעתם כי מר אשר ביין שגו בגזל ועריות כי ממשוך איש ביין את בשרו יבא עד ככר לחם וילסטם את הבריות וגם לץ היין הומה זימה כי מפנק ביין את בשרו, והאספסוף אשר בקרבו יתאוה תאוה לגלות בשר ערוה אשר מי שלח ידו ביין וניקה כמו שאמרו ז"ל וכאלה רבות איתם, אתה לא כן דרך צדיקים כי אם בבא עת האסיף וזמן תענוגיהם יפשטו את נפשותם מבית תענוגיהם דנפקי מנייהו שידה ושידות, ובעת הגיע תור ימי החורף אשר הוכה כל עשב השדה ועץ השדה יפשטו את עליהם וסר צלם מעליהם אזי ילבש אותו מחלצות לשים לילות כימים בתורה ומצוותיה בכל מאמצו וכחו כאחד מצבא המרום במרום.

ביאור מ"ש ז"ל דביומי ניסן ריש תורא בדיקולא ורמזו

נה. ומי שרגיל בספר הזוהר ישקיף וירא בכמה מקומות אשר הרשב"י מרגלא בפומיה לומר דהא ביומי דניסן ריש תורא בדיקולא תנינן, 19 אשר מתבאר מדבריו דבההוא זמנא תקיפו דסטרא אחרא הויא בעלמא כי כשם שבזמן הזה פה למטה בארץ צומחות כל עשבי השדה טובות למאכל ועליהן לתרופה וגם צומחות קוץ ודרדר וכל עשב רע, כן למעלה צמיחת קרן הקדושה וגם לעומתה הסטרא אחרא מהרה תצמיח, ולפיכך קרן השור מועד בתגבורת בזמן ההוא ביותר על צבא המרום במרום כתבנית שור אוכל עשב.

נטיית האדם בעבודת ה' כפי הרגלו בימי נערותו

נו. ושתי דרכים לפני כל האדם בתחלת התגברותו שתים המה הקדושה והקליפה אל כל אשר יחפוץ יטה אשורו, שאם הואיל הלוך אחרי שוא ונאחז בסבך בקרניו של שור שם יפול שדוד ולא יוכל קום, נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה, ואם נטה אשורו אל הדרך ישכון אור בעודה בתגבורתה ברוח דעת ויראת ה' ולמאוס בתענוגי אדם על כן ירים ראש בקדושה ותמיד כל הימים ישב על כסא קדשו ומי יקום במקום קדשו, כי אז יצליח את דרכיו ואז ישכיל באחוז דרך ה' זה היום תחילת תגבורתה.

תוכן העניינים

חמדת ימים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה