אור ברסלב
חלת אהרן (זרעים) מסכת ערלה › פרק א משנה ט

חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד

מסכת ערלה · פרק א משנה ט

מסכת ערלה

(קלז) ר' יוסי אומר נוטעין יחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה כו' וכ' הר"ב שמודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב שהוא מותר דהוי זו"ז גורם והתוס' י"ט הביא דנחלקו בזה רש"י ורמב"ם עם התוס' שלדעת רש"י ורמב"ם מודה ר' יוסי שאם נטע אגוז של ערלה דמותר הגדל ממנו דהוי זה וזה גורם אגוז דאיסור וקרקע דהיתר אבל התוס' סוברים דזה לא נקרא זוז"ג משום דהוי שני ענינים ואין הגורמין שווים ודוקא בהרכבת אילן איסור בהיתר הוי זוז"ג דשם הגורמים שניהם בענין אחד עי"ש. והנה לפרש"י ורמב"ם הקשה התוס' בע"ז מ"ח וכן הביא הריטב"א דכיון דקאמר מודה ר' יוסי מכלל דפליגי עלה רבנן ושרי אפי' לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה א"כ למה תנן בתמורה שערלה אסור בהנאה והיא בשריפה הא אפשר לנטוע אותם עיי"ש ונראה לענ"ד לישב דבלא"ה יש להקשות מדוע לא הקשו תוס' קושיא חמורה יותר על רש"י דהרי על קושיא זו שהקשו יש לדחוק ולישב דמתני' דתמורה דתנן ערלה בשריפה אתיא כר' יוסי דאגוז אסור בנטיעה ולהכי ליכא תקנתא לשרוף אבל קשיא דהרי בקדושין נ"ו תנן המקדש בערלה ובכלאי כרם כו' אינו מקודשת ואמאי אינו מקודשת דהרי אפשר לנטוע אותן ואיכא הנאת שוה פרוטה ואין לומר דמתני' כר' יוסי ולא רבנן דא"כ אמאי לא מפרש כן הש"ס וכמו שמסיק על הא דתנן ובפטר חמור נימא מתני' דלא כר"ש וכן על הא דתנן ולא בבשר בחלב מתני' דלא כר"ש ב"י כו' עי"ש ה"נ הוי לי' לאסוקי נימא מתני' כר' יוסי ולא כתנא קמא דילי' אלא ע"כ מוכח דעל נטיעת אגוז של ערלה ליכא פלוגתא וגם חכמים מודו דלכתחילה אסור לנטוע כו' ותיקשו לרש"י. והנראה לענ"ד דס"ל לרש"י דנטיעת אגוז הוי שלא כדרך הנאה דמותר בערלה כמבואר פסחים כ"ד וכמו שפי' רש"י שם דבהניח חלב של שור הנסקל על גבי מכתו שהוי שלא כדרך הנאה משום דעיקר הנאתו למשוח בו עורת ולהבערה ולא לרפואה ה"ה באגוז של ערלה הוא עומד לאכילה ולהנאה ולא לנטיעה דהרי לגידול אינו צריך לנטוע הפירי שהרי די בנטיעת היחור בלחוד ולהכי מותר לחכמים לכתחילה לנטוע דס"ל שלא כדרך הנאה מותר וממילא דלא תיקשו ממתני' דהמקדש בערלה דהרי בלאו הכי הקשו התוס' שם דהרי יוכל להנות שלא כדרך הנאה ותי' שם ב' תירוצים ובהן מיושב גם קושיא א' שהקשנו ומיושב ג"כ קושית התוס' הנ"ל דאף דתנן דערלה בשריפה מ"מ מותר להנות שלא כדרך הנאה אך מזה לא מיירי המתני' כלל א"כ לא מיירי מתני' מנטיעה דלא הוי דרך הנאה כלל וא"ש. ועיי' במל"מ ה' יסודי התורה הלכה. בד"ה וראיתי שמבאר ששיטת התוס' דשלא כדרך הנאה שריא לכתחילה בערלה וא"כ אדרבה דברי התוס' תמוהין דאמאי קשיא להו טפי אהא דתנן ערלה בשריפה דלרש"י ינטעו אותם ולמה ישרפו ואמאי לא קשיא להו גם לשיטתם דלמה ישרפו הא מותר לכתחילה שלא כדרך הנאה וצ"ע:

תוכן העניינים

חלת אהרן (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה