אור ברסלב
חלת אהרן (זרעים) בעזרת רוכב שמי שמים. אתחיל לכתוב במס' כלאים › פרק ה משנה ה

חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד

בעזרת רוכב שמי שמים. אתחיל לכתוב במס' כלאים · פרק ה משנה ה

פרק ד משנה ד

(פא) המקיים קוצים בכרם ר"א אומר קידש וחכ"א לא קידש אלא דבר שכמוהו מקיימין ופי' הר"ב דלחכמים דוקא בערביא ששם מקיימין קוצין לגמליהם המרובים אבל במקום אחר לא קידש והוא מהירושלמי שהביא הר"ש בריש המסכתא. והנה ממתני' פריך הש"ס בשבת קמ"ה על הא דתניא סוחטין בפניך ובפרושן אבל לא ברמונים ושל בית מנשיא סוחטין ברימונים ואמר ר"נ דכן הלכה ואמאי ונימא בטלה דעתם אצל רוב העולם ומשני דלא אמרי' בטלה דעתו וכמו שס"ל לר"א במתני' דכיון דמקיימין קוצין בערביא לא אמרי' בטלה דעתם וקידש אפי' במקומת אחרים ופריך אימר דאמר ר"א דוקא היכי דאיכא אתרא אבל של מנשיא דהוי גברא חדא נימא דבטלה דעתם ומשני רב חסדא דטעמא דאסור סחיטה ברמונים משום דאחשבי' והוי משקה ומ"מ סוחטין בפגין כו' דמיירי למתקן אבל להוציא משקה אסור וברימונים משום דאיכא בית מנשיא דסחטי להו אף למתק אסור. והקשה הב"י לשיטת הריף והרא"ש דמתירן בכל הפירות לסחוט אפי' למשקה והא מבואר דשאר פירות אינם מותרין רק למתקן ותי' הב"י דס"ל לריף והרא"ש כתי' רב פפא שם דלא ס"ל סברת אחשבי' לשוויא משקה וממילא מותר לסחוט בשאר פירות. אך לפ"ז הדרא קושית הש"ס לדוכתא דאפי' ברימונים יהי' מותר דבית מנשיא דלא הוי רק חד גברא נימא בטלה דעתי' ותי' הב"י דצ"ל דמקשן ותרצן בהא פליגו דמקשין ס"ל דבית מנשי' הוי חד גברא אבל התרצן ס"ל דבית מנשיא הוי ג"כ מקום ולא אמרי' בטלה דעתו. ועל פי זה פסק הב"י דאם במקום א' סוחטין מין פרי א' לשתות אסור בשבת בסחיטה בכל העולם אך הרמ"א בש"ע כתב דאם במקום א' סוחטין מין פרי אחד אז באותו מקים אסור ולא במקום אחר וקשה הא בכלאים אמרי' דכיון דמקיימין בערביא קוצין בכל העולם קידש וה"נ נימא כן. וכ' המג"א דאדרבה דברי הב"י תמוהין דהרי אנן לא קיימ"ל כר"א רק כרבנן דדוקא באותו מקום שמקיימין קוצים הוי כלאים וא"כ שפיר פסק הרמ"א דדוקא באותו מקום שסוחטין אסור לסחוט אבל לא במקום אחר עי"ש:

ונראה לענ"ד לישב שיטת הבית יוסף בסייעתא דשמיא דודאי לא נעלם מרבינו הבית יוסף דהלכה כחכמים דפליגי על ר"א ורק באותו מקום שמקיימין קידש רק דס"ל לב"י בדעת הרי"ף והרא"ש דדעתם מדאמרו חכמים לא קידש אלא בדבר שכמוהו מקיימין ולא אמרו שמותר לקיים קוצים בכרם בשאר מקומות מוכח דמודו חכמים שאע"ג שלא קידש ולא נאסר הכרם מחמת הקוצים מ"מ לכתחילה אסור לקיים הקוצים בכרם בכל מקום וכמו דמצינו כמה גוונא בכלאים דאסורין לזרוע ולא קידש בדיעבד וכמבואר בפ"ז משנה ג' דאי לא תימא הכי אלא דחכמים ס"ל דמותר לקיים קוצים בכרם לכתחילה א"כ קשה לאשמוענין פלוגתתם אי מותר לקיים קוצים בכרם בשאר מקומות דלר"א אסור ולחכמים מותר ואם תאמר דרוצה להשמיענו רבותא אליבא דר"א דאפי' בדיעבד קידש אדרבה כחא דהתירא עדיף להשמיענו דלרבנן אפי' לכתחילה מותר לקיים. וכמו דמבואר בריש ביצה. אלא ע"כ מוכח דמודו חכמים דלכתחילה אסור לקיים קוצים בכל מקום והיינו משום דבערביא אפי' בדיעבד קידש גזרי' לכתחילה שאר מקומת אטו ערביא. וכן מחייב הסברא החיצונה דלמה לן לאפושי פלוגתתיהו דר"א יסבור דאפי' בדעבד קידש בשאר מקומות ורבנן יסברו דאפי' לכתחילה מותר ויפלגו מקצה אל קצה בסברות הפוכת. והא דתנן בפ"ז ואילו אוסרין ולא מקדש י"ל כיון דלר"א מקדש בפלוגתא לא מיירו במתני' אבל ודאי דלרבנן אסור לכתחילה בכל המקומות. וממילא ה"ה לענין סחיטה בשבת כיון דבמקום א' סוחטין לשתות אסור לסחוט לכתחילה בשבת מאותו מין בכל המקומות כמו כלאים. ובזה מיושב קושית תוס' ד"ה מי דמי דהקשו דהוי מצי למיפרך הניחא לר"א אבל לרבנן מתי איכא למימר אך לדברינו א"ש דגם רבנן מודה לר"ח דלכתחילה אסור לקיים קוצים בכל מקום אי איכא בחד מקום דמקדש וממילא ה"ה בשבת אסור בסחיטה לכתחילה בכל המקומות גבי רימונים ולא פריך הש"ס אלא דערביא אתרא וא"ש כנלע"ד בעז"ה לישב דעת הרי"ף והרא"ש וב"י:

תוכן העניינים

חלת אהרן (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה