חלת אהרן (זרעים)· הרב אהרן פריד
בעזרת החונן לאדם דעת ובריאות. אתחיל לכתוב חידוש במס' שבועות · פרק ד משנה ד
(צד) המדל בזיתים התוס' י"ט פה וגם במשנה וי"ו מסיק דהא דשרי לקצץ ולשרש אלנות ולזנב בגפנים בשביעת משום דאינו מתכוין שיתעבה ויתגדלו אלא שקוצץ וכורת לעצים שהוא צריך לשורפן ולהכי מותר ע"ש וקשה לי הא אמרי' בשבת ק"ג התולש עולשין והמז ד זרדין אם לאכילה כו' ואם להסיק כדי לבשל ביצה קלה ואם ליפות את הקרקע כל שהוא ופריך הש"ס אטו כולהו לא ליפות את הקרקע נינהו ומשני דהוי דבר שאינו מתכווין ופריך הא מידה ר"ש בפסיק רישא דלמא דאפי' אם הוא מכווין לקצוץ ולתלוש שצריך לעצים להסיק אפ"ה חייב בכ"ש משום דממילא הקרקע בתיפר והוי פסיק רישא א"כ הכא בשביעת שאמרה תורה וכרמך לא תזמיר דאסור לקצוץ ונזמור שום גפן ואילן מה מהני שהוא אינו מכווין רק להסיק העצים מ"מ הוי פסיק רישא ואסור מן התורה כמי מילה בצרעת שהוצרך קרא בשר אעפ"י שיש בהרת ימ"ל משום דהוי ס"ד לחסור דהוי פסיק רישא וכמבואר שבת קל"ג ונראה לענ"ד עפ"י מה שהבאתי לעיל באות (ע"ח) ובאות (פ"ד) בשם תוס' בבא בתרא ותוס' ב"ק דבכלאים כיון דכתיב לא תזרע משמע דניחא לי' וכל היכי דלא ניחא לי' לא אסרה תורה עי"ש ח"כ ה"ה שדך לא תזרע דכתיב בשביעת נמי הכי משמע דלא אסרה תורה אלא זריעה דניחא לי' וה"ה כרמך לא תזמור דזמירה תולדה דזריעה כמבואר במס' מועד קטן דף ג' וברמב"ם ריש הל' שמיטה ויובל נמי אמרי' דדוקא היכי דניחא לי' ומכווין לעבודת האילן או לעבודת הקרקע הוא דאסרה תורה בשביעת אבל כל היכי דאינו מכוין לעבודת ארץ ועבודת אילן רק מכוין לקצוץ לעצים לצורך הסקה זה לא אסרה התורה כלל ואין זה ענין לפסיק רישא דזמירה כזה שאינו מכווין לעבודת האילן לא אסרה התורה ולהכי מותר וזה נראה נכון בעזרת השי"ת: