חלקי אבנים· רבי דוד לידא
פרשת שמיני
רש"י קח לך עגל וגו' פירש"י להודיע שהקב"ה מכפר לך ע"י עגל זה על מעשה עגל שעשה והוא דבר תימא הרי לכל דברי חכמינו ז"ל מדרשים וגמרות מצינו שאהרן לא חטא מאומה באותו מעשה כמ"ש אהבת צדק ותשנא רשע ע"כ משחך אלהים שמן ששון מחבירך כך אמר הקב"ה ידעתי כוונתך רק להציל את בני חייך מפלטין שלי לא תזוז א"כ אחר שלא חטא אהרן כפרה זו למאי אתא תו קשה מה היה מקרא חסר באמרו זה קרבן אהרן עגל בן בקר לחטאת וגו' האי קח לך שאמר מיותר הוא והוא מבואר ע"פ הזוהר שכתב אילו לא לקח אהרן הזהב מידם אלא שהיה מניחים תחילה על הארץ לא היו מצליחים שנאמר ויקח אהרן מידם לפיכך ויצא העגל הזה נמצא עיקר עונו של אהרן היא הקיחה לבד ואינו צריך כפרה כי אם על הקיחה לבד וז"ש קח לך עגל בן בקר אני מצווך ליקח עגל דוקא דרך קיחה למען להיות לך כפרה על אותה לקיחה שלקחת מידם ויומתק מאוד לשון רש"י שלא ישנאך בבואך למקדש ולכאורה הוא נגד השכל אחר שהכפרה באה אחר מעשה משפט הקרבן ואהרן הלך לפנים להקריב הקרבן ועדיין בבואו למקדש לא היה לו כפרה ומדוע לא ישנאה אותו השטן בבואו כי עדיין לא נתכפר לו אבל הא דאמרנו שכפרתו הוא בקיחה קח לך וגו' נמצא היה לאהרן כפרה על עונו שעשה בקיחה שנאמר ויקח מידם וגו' תיכף קודם ביאת המקדש וימתקו דברי רש"י שלא ישנאך השטן בבואך למקדש כי בקיחה כבר נתכפר לך וכן בישראל נאמר ואל בני ישראל תדבר קחו שעיר עיזים וגו' קחו דייקא כדי שתהיה קיחה זו כפרה על אותה קיחה שגרמו שיקח אהרן מידם דוקא בכדי שיצליחו שיצא העגל והבינהו:
מ"ו הגאון מוהר"ר העשיל זצ"ל העמיד דרשתו על תיבת להודיע מ"ש רש"י להודיע שהקב"ה מכפר וגו' והוא ע"ד הגמרא במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת כי היכי שלא לבייש השבים והרואה יאמר עולה הוא מקריב ומפרש הגמרא הני מילי בשאר חטאת אבל בע"ז חייב להודיע לרבים שחטא בע"ז וליכסוף כי כיסופו הוא כפרתו וזה"ש להודיע דקשה לרש"י קושי' הנ"ל האיך צוה הקב"ה ליקח קרבן חטאת בגלוי הלא כסיפה להו בזה כי ידעו כולם שעבדו ע"ז לזה כתב רש"י להודיע וכך אמר הקב"ה כוונתו שיודיעו עוונם לרבים כי זהו כפרתו שידעו ובזה אכפר להם וזהו שכתב רש"י שהקב"ה מכפר לך ע"י זה על מעשה עגל שעשה והוא נכון:
רש"י ואת חזה התנופה פירש"י של שלמי הציבור תאכלו במקום טהור וכי את הראשונים אכלו במקום טמא אלא הראשונים שהם ק"ק הוזקקו אכילתם במקום קדוש אבל אילו אין צריכין תוך הקלעים אבל צריכין הם לאכול תוך מחנה ישראל שהוא טהור מלכנס שם מצורע מכאן שקדשים קלים נאכלין בכל העיר. וקשה הלא משנה שלימה היא בזבחים פ' איזה מקומן זבחי שלמי ציבור נאכלין לפנים מן הקלעים ופירשוה אחי וראשי המופלג בתורה מוהר"ר נפתלי הירש ז"ל כמו שפירש"י שם זבחי שלמי כשבי עצרת ובגמ' יליף כשבי עצרת הם ק"ק ולפיכך הם נאכלים לפנים מן הקלעים מה שאין כן שאר שלמי ציבור הם קדשים קלים וכדאיתא במשנה ג' שם שלמים קדשים קלים הם ונאכלים בכל העיר:
רש"י מבשרם לא תאכלו פירש"י אין לי אלא אלו שאר בהמות טמאות שאין להם שום סי' טהרה מנין אמרת ק"ו ומה אילו שיש להם סי' טהרה אחד אמרה התורה מבשרם לא תאכלו ק"ג שאר בהמות טמאות שאין להם שום סי' טהרה כו'. לכאורה פירש"י דבר תימא הוא מה מקשה מתחילה כי האיך יעלה על הדעת אם בסימן א' טריפה יוכשר' אפי' בלתי סימן כלל עד שהוצרך ללמוד ק"ו על זה ויראה לי לפרשו ע"פ הא דאי' בגמר' הביאו גם רש"י פה הא דאמרה התורה מבשרם לא תאכלו ולא אמרה סתם לא תאכלו מהם אלא לומר לך על בשרם הוא בלאו אבל לא על גידין ועצמות דגידין ועצמות של חזיר וגמל אינו בלאו נמצא ע"ד זה מקשה רש"י בטוב ומדקדק במלת מבשרם לא תאכלו וה"פ מדאמר קרא מבשרם לא תאכלו ומה היה חסור באומרו מהם לא תאכלו אלא וודאי דלהכי אתא האי מבשרם ללמד שעל בשרם הוא בלאו אבל לא גידין ועצמות נמצא מקשה שפיר אין לי אלא אלו ר"ל חזיר וגמל שגידין ועצמות שאינו בלאו לפי שאין להם שני סימני טהרה הבשר אסור ומאחר שיש להם סימן טהרה אחד לפיכך עצמות וגידין אינו בלאו אבל שאר בהמות טמאות שאין להם שום סימן טהרה מנין ר"ל מנין שעל בשרם הוא בלבד בלאו וגידין עצמות אינן בלאו דלמא הכל הוא בלאו אחר שאין לו שום סימן טהרה אז אפי' גידין ועצמות בלאו ומשני אמרת ק"ו ר"ל מדלא כתבה התורה אצל שאר בהמות טמאות שאין להם שום סימן טהרה שהם אסורים וסמך על הק"ו דהיינו ללמוד מחזיר וגמל דרך ק"ו הנ"ל שאר בהמות טמאות שלא לאכלם א"כ אי הוי אמינא בהמות טמאות שאין להם שום סי' טהרה אז אף גידין ועצמות אסורות למה העמיד הקרא ללמדו מכח ק"ו מחזיר וגמל האיסור הלא כל מקום מילתא דאתי' בק"ו אמרינן גם דיו לבא מן הדין להיות כנדון ויהיה נלמוד מחזיר וגמל שרק בשרם הם אסורים אבל לא על עצמות וגידין ובאמת בשאר בהמות טמאות אף עצמות וגידין אסורין אלא מדלא כתבה התורה בשאר בהמות טמאות שהם אסורים והניחם דוקא ללמוד ק"ו מחזיר וגמל בוודאי כוונת השם הוא ללמוד הק"ו והדיו כדי שגידין ועצמות אינו בלאו ודוק כי נכון הוא: