אור ברסלב
חלקי אבנים פרשת ויקרא

חלקי אבנים· רבי דוד לידא

פרשת ויקרא

פרשת פקודי

רש"י ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר פירש"י לכל הדברות ולכל האמירות קדמה קריאה לשון חיבה כו'. כדי להבין דברי רש"י נקדים מדרש רבה ורבקה אוהבת את יעקב בכל פעם שהיתה שומעת קולו של יעקב היתה מוספת אהבה על אהבתה וקשה על לשון המדרש דתלה דרש זה כששמעה רבקה קולו מה היה חסר באומרו בכל פעם שראה רבקה את יעקב שהיה עוסק בתורה היתה אהבה אותו ומדוע תלה אהבתה בקולו. גם באומרו כשהיתה שומעת קולו של יעקב היתה מוספת אהבה על אהבתו האי תוספות אהבה למאי אתא והוא מבואר ע"פ גמרא דר"ה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני מלך ה' מלמד שהחצוצרות היו מקצרים ושופר היה מאריך כי מצות היום הוא בשופר ומקשה הא תרי קלא לא משתמע ומה הועילו שהיה מקצרים לבסוף הלא קול שופר בעינן תחילה ועד סוף ומשני איידי דחביבי משתמע כי חביבי מצוה בשעתא אף בתרי קלא משתמע מחמת אותו חיבה. תו איתא בזוהר בעידנא דהוי יעקב עסק באורייתא משתמע תרי קלא כד"א הקול קול יעקב. והנה כל כוונת רבקה הצדיקת היה שמוע דברי תורה מיעקב בנה אך כשהיה יעקב עסק באורייתא אשתמע תרי קלא וק"ל בתרי קלא אינו משתמע. ומאי תקנתא לעשות לעצמו חיבה כדי שמחמת אותו חיבה ישתמע קולו אף היות תרי קלא נמצא זהו כוונת המדרש דקשה לי' בקרא במה ששינה הקרא לשונו בין אהבת יצחק לאהבת רבקה ביצחק נאמר ויאהב יצחק את עשו כו' היה לו לומר גם ברבקה ותאהב רבקה את יעקב מאי ורבקה אוהבת דמשמע שהיתה מתפעלת לאהוב את יעקב האי התפעלות למאי אתא לפיכך בא המדרש להגיד טעם התפעלות שהיה בהכרח כי כל פעם שהיתה שומעת קולו של יעקב ובעידנא דעסיק יעקב באורייתא אשתמע תרי קלא כדאמרן בשם הזוהר ובתרי קלא לא משתמע אם לא ע"י חיבה לפיכך הוכרחה רבקה להיות שמתפעלת לחיבה כדי שתוכל לשמוע ד"ת מיעקב בכל פעם ומה מאד יומתק לשון המדרש בכל פעם שהיתה רבקה שומעת קולו של יעקב קולו דייקא היתה מוספת אהבה על אהבתה כדאמרן וזהו כוונת רש"י גם כאן בהצטרף עוד דברי הזוהר כ"מ שנאמר ויאמר הוא קול של רחמים וכ"מ שנאמר וידבר הוא קול של דין וכאן נאמר ויקרא אל משה וידבר ה' אליו לאמור והוי באותו דיבר תרי קלא קלא דדינא וקלא דרחמי והוי קשה לרש"י מה תועלת היה למשה כשהקב"ה דיבר עמו ונשתמע באותו פעם תרי קלא הלא בתרי קלא לא משתמע כלל לפיכך בא רש"י ותיקן כל זה לכל הדברות ולכל האמירות ר"ל בכל פעם שהיה דיבור ואמירה בפעם אחת קדמה קריאה שהוא לשון חיבה אשר ע"י אותו חיבה ישמע אף בתרי קלא והבינהו:

רש"י אדם כי יקריב מכם קרבן לה' פירש"י אדם כי יקריב מכם בקרבנות נדבה דבר הענין. אדם למה נאמר אלא מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל כו'. מקשים המשכילים מדוע מהפך רש"י סדר פירוש הכתוב ה"ל לרש"י להתחיל בפירושו אדם למה נאמר ואח"כ ה"ל לפרש על כי יקריב מכם והנה כבר הארכנו במקום אחר פלוגתא דהנהו תנאי אם שלמים הקריבו בני נח או עולות ופלוגתתם תלוי' בהנהו תנאי אם גוים קרואים אדם או לאו כי הא דאיתא בתנא דבי' אלי' אדם כי יקריב למעט את הגוים בשלמים כי גוים אינם מקריבים אלא עולות וס"ל כרשב"י דגוים אינם קרואים אדם אבל לתנא דפליג עליו וס"ל דגוים קרואים אדם א"כ לא בא אדם למעט גוים בשלמים ולעולם הקריבו ב"נ שלמים והשתא דברי רש"י נאמרו בטוב טעם ודעת דבל"ז לא היה יכול רש"י להקשות אדם למה נאמר די"ל דאדם בא למעט את גוים בשלמים כי גוים אינם מקריבים שלמים אלא עולות דס"ל כרשב"י דגוים אינם קרואים אדם אבל השתא מוכרחים אנו לומר כי יקריב מכם בקרבנות נדבות הכתוב מדבר ובני נח הקריבו שלמים כי בני נח נקראים ג"כ אדם א"כ קשה אדם למה נאמר ומשני אדם בא להורות מה אדם הראשון וק"ל:

תוכן העניינים

חלקי אבנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה