אור ברסלב
חלקי אבנים פרשת פנחס

חלקי אבנים· רבי דוד לידא

פרשת פנחס

פרשת בלק

רש"י אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו פירש"י והוא לא היה לפי שהיה באות לומר בחטאו מת נזקקו לומר לא בחטא מתלוננים ולא בעדת קרח שהצו על ה' אלא בחטאו לבדו מת ולא החטיא את אחרים עמו. כאן המשכיל מתקשה לדעת פירש"י דלכאורה הוא מיעוט הבנה באומרו לפי שהיו באות לומר בחטאו מת הוזקקו לומר לא בחטא מתלוננים כו' ומה הוא ההכרח שיאמרו בחטאו מת עד שהוזקקו לכל הנ"ל ומה תועלת להם לדינם כשיאמרו שהוא בחטאו מת גם במה שכתב רש"י אלא בחטאו מת ולא החטיא את אחרים לכאורה דברי מותר המה מה שייכות לדיני נחלאות במה שחטא לבדו ולא החטיא את אחרים או אף אם חטא והחטיא יכול להיות שמ"מ ירשו את אביהם אלא הענין הוא דרש"י ז"ל לשיטתו אזל דכתב בפר' ויהושע וכלב בן יפונה חיו מן האנשים מת"ל חיו מן האנשים אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים לז"א רש"י בהיות שבנות צלפחד רצו לירש חלק אביהם וחלק אבי אביהם כמו שיתבאר אחר זה הוכרחו לומר בחטאו מת כדי שלא יאבד חלקו וחלק ירושתו ולכך הוזקקו לומר לא בחטא מתלוננים מת דאילו היה מת בחטא מתלוננים היה החטא גרם לאבוד חלקו וחלק ירושתו כדאמרן חיו מן האנשים כנ"ל לפיכך הוזקקו להוכיח שלא מת לא בחטא של מתלוננים ולא בחטא של קרח דשניהם היו בכלל חוטא ומחטיא את אחרים ובאנשים כאילו אין להם חלק בארץ מכח ירושתם כדאמרן ובדיבור זה שאמרו כי בחטאו מת הוכחו שמיתת אביהם לא היה בחטא מתלוננים ולא בחטא קרח בנקדים הא דאיתא בספר הקלות באריכות ונחזיק בקולר אמריו דמקשה ראובן שנגזר עליו מיתה בי"כ ובהושענא רבה שימות באותו שנה בוודאי אף אם יעשה תשובה אינו מועיל לו להצילו מאותו גזירה דאלת"ה מה מועיל גזירת אלהים א"כ אם הרג שמעון את ראובן באותו שנה לא יהרג שמעון על זה דגברא קטילא קטל ואין לו דמים וא"ת אולי בשביל שקירב מיתתו ונתחייב מיתה על קירב מיתתו ז"א ההרי אמרו חז"ל אין שומטין את הכר מתחת המת מפני שהוא מקרב מיתתו הל"ל השומט כר מתחת המת חייב מיתה ומאריך שם ש"מ בגברא קטילא מה לי אם הוא חי או אם הוא מת ומדכתבה לנו התורה מיתתו של צלפחד בתורה שהמיתוהו מוכרח שלא היה בעדת מתלוננים דאילו היה בעדת המרגלים ומתלוננים לא היה לו חיים וגברא קטילא היה ומה עשו במיתתו הלא כבר מת אלא בוודאי בחטאו מת וקי"ל כמ"ד אין מיתה בלא חטא נמצא מיתתו כפרה על חטאו ולכך המיתו כאשר הארכנו במקומות אחרים א"כ שפיר אמרו תנה לנו אחוזה כו' חלקו וחלק ירושתו מחפר אביו וגם מעדת קרח לא היה אם נאמר שהיא מקושש עצים כדעת ר"ע היה להם הוכחה גדולה מכח בחטאו מת שלא היה בעדת קרח מהא דאיתא בגמרא ובמדרש למה נסמכה פ' ציצית לפ' מקושש לומר לך שמשה התפלל לפני השם ית' כל יום ויום יש לאדם אות תפילין בראשו והוא לו לעדות ולזכרון שלא לעבור על מצות ה' משא"כ שבת שאין לו שום אות מה עשה ציווה השם ית' מצות ציצית אף בשבש כדי שיהיה להם אות שישמרו שבת והוא ידוע שמחלוקות קרח היה בציצית נמצא אילו היה בעדת קרח שהיה להם ציווי על ציצית כדי שישמרו שבת לא היה מקושש עצים בשבת ומדהיה מקושש עצים ש"מ דלא ידע עדיין ממצות ציצית א"כ לא היה בעדת קרח הנועדים על ה' וא"ת שמא הוא כדעת ר"ש שאמר מן המעפילי' היה ויכול להיות שהיה בעדת קרח גם זה אינו שהרי בנים לא היה לו וכל עדת קרח חשדו את משה בא"א עד שקמו כולם וקינאו את נשותיהם וכתיב ונקתה ונזרע זרע אם היה לה בנות ילדתו בנים ואנחנו רואים שבנים לא היה לו ש"מ שלא היה בעדת קרח כ"א בחטאו מת וכבר נמחל לו חטאו כי מיתה מכפרת עון לז"א למה נגרע ולא עוד אלא אף זה רמזו באומרם כי בחטאו מת שלא היה חוטא ומחטיא את הרבים כדמפרש רש"י להוציא מלבם לומר אולי עדיין לא נמחל חטאו באשר היותו חוטא ומחטיא את הרבים לז"א בחטאו מת ופי' רש"י שהוא לבדו מת בחטאו ולא החטיא את אחרים בנקדים הא דאמר הנביא לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיה ופרשתיו במקום אחר באורך ופה נחזיק בקוצר אמרי' דיש להקשות בדברי הנביא במה שאמר לכו נא ונוכחה כו' מה צריך הקב"ה להיות מתווכח עמהם ולא עוד מפני מה יש חילוק בחטאים אם הם כשני או כתולע אלא הענין כך הוא ידוע הוא שהתולע הוא בעצם אדום ומאדים גם את השני משא"כ השני אף היותו אדום אינו מאדים את אחרים וכבר הוא ידוע מפירש"י בפ' חוקת שפירש על פרה אדומה כל דבר אדום נקרא חטא וזהו פירושו על דברי הנביא לכו נא ונוכחה יאמר ה' כי אתם רוצים למחול כל עוונותיכם נעשה וויכוח באיזה חטאים יש למחול הכל ובאיזה חטאים למחול המקצות לבד לז"א אם יהיו חטאיכם כשני ר"ל שהוא בעצם אדום ואינו מאדים אחרים כך חטאיכם שחטאו ולא החטיאו את אחרים אז אחר שובו כשלג ילבינו שיכופר עוונו מכל וכל משא"כ אם יאדימו כתולע י"ל שיהיה נדמה חטאיכם כהאי תולע שהוא אדום והאדים גם אחרים אף ששב בתשובה אין לו כפרה מכל וכל עד ששבו גם אותן שהחטיא וזה שאמר אם יהיו חטאיכם כתולע שהוא אדום ומאדים אז אחר ששב יהיה כצמר לבד וה"ה בנ"ד באשר שבנות צלפחד הוצרכו לכל זה לומר הא דבאנו לתבוע חלק ירושת אבינו הוא מטעם זה כי בחטאו מת ולא החטיא את אחרים ומיתתו היה כפרה מכל וכל ולמה נגרע וגו':

רש"י כי אין לו בן פירש"י הא אם היה לו בן לא היו תובעום כלום מלמד שחכמנו' היו. וקשה הא דשבחו אותן שחכמנו' היו בשביל שאמרו כי אין לו בן הא אם היה לו בן לא היו תובעות כלום הלא כל נימוסי גוים דינם כך שהבן קודם לבת ומה חכמתן ששבחו אותן אלא הענין כך הוא באשר הם באו לתבוע שלשה חלקים לדעת המשנה והגמרא בב"ב דהיינו חלק אביהם וחלק בכורה בנכסי אבי אביהם שהוא חפר לפיכך באו בחכמה זו באמרם כי אין לו בן ר"ל הא אם היו לו בן ואותו בן מת והניח בת והוי בת הבן במקום הבת עצמה מ"מ לא היינו תובעו' כלום דבכל מקום שיש בת הבן הוי כבן עצמו עומד ואותו בת קודמו' לבת עצמה דבמקום הבן היא עומדת כדאיתא ובן אין לו עיי' עליו א"כ גם אנחנו בחלק אבינו במקום בן עומדים והוי כאילו חי אבינו תנה לנו אחוזה בתוך אבינו לרשת שלשה חלקים חלק אבינו וחלק בכורה של צלפחד אביהן בנכסי חפר כי בת הבן כבן עצמו וז"ש מלמד שחכמנו' היו וטעם הדבר שבת הבן קודמת לבת עצמה עיין בספרי עיר מקלט מצוה שצ"ה מה שכתבתי שם דברים נכונים:

תוכן העניינים

חלקי אבנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה