חלקי אבנים· רבי דוד לידא
פרשת בלק
רש"י לא זעם ה' פירש"י אני אין כחי אלא שאני יודע לכוין השעה כשהקב"הכועס בה וכל הימים הללו לא כעס ה' וקשה מאחר שבלעם לא היה יוכל לעשות מאומה כ"א באותו שעה שכעס השם ומאחר שכל ימי בלעם לא כעס ה' שנאמר לא זעם ה' וכהא דאחז"ל עמי זכור וגומר שלא כעס ה' אותן ימים א"כ לדעת המדרש פ' זו וישם ה' דבר בפי בלעם שנתן חכה בתוך פיו כאדם הנותן ברזל בפי בהמה ומושכו לכל מקום שירצה מה צורך לו לחכה אחר שלא זעם ה' באותן ימים ושוב אין לבלעם שום כח יותר כדעת רש"י ז"ל א"כ חכה למה לי ויראה בעיני ליישבו ע"פ הא דאמרו חז"ל כל אותן ברכות שברכם בלעם נתהפכו לקללות חוץ מברכת מה טובו אהליך יעקב א"כ אחר שראה הקב"ה שברכת בלעם הוא מעין קללות כי לבסוף יתהפכו הברכות לקללות ירא הקב"ה שלא יברכם הרבה כדי שלעתיד יתהפכו לקללות לפיכך נתן לו הקב"ה חכה בתוך פיו שלא יברכם יותר כ"א לפי רצון ה' ועיין מ"ש באריכות בספרי עיר דוד בסדר הזה:
רש"י ועתה לך איעצך את אשר יעשה לך העם הזה פירש"י מקרא קצר הוא כו' עיין פירושו במ"ש לקמן בדרוש נחמד: