חלקי אבנים· רבי דוד לידא
פרשת נח
רש"י בדורותיו יש מרבותינו דורשים לשבח ויש דורשים לגנאי. כדי להבין דברי חכמים וחידותם את אשר העמידו פלוגתתם על תיבת בדורותיו ומה פליגי אבות העולם ומה טעם יש בכל אחד ואחד. ויראה בעיני הדורשים לגנאי טעמם הוא מאחר שמצינו מדותיו של הקב"ה שנוטל צדיק א' ומתכפר לכל העולם א"כ מדוע הציל הקב"ה את נח והציף כל העולם ה"ל להקב"ה לסלק את נח הצדיק ויתכפר מיתתו על כל הדור אלא ודאי מדלא עשה הק"בה כך היינו טעמא דנח לאו צדיק היה והא דכתבה התורה עליו נח איש צדיק כו' היינו בדורותיו ר"ל שדורותיו היו כ"כ רשעים גמורים עד שנגד דורותיו היה הוא נחשב לצדיק ובאמת אילו היה בדורו של אברהם שלא היי כ"כ רשעים לא היה נחשב לצדיק וזהו טעמם שדרשו עליו לגנאי אף שהכתוב אומר עליו נח איש צדיק ועוד יש להביא ראיה לדבריהם במ"ש וישאר אך נח ר"ל קודם שהציף הקב"ה את העולם והיה הוא והרשעים ביחד אז נגד הרשעים היה נחשב לצדיק מה שאין כן אחר שנאבדו מן העולם וישאר אך נח ופי' בלי צדיק ובלי תמים כי לא היה נחשב לצדיקולתמים כ"א נגד דורותיו ואחר שנמחו ונאבדו הרשעים אז מזכירו הכתוב בשם נח לבד והיש דורשים לשבח נלמד גם מתיבת דורותיו ר"ל מדורותיו מוכח שהוא צדיק בנקדים הא דכתב רש"י בפ' הקודמות ויולד נח שלשה בנים א"ר יודן מפני מה כל הדורות הולידו למאה שנים ונח לחמש מאות שנים אלא אמר הקב"ה אכבוש מעיינותיו כי אם יהיה לו בנים רבים ויהיו רשעים יהיה צער לצדיק שיאבדו ואם יהיו צדיקים אטריח את הצדיק לצוות לו לעשות תיבת הרבה ולכך לא הוליד כ"א לחמש מאות שנים נמצאין למידין מדורותיו על שלא היו לו כ"א שלשה בנים לבד מוכח שבמ"נ נח צדיק גמור הוא כי בין כך ובין כך אם יהיו בניו רשעים או בניו צדיקים נקרא נח צדיק והוא מבואר ג"כ דלא תקשי הא דאמר ויולד נח שלשה בנים למאי אתא שהרי כבר נאמר בפ' הקודמות ויולד נח שלשה בנים אלא האי ויולד נח דהכא פירוש הוא קמפרש וכה משפט הכתובים אלה תולדות נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. מדורותיו ר"ל מוכח שנח צדיק גמור היה שהרי ויולד נח שלשה בנים לבד מטעם שאם יהיו צדיקים אטריח את הצדיק לעשות תיבת הרבה ואם יהיו רשעים יהי' צער לצדיק שיאבדו נמצא בין כך ובין כך נקרא נח צדיק לזה דורשים אותו לשבח והבינהו:
ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחותיהם יצאו מן התיבה. אמרו בגמ' פ' חלק למשפחותיהם יצאו ולא הם וגרס המזרחי ולא חם ומוחק תיבת הם ואני אומר במחילת כבודו כי שגגה פלטה קולמסו ודברי חכמינו ז"ל בגמרא נכונים הם ומובנים על אדני אמת אשר חכמינו יגידו כל שרץ שאין בו עצם אינו יכול להיות חי י"ב חודש תו איתא במדרש המבול היה משמש י"ב חודש כמשפט רשעים כו' ובזה צדקו חז"ל באומרם ולא הם כי היכי דלא תקשי הכתוב הוא אומר שכולם יצאו מן התיבה כמו שנכנסו והולך ומונה גם כל שרץ השורץ על הארץ וזהו אי אפשר שהרי שרץ השורץ על הארץ אין לו עצם ואינם יכולים לחיות בתיבה י"ב חודש אם כן מהיכן יצאו דחשבם הקרא אלא היינו דאמר הקרא למשפחותיהם יצאו והוא קאי על השרץ השורץ על הארץ ר"ל אותן שנכנסו מתו תוך התיבה רק השריצה מה שהניחו בתיבה אותה שריצה יצאו לבד ולא הם בעצמם שנכנסו וזהו ולא הם והבינהו:
ויאמר איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשריפה ותהי להם הלבנה לאבן איתא בילקוט מצלחא בידיהון אתא למבני חדא והוא בני תרתא. ולכאורה אינו אלא דברי נבואה וכי היכי רמיזא והוא מבואר בנקדים משנה בבא בתרא השותפין שרצו לעשות מחיצה בונין לפי מנהג המדינה בגוי בגזית בלבינה כו' פירש"י גויל הם אבנים דלא משפיא ננהו יתנו ג' טפחים משא"כ לבינה יתנו טפח ומחצה לבד נמצאין למידין שאבן הוא בכפלים ללבינה וכאן אומרה התורה ותהי להם הלבינה לאבן והרי האבן צריך מקום כפלים מלבינה לז"א מלמד שנתברך מעשה ידיהם במקום שהניחו לבינה נתברך מעשה ידיהם והיה מחזיק מקום כאילו הניחו שם אבן שהוא בכפלים וזהו ותהי להם הלבינה לאבן בשם הגאון מוהר"ר יעקב מלובלין: