חלקי אבנים· רבי דוד לידא
פרשת במדבר
וידבר ה' אל משה במדבר סיני לאמור פקוד את בני לוי לבית אבותם למשפחותם כל זכר מבן חודש ומעלה פירש"י משיצא מכלל נפלים הוא נמנה לקרות כו' א"ר יהודה בר' שלו' למוד היה אותו שבט להיות נמנה מן הבטן וגו' ולכאורה יש כאן מקום תימא בדברי רש"י שהרי בפקודת הבכורים כתיב פקוד כל בכור זכר לבני ישראל אבן חדש ומעלה ופי' רש"י משיצא מכלל ספק נפלי' ובשבטו של לוי כתב משיצא מכלל נפלים אבל כד מעיינת בי' נראין דברי רש"י נכונים ומכוונים המה בנוסיף עוד קושי' אחת דלכאורה דברי רש"י סותרים זא"ז אחר שרש"י מביא דברי ר' יהודא בר שלום שאמר למוד אותו שבט להיות נמנה מן הבטן משמע שאותו שבט לא נמצא בהן נפלים דאלת"ה האיך נמנה אותו שבט מן הבטן הלא עדיין לא יצאו מספק נפלים כי שמא נמצא בהן נפלים ויתבטל המנין א"כ המנין שהם נמנים מן הבטן למאי אתא אלא מוכרחים אנו לומר מדנמנה אותו שבט מן הבטן ש"מ דלית בהן נפלים א"כ למה נאמר אצל פקודת הלוים מבן חודש ומעלה תפקדם הלא לא יש שום ספק נפלים אצל שבט לוי כדאמרן וכדי ליישב ולהטעים את הענין נאמר שהיה לפני רש"י ז"ל שתי קושיות ובפרושו תיקן הכל דנראה קושי' אחת יש מפני מה צוה הקב"ה שיהיו ישראל נמנין מבן עשרים שנה ומעלה. ושבטו של לוי יהיה נמנה מבן חדש ומעלה שנית נתקשה לרש"י למה הפסיק הקרא בפרשת ואני הנני לקחתי את הלוים וגו' פקודת הלוים לפקודת ישראל כל אלה תיקן רש"י ז"ל וקושי' חדא פרוקא לחבירת' כי הנה מנין ישראל היה מבן עשרים שנה ומעלה לטעם המבואר ובהיות שבכורי ישראל נתמנו מעת צאתם מארץ מצרים להיות לגיון של מלך. וכדאי לגיון של מלך להיות נמנה לכבודו תיכף ומיד כשהוא ראוי למנין והיינו תיכף כשיצא מספק נפל וזהו מבן חדש ומעלה ומאחר ששבטו של לוי היותם קדושים ביותר שהרי אין בהם נפלים כדאמר ר"י בר שלום למוד אותו שבט להיות נמנה מן הבטן והיה מהראוי להיות נמנים תיכף ומיד אך באשר שכל כח קדושתם מגיע ללוים להיותם לקוחים תחת כל בכור א"כ נכנסו בסוג דין של הבכורים ובכורים היו נמנים מבן חודש ומעלה משום ספק נפלים אבל מצד עצמן לא היו צריכין להמתין עד עבור עליהם חודש ימים כי אין בשבטו של לוי שייך ספק נפלים ולפיכך היה רש"י ז"ל נשמר מלכתוב אצל שבט לוי ספק נפלים כי הם ראוים להיות נמנה מן הבטן. וכל זה למד רש"י ז"ל מכח זה שהפסיק קרא בפרשה ואני הנני לקחתי את הלוים תחת כל בכור בין פקודות ישראל לפקודת הלוים לטעם שזכרנו שישראל נפקדו מבן עשרים שנה ומעלה לטעם המבואר במפרשים מה שאין כן פקודת הבכורים להיות' לגיון של מלך הקדימו בפקודתם מבן חודש ומעלה תיכף אחר שיצאו מכלל ספק נפלים ושבטו של לוי שאין בהם ספק נפלים ראוים היו לפקוד אותם תיכף משנולדו כמ"ש שדרש ריב"ש שלמוד אותו שבט להיות נמנה מן הבטן לפי שאין בהם ספק נפלים אך אחר שהם נתונים תחת כל בכור לפיכך נכנסו בכל אופני דיני הבכורים שיהיו נמנים כמו שהיו נמנים הבכורים וימתקו מאד דברי רש"י ז"ל שאמר מבן חודש ומעלה תפקדו הלוים משיצאו מכלל נפלים כמו הבכורים שהיו נפקדים מבן חודש ומעלה אבל לא מכח ספק נפלים שהרי ריב"ש אמר שלמוד אותו שבט להיות נמנה מן הבטן ואין בהם ספק נפלים כדאמרן דוק ותמצא כי נכון הוא: