אור ברסלב

חלום מרדכי ותפלתו ותפלת אסתר

בלשון עברית

בלשון ארמית

בשנה השנית למלך אחשורוש ומרדכי היהודי חולם והנה רעש גדול וצעקה וקול בהלה על כל הארץ ויראה ורתת אחז את יושביה ויבהלו מאד כל יושבי תבל:

ואז נראו שני תנינים גדולים אשר באו להלחם זה לקראת זה ויתמהו כל עמי הארץ לקול רגשתם:

ויהי בין שני התנינים האלו עם קטן אחד ויקומו כל עמי הארץ ההיא עליו לבלעו ולהאביד זכרונו מן הארץ:

ויהי ענן וחשך ואפלה על פני כל הארץ וייצר לעם קטן ההוא מאד ויצעקו ויתפללו לפני ה' בכל לב:

והתנינים נלחמים באכזריות רוגזיהם ואין מבדיל בינותם וירא מרדכי והנה מקור מים חיים עובר ומושך בין שני התנינים הלוחמים ויבדל בין שניהם ויחדלו להלחם:

ויהי מבוע מקור המים לנהר גדול ויתרחבו תחומיו כמו נהר גדול הולך ושוטף בארץ:

ויזרח השמש ויאר אור המאיר על פני כל הארץ:

ויגדל עם הקטן ויתרומם מאד ועמים הרמים והגאים נשפלו ותשקוט כל הארץ כי רבה האמת ויהי שלום לכל יושבי הארץ:

מיום ההוא והלאה שמר מרדכי את החלום בלבו ולא הגידו לאיש זולת לאסתר לבדה:

ויהי כאשר היצר לו המן ויצר לו ויאמר מרדכי לאסתר המלכה בת אביחיל אחי אביו לאמר הנה בא דברי החלום אשר ספרתי לך בימי נעוריך וזאת היא הצרה אשר אמרתי לך:

ובכן קומי נא והתפללי לפני יי אלקי אבותינו וקדמה פניו בבקשה כי יתן אותך לחן ולחסד בלב המלך אחשורוש ובזה תבא לפניו ביפיך להגן בעד עמך ובעד מולדתך:

ויתפלל מרדכי היהודי אל יי אלקיו ויאמר:

נא אדון כל העולם יי אתה ידעת את לבבי כי לא מגובה רוחי ורום לבבי עשיתי זאת שלא השתחותי לפני המן העמלקי הזה:

אבל מפני יראתך עשיתי והתתחרתי בו באשר לא השתחויתי לפניו כי יראתי מלפניך אלקי העולם לבל אתן את כבודך לבן אדם בשר ודם:

על כן לא חפצתי להשתחוות לערל טמא זה ולא אשתחווה רק לשמך הגדול והקדוש שנקרא עלינו:

כי מי אני ובית אבי כי לא אשתחוה לאיש בעבור עזרת ישראל ופדותם וללחוך את עפר רגלי המן במקום אשר תדרוך כף רגלו:

אבל במאמרך בטח נפשנו כי אתה לבדך אלקינו ואלקי אבותינו:

ובכן אלקינו הצילנו נא מידו ויפול בשחת אשר כרה וילכד בהרשת אשר טמן ויפול באשר זמן לרגלי חסידיך:

למען ידעו כל העמים כי לא שכחת את הברית ואת השבועה אשר נשבעת לאבותינו עבדיך ולא מסרתנו בגלותנו ביום הזה מפני קוצר ידך אבל בחובתנו נמכרנו ובפשענו גלינו כי חטאנו לך:

ועתה אלקינו רב להושיע פדנו נא מידו והצילנו ממחשבתו הרעה כי כאשר צר לנו אליך נתפלל ואליך נרוץ להחסות כי אתה לבדך לקום לימין יושבי חשך ולפדותנו מיד הקמים עלינו:

וזכור עתה כי חלקך אנו מראש ומחובבים מכל נחלת העמים ובהבדילך בני אדם הבדלתנו להיות בגורלך והבדלתנו מן העמים להיות לך לאהבה וקדשתנו לשמך תרומה מכל העמים:

ועתה אלקינו למה יאמרו צרינו כי אין אלקים בישראל לפדותם ויפתחו את פיהם לבלע חלקך ולשבח את פסיליהם והבליהם לאמר בהם נושענו לכבוש את העם הזה:

אנא אלקינו פדנו נא מידם ויבושו העמים מפסיליהם והבליהם ואלקיהם וישימו יד לפיהם בראותם את ישועתך יי וחוסה נא על עמך ועל נחלתך ולא יסתם פינו משבחיך המיחדים את שמך ערב ובקר תמיד:

והפוך אבלנו לששון ולשמחה ויום טוב ונשבחך על הגאולה הטובה אשר תגאלנו:

וכל ישראל ויהודה צעקו לפני יי אלקיהם על דבר הצרה אשר צר להם בזמן אשר הציר להם המן בן המדתא העמלקי מזרע אגג:

ואסתר המלכה לבדה הצטערה ותנס עד יי לקדמהו בתפלה כי יראתה מלפני הרעה אשר צמחה ממחשבת המן הרע:

ותפשוט את בגדי מלכותה ואת עדי תפארתה ותלבש שק ופרעה שער ראשה ומלאה אותם עפר ואפר ותענה בצום ותטמן במקום סתר ותפול על פניה ותתפלל ותאמר:

אנא יי אלקי ישראל מלך על כל המלכים ויוצר הכל קונה שמים וארץ ומושל בשמי שמים ותחתית הארץ ובימים ובתהומות וכל תניניהם:

אנא הושיע נא לאמתך היושבת לבדה אשר אין לה עוזר זולתך כי בדד לוקחתי הנה ובדד אני יושבת בבית המלך פה בלי אב ואם רק כיתומה עניה השואלת מזונה בחסד מבית לבית:

כמו כן בקשתי רחמיך וחסדיך מן חלון לחלון בבית המלך אחשורוש הזה מן היום אשר הובאתי פה ועד היום הזה:

ובכן אלקינו הנה נפשי בכפי למות קח אותה מידי אם טוב בעיניך:

ואם לא תחפוץ לקחתה הצילה נא את צאן מרעיתך מפי האריות האלה אשר פתחו את פיהם לאכל אותם:

כי שמעתי מאבותי את אשר ספרו לי כי אתה לקחת את אבותינו מבין העמים והוצאת אותם ממצרים והרגת את כל בכורי מצרים בעבורם:

ואת עמך לקחת מביניהם ואת ידך החזקה וזרועך הגדול הראית למצרים בעבור עמך והעברת את עמך ביבשה בתוך הים כמו סוס במדבר וכבהמה בבקעה תרד:

ונתת לחם מן השמים לרעבונם ולצמאונם הוצאת להם מים מצור החלמיש:

וגם בשר ושליו לשובע נתת להם הוצאת להם מים מאבן גדולה למלאות רצונם וזנת אותם ארבעים שנה במדבר בארץ לא נושבת והפלת לפניהם מלכים גדולים וגאים והורשתם את ארצם ונתת להם ארץ טובה ירושה טובה ברוב טובך:

וכאשר חטאו אבותינו לשמך הגדול מסרת אותם ביד שוביהם והנה אנו בגולה כיום הזה:

רק אני אמרתי בלבי לאמר כי אמרת ביד משה עבדך ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים במלכות בבל ולא געלתים במלכות מדי ופרס לכלותם במלכות יון להפר בריתי אתם במלכות אדום כי אני יי אלקיהם בימי גוג ומגוג:

ועתה לא די לנו גלותינו בין העמים אשר הם מעבידים אותנו בפרך אבל הם אומרים עוד כי לא אתה מסרת אותנו בידיהם רק לפסיליהם המה יודו ולהם יכרעו וישבחו אותם לאמר הלא אתם מסרתם את עם ישראל בידינו:

על כן צר נפשי להרחיק את העם הזה ולשנא אותם כמו שמרחקים קרועת בגד אשה נדה כי כמו כן הם שונאים אותנו ובכן שנאתי והרחקתי את כל לבושי הודי ואת כל בגדי תפארתי ועטרת מלכות אשר בראשי ולא שמחתי מיום אשר אני פה עד עתה רק במאמרך לבד מלכי ואלקי:

ואתה אלקי אב יתומים קום נא לימין אמתך היתומה היום הזה כי בטחתי במאמרך בטובך וברחמיך:

ותן לי רחמים לפני אחשורוש המלך כי ירא אנכי אותו כאשר ירא הגדי מפני הארי:

ואבקש אלקי השפל אותו עם כל יועציו להיותו נכנע ונכבש לפני אמתך בחן ובחסד ותפארת ויופי אשר תתן לאמתך אלקי:

ותן בלבו לשנא את שונאי עמך ולרחם את עבדך כי לב מלך בידך אלקינו המשובח והנורא והחזק:

והצילנו נא מיראתו אשר אנכי מתירא ומתפחד ובאתי לפניו אך בשם מאמרך ותן יראתך עליו וחתתך תן בלבבו לירא מלפניך למען אצא מלפניו בשלום:

סוף הספר

תוכן העניינים

חלום מרדכי ותפלתו ותפלת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה