אור ברסלב

חלום מרדכי ותפלתו ותפלת אסתר

בלשון ארמית

בשנת תרתין למלכות אחשורוש ומרדכי יהודאה חלם חלמא והא זעזא רבא ואכליותא וקל בהולתא על כל ארעא ודחלא ורתיתא אחדו ית יתבהא ואתבהילו כל דיירי עלמא:

באדין איתחזיו תרין תניניא רברביא ואתו דין לקביל דין לקרבא ותווהו כל עממי ארעא לקבל אתרגושהון:

והוה בין תרין תנינא האינון עם חד זעיר וקמו כל עממיא דארעא עילויה לסלעמותיה ולהובדא דוכרניה מעילוי ארעא:

והוה עננא וחשוכא וקבלא על אפי כל ארעא ועקת לעמא זעירא ההוא לחדא וקבילו וצלו קדם יי בכל לבא:

ותניניא מגיחין באכזריותא דרוגזיהון ולית מפריש ביני תרויהון ואסתכל מרדכי והא מבועין דמיין חיין עביר ונגיד ביני תרין תניניא דמגיחין ואפריש בין תרויהון ופסקו מן קרבא:

והוה מבועא לנהרא רבא ופתי תחומין היך ימא רבא אזיל ושטיף בארעא:

ודנחת שמשא ונגה נוגהא דנהורא על אנפי כל ארעא:

ורבא עמא זעירא ואתרומם לחדא ועממיא רממיא וגיוותניא מאכו ושדוכת כל ארעא ארום רבת הימנותא והויא שלמא לכל יתבי ארעא:

ומן יומא ההוא ולהלן נטר מרדכי ית חלמא בלביה ולא אשתעיה לגברא אילהין לאסתר בלחודא:

והוה כד עק ליה המן ואעיקיה ואמר מרדכי לאסתר מלכתא בת אביחיל אח אבוהי למימר הא אתי פתגמי חלמא דאישתעית ליך ביומי טליותך והא מעיקתא דאמרית ליך:

וכדון קומי כען וצליאי קדם יי אלהא דאבהתנא ואקדימי יתיה בבעותא למיתן ליך לחיסדא ולרחמין בלבא דמלכא אחשורוש ובכן תעולי קדם אפוהי בשופריך למיקם מטול עמיך ומטול ייחוסיך:

וצלי מרדכי יהודאה קדם יי אלקיה ואמר:

בבעי רבוניה דכל עלמיא יי לא איתכסי לבי מן קדמך ולא מן גובהא דרוחי ורומא דלבבי עבדית דא דלא למסגד להמן עמלקאה הדין:

אלקין מדחלתך עבדית ואיתגריתי ביה מטול דלא למגחין ליה ארום דחילית מן קדמך אלהא עלמיא דלא למיתן יקרך לבר נשא בישרא ודמא:

בגין כן סרבית למגחן לערלאה מסאבא הדין אלקין לשמך רבא וקדישא דאיתקרי עלנא:

ארום מאן אנא וביתיה דאבא דלא סגיד לאנשא על פורקנא דישראל וסיועהון ולמלחך ית עפר רגלוהי דהמן באתר דתדריך פרסת רגלוהי דהמן:

ברם במימרך סברת נפשן ארום אנת בלחודך לנא ולאבהתנא לאלהא:

וכדון אלהנא שיזבנא כען מידיה ויפול בשיחא די כרא ויתאחד במצודתיה די טמן ויטמע במה דזמן לרגלוי דחסידיך:

מטול דינדעון כל עממיא דלא אתנשית ית קיימא דקיימתא לאבהתנא עבדיך ולא מסרתנא בגלותנא ביומא הדין מחלשות ידא אלקין בחוביינא מזדבננא ובסורתנא גלינא ארום חבנא לך:

וכדון אלהנא רב למפרק פרוקנין כען מן ידיה ושזבינן מבישת רעיונוהי ארום כד עיק לן קדמך נצלי ולוותך נערוק למתרים אמטילנן אנת בלחודך למיקים לימינא דחשיכן ולמפרקינן מן דקיימין עלנא:

ואדכר כדון ארום חולקך אנחנא מן לקדמין ומחובבין מאחסנת עממיא ובאפרשותך בני אנשא אפרישתנא למהוי בעדבך ולאפרשותנא מן עמייא למהוי לך לחביבא וקדישתנא לשמך אפרשותנא מן כל עממיא:

וכדון אלהנא למה יימרון מעיקנא ארום לית להון אלהא למיפרוקהון ויתפתחון פומהון לסלעמותא חולקך ולשבחא ית פסליהון והבליהון למימר בהון איסתיענא למכבש ית עמא הדין:

בבעו אלהנא פרוקינון כדון מן ידיהון ויבהתון עממיא מן פסליהון והבליהון וטעוותהון וישוון ידיהון לפומהון במיחזיהון ית פורקנך יי וחוס כדון על עמך ועל אחסנתך ולא יסתתמון פומנא משבחתא דמייחדין ית שמך רמשא וצפרא תדירא:

והפוך איבלינן לבדחא וחידוא ונייחי ונשבחך על פורקנא טבתא די תפרקינן:

וכל ישראל ויהודה קבילו כחדא קדם יי אלקיהון על עיסק עקתא דאעיק להון בזמן דאעיקינון המן בר המדתא עמלקאה דמזרעית אגג:

ולחוד אסתר מלכתא עקת ואיפכת עד יי לאקדמותיה בצלו ארום דחלת מן קדם בישתא די צמחת מן מחשבתא דהמן בישא:

ואשלחת ית לבושי מלכותא וית תקון תושבחתא ולבשת שק ופרעת ית שער רישה ומלאתון עפר וקטם ועניאת בצומא ואיטמרת בטומרא ונפלת על אנפהא וצליאת ואמרת:

בבעו יי אלהא דישראל מלכא על כל מלכיא וברי כולא דקניניה שמיא וארעא ושליט ברום מרומי שמיא ועל ארעית ארעא וביממיא ובתהומיא ובכל תניניהון:

בבעו סייע כדון לאמתך דיתבא בלחודא דלית לה סעיד בר מינך ארום בלחודי יסבית הלכא ובלחודוי אנא יתבא בבית מלכא הדין בלא אבא ואמא ולחוד כיתמא ענייתא דשאלה מזונא בחסדא מן ביתא לביתא:

הכדין שאלית רחמך וחיסדך מן כוותא לכוותא בבית מלכא אחשורוש הדין למן יומא דאיתדברית הלכא ועד יומא הדין:

וכדון אלהנא הא נפשי כדעל גב ידיי לאתקטלא סב יתה מיידי אין שפיר קדמך:

ואין לא תצוי למיסבי שזיב כדון ית עאן רעיתך מן פום אריוותא האילין די פתחו ית פומהון למיכל יתהון:

ארום שמעית מאבהתי ולחוד אשתעי לי ארום אנת דברתא ית אבהתנא מביני עממיא ואפיקתינון ממצרים וקטלת כל בוכרא דמצראי בגינהון:

וית עמך דברתא מביניהון וית ידך תקיפתא ואדרעא מרמם אחזיתא למצראי מטול עמך ואעברתינון ביבשתא היך סוסיא במדברא והיך בעירא בבקעתא:

ויהבת לחמא מן שמיא לכפנהון ולצחותהון אפיקת להון מיא מן שמיר טינרא:

ולחוד מזונא דבשרא וצפורי שמיא לשובע אגרתא להון מיא מן טינרא רבא לאשלמא רעותהון וזנתהון ארבעין שנין במדברא בארעא דלא יתבא ומחיתא קדמיהון מלכין רברבין וגיוותנין ואחסנתינון ית ארעהון ויהבת להון ארעא משבחתא אחסנתא טבתא בסוגי טובך:

וכד חבו אבהתנא לשמך רבא מסרתינון ביד שוביהון והא אנן בגלותא יומא הדין:

ולחוד אנא אשתעא לי למימר דמלילתא בידא דמשה עבדך ולחוד ברם דא במהויהון בארע בעלי דבביהון לא ארחקינון במלכותא דבבל ולא אשבקינן במלכותא דמדי ופרס לשיציותהון במלכותא דיון לאשנאה קיימי עמהון במלכותא דאדום ארום אנא יי אלקיהון ביומי דגוג ומגוג:

וכדון לא סגי לנא גלותנא דאינון מפלחין יתנא בקשיו אילהין הינון אמרין ארום לא מסרתנא אנת בידיהון אילהין ית פסליהון יודון ולהון יסגדון וישבחון למימר ארום אתון מסרתין ית עמא דיהודאי בידינן:

בגין כד עקת נפשא לרחקא ית עמא הדין ולמיסני יתהון היך ריחוק בזעא דלבוש איתתא דוותא הכדין סניתינון וברם אסני וארחיק ית כל לבושי תושבחתי וית כל מאני תקוני שבהורי וית כלילא דמלכותא דברישי ולא חדיתי מן יומא דאיתוני הלכא עד הכא אלקין במימרך בלחודך מלכי ואלקי:

ואנת אלהא אבוה דיתמי קום כדין לימינא דאמתך יתימתא יומא דין די סברית במימרך בטובך וברחמך:

והב לי רחמין קדם אחשורש מלכא ארום דחילא אמתך יתיה היכמה דדחיל גדיא מקדם אריה:

בבעו אלהא אמאיך יתיה עם כל יעטוהי למיהוי כניע ומתכביש קדם אמתך בחנא וחסדא ובשבהורא ובשופרא די תתן לאמתך אלקי:

והב בלבביה למיסני ית בעלי דבביהון דעמך ולמרחם ית עבדך ארום לבהון דמלכיא בידך אלהנא משבחא ודחילא ותקיפא:

ושיזבינני כדון מדחלתיה דדחלית ואסתפית ועלית קדמוהי בשום מימרך והב דחלתך עלוהי ומיתברך דתעיל בלבביה למדחל מן קדמך בגלל דאיפוק מן קדמוהי בשלם:

תוכן העניינים

חלום מרדכי ותפלתו ותפלת אסתר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה