אור ברסלב

חינוך בית יהודה· רבי יעקב צבי יולס

פרק לג

פרק לב

בפ"ק דב"ב תניא אמר רבי אלעזר בר' יוסי כל צדקה וחסד שישראל עושין בעוה"ז שלום גדול ופרקליטין גדולים בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר כה אמר ה' אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנוד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאום ה' את החסד ואת הרחמים חסד זה גמילות חסדים רחמים זה צדקה:

אם היות שהדברים הטבעיים הנה הם הולכים וחסור כל עוד שיהיו משתמשין בהם. אמנם לא כן דברים הרוחניים השכליים כי כל עוד שישומש בהם יהיו הולכים ומתגברים. חוייב מזה שההנהגת המערכת ודברים המושפעים ממנה ברבות הזמן יהיו מוצערים ונזטרים ממה שהי' בתחילה בעת צאתם בהתחדשות אמנם הדברים המושפעים מאת הנהגה האישיית הנה הולכת ומתחזקת באיתן ותוקף רב:

הקודם הוא מבואר דהנה אנו רואים הדברים הטבעיים הולכים ומתמעטים ומתחלשים הנה האדם הלז' יעיד על זה דהנה הוא נברא ע"י הנעת הגלגלים ואופני סיבוביהם אשר על ידם נתערב ונתמזג הארבע יסודות אשר תחת גלגל הירח ונעשה מהם הרכבת הגוף האדם הנה כל עוד שיזקין יתחלש כחו ויאפסו היסודות ונתך הקפאתם ונפרד חיבורם והתמזגותם עד כי יבא יומו ויאסף בגווע כחות הגוף והרכבתה הניתנה לו מאת המערכת. וכן כל דבר טבעיי כעין הצמחים כי יתייבש ליחותם ויפסד וגם המתכיות והמחצבים ברבו' הזמן יהי' נפרד הרכבותיהם והתמזגות הארבע יסודו' ויפרדו איש מעל אחיו. ויפסד מציאותם כמ"ש הרמב"ם בפ"ד מהלכו' יסודי התור' והוא מבואר לכל אשר יש לו יד בחכמת הטבע ועיון המחקרי כי כל שיש לו תחילה יש לו תכלה אמנם הדברים הרוחניים הנה כל עוד שישתמשו בו יותר וירבו בימים יוסיף תת כחם ויתחסנו ויתאמצו בחוסן ואומץ רב לפעול פעולותיהם כאשר יעיד ע"ז השכל האנושי כי בתחילתו הוא נער וריק ואח"כ בבוא בימים ויחליפו עליו עדן עדנים אזי יתחזק השכל ויאיר ויבריק בזהירו' אורו ויקר יפעתו על כל הגוף עד שהארץ האירה מכבודה באחרית כי הת"ח המה אורו של עולם כמ"ש הוא כבה אורו של עולם רבנן דכתיב כי נר מצוה ותור' אור ילך ויעסוק באורו של עולם כו' [בפ"ק דב"ב] זה אמיתת הקודם. ומזה יתבאר אמות מה שהמשכנו מזה. כי ההנהג' המערכת הטוב המושפע ממנה ילך ויחסר. אמנם לא כן המושפע מאת השגחתו ית"ש כי תלך ותוסיף בכל יום. וז"ש רז"ל צדיקים תחלתן יסורים וסופן שלוה רשעים תחלתן שלוה וסופן יסורים. כי הרשע הנה הצלחתו מפאת המזל הנולד בו. הנה יהי' בתחילתו מוצלח מפאת המזל כי תריק ותשפיע עליו לפי טוב מולדתו במזל המוצלח אמנם אח"כ תלך ותחסור. לא כן הצדיקים כי המה מושגחים מאת הבורא ית"ש וכל עוד שיתחזקו בשכלם עוד יוסיף הוא ית"ש להשפיע עליהם כי הצלחת הרשעים מפאת מולד גופם אשר הוא הולך וחסור. אמנם הצלחת הצדיקים לפי טוב שכלם ועוצם בינתם אשר הוא הולך ומוסיף אור וכמ"ש ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום דרך רשעים כאפלה כי הצדיקים המה נדמים לאור היומיי כי בתחלתו הוא קטן. ואח"כ הוא הולך ומתחזק עד נכון היום. כי בחצי היום הוא בתוקפו ושלימותו אמנם דרך רשעים כאפלה שאחר חצות היום האפילה ממשמשת לבוא ועדיין האור גדול והולך ופוחת עד שנעשה חושך ואפל. וז"ש בב"ר ויהי ערב זה מעשיהן של רשעים ויהי בוקר זה מעשיהן של צדיקים כי מעשיהם המה ג"כ על זה האופן. כי מעשה הצדיקים לפי כח השכלתו והשכל הוא מוסיף אור בכל יום. אמנם מעשה הרשעים לפי כח גופם והתגברו' תאוותם החומריי הנה זה בכל יום פוחת והולך כערב הזה אשר הוא מתחיל להעריב ואח"כ פוחת והולך. וז"ש הנביא ונרדפה לדעת ה' כשחר נכון מוצאו. ר"ל שנרדוף לדעת את ה'. ר"ל השפעתו והשגחתו המעולה אשר היא מתייחסת לשם העצם אשר השגחה הלזו כשחר אשר נכון מוצאו כי הולך ומוסיף אור כך הנהג' האישיי' היא הולכת ומוספת. וז"ש ויבא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ כי טבע הגשם אשר הוא מושפע מהנהג' האישיי' כמ"ש בפרקים הקודמים הוא ג"כ להיו' מוסיף והולך עד שיהי' די לרוות הארץ כי מתחיל' מתחילים גשמים דקים לירד מעט ואח"כ מוסיף והולך כמ"ש בפ"ק דתעני' אמר רב יהוד' נהילא מקמי מטרא אתי מטרא כו' וסימנך מהולתא כו' [ואם שהגשמים הולכים בדרך הזה ע"פ הטבע. ובזה נ"ל מה שנתן סימן לזה מהולתא עפמ"ש שם לקמן בפלוגתא דר"א ור' יהושע דר' יהושע ס"ל כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה אלא מה אני מקיים והאיד יעלה מן הארץ מלמד שהענני' מתגברין ועולין עד לרקיע ופותחים פיהם כנאד ומקבלין מי מטר והם מנוקבין ככברה ומחשרות מים על הארץ. נמצא לפ"ז המטר יורד ע"י כברה וע"כ הוא מתחילה הדק ואח"כ העב. וזה שנתן סימן מהולתא כי הוא ג"כ ע"י מהולתא שהוא נפה וכברה. אמנם הנביא מביא זה לדמיון שהשפעה האישיי' הולך ומוסיף כמו המטר שהולך ומוסיף ע"פ הטבע]. וז"ש ויבא כגשם לנו שהוא מתחיל מעט והולך ומוסיף. ועל זה הענין נחלקו ב"ש וב"ה בנר חנוכה דב"ש ס"ל יום ראשון מדליק שמונה ואח"כ פוחת והולך. וב"ה ס"ל יום ראשון מדליק אחד ואח"כ מוסיף והולך. דב"ש ס"ל שענין הנס הלז' שהי' בימי חשמונאים הי' ע"פ המערכת והוא נס המערכותיי כאשר ביארנו ענין נסי מערכותיום בפרק י"ג וע"כ הנרו' שהמה זכר הנס כי ענין אור הוא ג"כ מושאל על הצלחה ונס ופורקן וגאולה משיעבוד כמ"ש ליהודים היתה האורה כי הצרה נדמית לחושך ואפילה ע"כ בהנצל ממנ' הנה הוא יוצא מאפילה לאורה. וזהו רמז הנרו'. ולכך לב"ש הי' הנס ע"פ המערכת הנה הוא פוחת והולך כטבע הדברים המושפעים מאת המערכה. ולב"ה הי' הנס ע"י השגחתו העליונ'. והיא הנהגת את היחודי סגולה הקרובי' אל ה' כמ"ש אף חובב עמי' כל קדושיו בידך ר"ל שאף שהוא ית"ש בהנהגת המערכת מחבב גם העובדי כוכבים המונים לחמה שהיא גדולה אעפ"כ כל קדושיו בידיך שמתנהגים ע"י השגחתך האישיות מידך הרחבה והמלאה כמ"ש מזה בפרקים הקודמי'. והנה טבע השפעה הלז' להיו' מוסיף והולך לכך לב"ה מוסיף והולך. והנה בזה יתאמת מ"ש בענין הצדקה ופיזור לאביונים כי אם יהי' מוצלח ע"י השפע' האישיי' כל עוד שיפזר על היושר והצדק אזי יוסיף לו עוד הצלחה כמ"ש החכם יש מפזר ונוסף עוד. אמנם המושך מיושר אך למחסור שעי"ז יוחסר לו מלמעלה. אמנם הצלחה אשר באה מפאת המערכה אזי אם יפזר ויבזבז הון רב לא יוסיפו לו תמורתו כ"א יהי' הולך וחסור. וע"ז הענין אמר אדון החכמי' צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת. ודרשו רז"ל צדקה תרומם גוי אלו ישראל כו' וחסד לאומים חטאת חסד שעושים עובדי כוכבים חטאת כו'. ולדעתינו יתפרש בזה האופן בטוב טעם. כי ישראל המושגחים מאת השגחתו האישיי' אזי הצדקה תרומם אותם להיו' מוסיפים והולכים ע"י השפעה האישיי'. אמנם חסד שעובדי כוכבים עושים הוא להם חטאת וחסרון כי לא תוסיף להם המערכת השמיים כי היא אינה שופעת מכוונת מכוון. ומלת חטאת יתפרש ע"ד והייתי אני ובני שלמה חטאים. וע"ז הענין העירו לנו רז"ל בפ"ב דביצה תני רב תחליפא אחוה דסבנאי חוזאה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה ועד ר"ה חוץ מהוצאו' שבתו' והוצאו' יו"ט שאם פוחת פוחתין לו ואם מוסיף מוסיפין לו כו' שבאמת הדברים הצריכין אליו אשר אינם לדבר מצוה לא יושפע עליו כ"א לפי ההכרח וע"י המערכת. אמנם הוצאו' שבתו' ויו"ט והוצאו' בניו לת"ת שזהו מאת הנהגה האישיי' כי השבת ויו"ט ות"ת רומזים אל הנהג' הלזו ע"כ אם יוסיף מוסיפין לו. ובזה מבואר מ"ש בשבת פ' כל כתבי עשירים שבא"י מפני מה הם זוכין בשביל שמעשרין של בבל בשביל שמכבדין התור' של שאר ארצו' בשביל שמכבדין השבת. כי האדם הלז' הגם שמתנהג לפעמים ע"י המערכה אמנם ע"י המעשרו' יזכה להיו' מושגח מהנהג' האישיי' כי עי"ז הוא מתאחז ומתדבק ברצונו ית"ש וכמ"ש הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי נא טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות שמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די ודרשו רז"ל עד שיבלו שפתותיכם מלומר די וכמ"ש עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר [כי עי"ז הוא ידבק עצמו בו ית"ש כי ממאה כורין שלו נותן עשרה למעשר ומהעשרה אחד לתרומת מעשר בסוד אי"ק בכ"ר כנודע נמצא הוא מדבק עצמו אל האחדו'. ומזה יש להביא ראי' אל הפוסקים שלדעת הפוסקים שמה שארז"ל שבמעשר מותר לנסות השם הוא רק במעשר התבואות כמבואר ביורה דיעה הלכו' צדקה והוא מטעם שכתבנו כי הוא מדבק עצמו לאחדו' הפשוט. וגם סוד כהן לוי וישראל הוא ג"כ נרמז נגד שלשה הנהגו' אלו וע"כ על הכהנים לא יהי' לכהנים חלק ונחלה אישי ה' הוא נחלתו ועז"א תומיך ואוריך לאיש חסידיך. ר"ל שלימות אורך הוא לכהן אשר הוא איש חסידיך והלוויים המה נגד הנהגת המלאכים. וע"כ המה אומרים שירה כמלאכי מרום וכמ"ש במדרש שעד שלא הוקם המשכן לא אמרו מלאכים שירה עד שהתחילו הלויים למטה לאמר שירה ונלווים גם המה להם. וע"כ נקרא לוויים לשון התחברות שמתחברים עם המלאכים וישראל המה נמשלים לכוכבי השמים שהוא מערכת השמיים. וע"כ כאשר יתן המעשר ללוי והלוי יתן מעשר מן המעשר לכהן אזי יהיו אחודים ומקושרים בהנהגה העליונה. וכמ"ש יעקב חבל נחלתו שהמה קשורים לו ית"ש חבל בחבל נימא בנימא. והנה מה שכתבתי כאן שישראל נמשלו לכוכבי השמים שהוא מערכת שמים הוא רק בחי' חלקיי. אך בחינו' כלליי אשר הוא קומה שלימה הימה מושגחי' מהנהגתו האישיי' אך צריך פעולות והשתדלו' האנושי להשלים עצמו לזה שיהי' מושגח מהשגחתו האישיי'. ובזה מבואר מ"ש בירושלמי הביאו השל"ה הקדוש שאחד מן התנאים הי' נותן מתנו' כהונה לחבירו לא משום שהי' כהן אלא משום דאוליף אורייתא סגי. והוא מבואר לדרכנו שבאמת הת"ח הוא בבחי' כהן שהוא מושגח מהשגחה העליונה הזאת כמ"ש יקרה היא מפנינים מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים. ובאמת יש להעיר בזה מה שתפסו בכהן גדול המעלה הזו שיכנס לפני ולפנים אך הענין כי באמת המשכן הי' דמות עולם וחללו כל אחד יש לו רמז בעולמות העליונים ועל כן לפני ולפנים הוא מרומז מול השגחה האישיית אשר כבוד ה' עצמותו ית"ש חופף עליו כל היום. וע"כ לא הי' רשאי ליכנוס שם כ"א כהן גדול כי הוא מרומז מול השגחה האישיית הלז' ע"כ אמר יקרה היא מפנינים מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים שאם שזה מורה אשר הוא מושגח מהשגחה האישיית הלז'. אמנם גם ע"י התורה יוכל להשלים עצמו שיהי' מושגח מהנהגה האישיות כמ"ש ממזר ת"ח קודם לכהן עם הארץ. והטעם אף שישראל נמשלו לכוכבי השמים. אמנם הוא ידוע כי הקדושה הוא אחדות ובכל אחד נכלל בחי' חבירו והבן]. והנה בחו"ל יהיו מתעשרים ע"י התור' והשבת שהמה ג"כ רומזים על הנהגה האישיית כמבואר לעיל בפרקים. וע"ז הענין ארז"ל בפ"ק דב"ב מלוה ה' חונן דל כביכול עבד לוה לאיש מלוה. והכוונ' שהוא ית"ש מוכרח שישגיח עליו וינהיגו ע"י השגחתו העליונה בלי שום מיצוע. וזה ענין העבדות. ובזה יתבאר מ"ש בספרי כי יהי' בך אביון מאחד אחיך מנין שאחיך מן האב קודם לאחיך מן האם כו' ומנין שאף ח"ל כן ת"ל אשר ה' אלקיך נותן לך. וכבר עמד בזה הרב הגדול בעל משנה למלך בפרשת דרכים דרך הקודש דרוש ז' והעיר בזה שני הערות תמוהות. האחד מ"ש מנין שאף ח"ל דמהיכי תיתי שמצוות הצדקה לא תהי' נוהגת בח"ל אטו מצות התלויות בארץ היא זאת והלא חובת הגוף הוא ותו היכי יליף לה מדכתיב אשר ה' אלקיך נותן לך ואדרבא פשטי' דקרא בארץ ישראל מיירי. ולפי דרכנו יתיישב הכל כי כבר כתבנו שהצלח' המושפעת מהשגחה האישיות כל עוד שיוסיף לפזר על הצדק והיושר יוסיפו לו יותר משא"כ הצלחה המושפעת מהמערכת אזי כל שיפזר ויבזבז יתמעט לו. והנה לפ"ז הוה אמינא דאינו ראוי ליתן צדקה אלא בארץ ישראל כי שם צוה ה' את הברכ' ושם הוא ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה וכאשר נרא' מדברי אבינו בחיר שבאבות שאמר אם יהי' אלקים עמדי כו' ושבתי בשלום אל בית אבי והי' ה' לי לאלהים שאהי' מתנהג ע"י השגחתו העליונ'. ואז כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. אמנם בח"ל אשר הוא מתנהג ע"י המערכת כמ"ש הדר בח"ל דומה כמי שאין לו אלוה אז הוה אמינא דאין לבזבז ממונו לצדקה כי יחסר לו וחייו קודמים לחיי אחרים. ע"ז אמר ר"ל אשר ה' אלהיך נותן לך. ר"ל שע"י הצדקה יהי' מושגח מאת הבורא ית"ש והוא ישגיח עליו ויתן לו די מחסורו אשר יחסר לו. ועל כן אדרבא יותר מן הראוי ליתן שם צדקה כי ע"י הצדק' ישלים עצמו להיות עולה מעלה מעלה ולהיות מושגח ע"י השגחתו העליונ'. וע"ז הענין אמרו במדרש הצדקה שלכם שנאמר ולך תהי' צדקה כי עי"ז אנו מושגחים מהנהג' האישיית משא"כ הא"ה שהמה מתנהגים ע"י המערכת. וז"ש במאמר הפונה קדום כל צדקה וחסד שישראל עושים בעוה"ז שלום גדול כו' ר"ל שע"י זה המה מתאחדים בו ית"ש ויושפעו מאת השגחתו העליונה הנקראת שלום כמ"ש לעיל בפרק ט"ו. ובזה נשלם מה שרצינו לבאר בזה הפרק:

תוכן העניינים

חינוך בית יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה