אור ברסלב

חינוך בית יהודה· רבי יעקב צבי יולס

פרק כט

פרק כח

להיות שמבואר כי הדבר אשר נרצה שיקבל צורה מח או הווי' טבעיית חוייב אשר יהי' נעדר ומשולל מכל צורה והדמיון לזה כל זרע זרוע אשר יזרע חוייב מזה שהאדם יהי' יותר מוכן לקבל כל המושכלות משאר השכלים הנבראים:

הקודם הוא מבואר כי כל דבר שנרצה שיקבל צורה שחוייב שימחקו ממנה כל הצורות המחוקות בה. וזה הענין מחוייב אם בפעולות הטבעיית ואם במלאכותיית ואם בלמודיית. אם בטבעיית הוא הדמיון הזרע אשר במעמקי הארץ כי לא יעלה בהם כח הצמיחה כ"א כשיעדר ויתבטל צורתה ויפסד מציאת הגרעין אשר תחת הארץ אז מעפר אחר יצמח ויוכל לקבל צורה אחרת וזהו ההעדר הקודם אל הווית כל הנמצאים הארציים כי לא יוכלו לקבל הוי' כ"א אחר ההעדר. ואם בדברים המלאכותיים כמ"ש רז"ל לענין מלאכת שבת שאם כתב על גבי כתב הוא פטור. וכן אמרו לענין גיטין אין מי מילין ע"ג מי מילין. וזה מה שיורה כי הצורה הלז' לא תשלם אם יש שם צורה אחרת. ואם בלמודיית מ"ש כי קאי רבי בהאי מסכת לא תשיילי' במסכת אחרינא והטעם כי בהיות צורתא דשמעתתא זו מחוקה בשכלו לא יוכל לקבל צורה שכליית מענין אחר. וזה הענין שארז"ל אם רצונך להחיות מות עד שלא תמות ואמרו אין ד"ת מתקיימים אלא א"כ ממית עצמו עלי' שנאמר זאת התור' אדם כי ימות באהל. כי אי אפשר לקבל צורה המשכלת אשר הוא החיוב הנצחיים והוא השארת הנפש הלז' כ"א כשיומחק ויוסר צורה החומריות ורוח החיוני וכח המתעורר כי בזמן שאלו שולטים באדם וצורתם קיימת אי אפשר שיקבל צורה הנכבדת הלזו אם לא כשיוסרו ממנה צורת העולם החומריי ותאוותי' וכמ"ש דוד ולבי חלל בקרבי שכבר המית תאוות הגופניות וע"ז אמר החכם ששני העולמו' הם שתי צרות כשתרצה אחת תקציף חברתה וכשם שאי אפשר לאש ומים להתחבר בכלי אחד כך אי אפשר להתחבר בנפש השכליי שתי צורות אלו כי שני אלו הנה צורות הפכיות וכל אחד מפסיד צורה אחרת זה אמיתת הקודם. אך אמיתת הנמשך הוא מבואר שאחרי שהאדם הלז' הוא משולל מכל שלימות ונעדר מכל מעלות וע"כ יקבל כל הצורות השכליית המחוקות בה וע"כ גדרו הצורה ההיולנאית שהיא מראשית הווייתו נעדר מכל טובה ומשולל מכל שלימות והאדם צריך להשלים אותה בשלימות השכל וזהו הענין מ"ש הקב"ה למלאכים חכמתו מרובה משלכם והוא כדמיון שהביא עקידה למלך שצוה לד' אומנים להיותם כ"א צייר גדול שכל אחד יצייר כותל אחד בכל השלימות האפשרי שיהי' מחוקה ומצוייר בכל צורות התבניתיות תבנית כל רמש האדמה וכל עוף השמים ותבנית כל בהמה. והנה שלש' ציירים השתדלו מתחיל' ברוב בקיאותיהם במלאכת הציור וציירו ותארו שלשה כותלים בכל הצורות מיופים ונאים ואחד מהם לא הי' בקי כ"כ במלאכת הציור או שהתעצל בדבר ולא צייר הכותל וכשהגיע הקרוב לזמן המוגבל שהגביל להם המלך התחכם האומן הלז' לטוח הכותל בטוח חלק ולהחליקו יפה שיהי' זך ומצוחצח ותוכל לקבל כל הצורות שיהי' למולה. והנה כל אחד כסה במפה וסדין וכשבא המלך וגילה השלשה כותלים וראה כל הצורות המחוקות בהם וכשגילה הכותל הרביעית הנה מצא בה כל הצורות שהיו מחוקים בשלשה הכותלים שכנגדו כי אחרי שהוא נעדר ומשולל מכל צורה קיבל כל הצורות אשר השלשה כותלים שכנגדו ע"כ. והנה בזה הוא מבואר מ"ש חכמתו מרובה משלכם כי הנה המלאך הוא שכל נבדל קיים ועומד בצורה שכליית אחת שהטביע בו הבורא ית"ש וע"כ אינו יכול לקבל צורה אחרת וע"כ כל אחד על משמרתו יעמוד בל יוכל לקבל חכמה אחרת אמנם האדם הלז' המשולל ונעדר מכל השכלות הנה הוא יקבל כל הצורות שכליית שיעמדו למולה בעבור שאין לו צורה אחרת שכליית המנגדת. וזה הצורה התבוניית וע"ז אמר והחכמ' מאין תמצא מאחר שהוא אין ומשולל מכל צורה ע"כ ימצא החכמ' והתבונה מצד הקבלתו למולה ויעמדו בה צורות החכמ' והתבונ' ומצד שאי אפשר לקבל צורה כ"א כשלא יהי' שום צורה אז יתהווה בה צורה אחרת כמ"ש. וע"ז אמר חכמתו מרובה בכמות שיכול לקבל כל החכמות הן קטן וגדול משא"כ השכל נבדל שלא יוכל להשכיל כ"א באיזה צורה שכליית המחוקת בו ולא יוכל לשנות תפקידו. וע"כ אמרו עושה שלום במרומיו שגבריאל שר האש ומיכאל שר של מים והוא ית"ש עושה שלום ביניהם ואם שכל אחד לא יוכל לקבל שלימות וצורה אחרת. ובזה הותר המאמר הלז' מן ההערה שיש להעיר בו כי ע"כ אין זה אש גשמיי וזה מים גשמיי ח"ו באופן שיפול ביניהם החלוקה הטבעיית במה שהאש מכבה המים. אמנם המה שכליים נבדלים רוחניים רק שכל אחד שם הבורא ית"ש באיכות רוחניותו והשכלתו ממשלה על דבר מה. וזה מושל על האש ע"י צורתו השכליית הנבדלת וזה מושל על המים בכח השכלתו הנבדלת ולמה יפול ביניהם המחלוקת הן האדם הלז' בתבל אשר אין שלום במעגלותיו כמ"ש מלאכי שלום להקב"ה שאל יברא בעבור שכולו קטטות. ואעפ"כ אם אחד ימשול על דבר והשני על הפכה לא יפול ביניהם שום איבה ושנאה ולמה יהי' חלוק והבדל וקטטה ופירוד בין מלאכי מרום עד שהוא ית"ש ישתבח ויתפאר ע"ז שעושה שלום ביניהם. אמנם יותר הערה הזאת ע"פ דרכינו והוא מה שאבאר שהנה נודע זאת בעיון המחקריי שאם נמצא דבר המסובב בתואר מה חוייב שימצא התואר ההוא בדבר הסיבה אשר היא מסובבת ממנה. וע"ז אמר איוב ומבשרי אחזה אלוה כי הדבר אשר הוא רואה בעצמו מקריי חוייב שימצא ויוכלל התואר הלז' בעצמות אחדותו ית"ש ויהי' עצמיי בו מבלי שימשך מזה הריבוי כי הכל מתאחדת בו אחדות פשוט. והנה זה הענין שאנו מוצאים החום והיבשות באש והליחות והקרירות במים ואופן הבדליהם והיפוך טבעיהם במה שאינם יכולים להתאחד חוייב שימצא הענין הלז' במלאכים האלו שהם מושלים עליהם שאין ענין הממשלה הלז' הסכמיי כ"א שהדברים האלו הגשמיים שורשם ברוחניותם יצאו משכליים הנבדלים האלו וע"כ הם מושלים עליהם כממשול העילה על העלול והנה אחר שיחויב הפירוד הלז' מחמת טבעיהם הנם חוייב שענין הלז' יהי' במלאכים האלו דרך רוחניות שצורת השכלה של גבריאל יחוייב שישפע ממנו טבע האש וצורת השכלה של מיכאל יחוייב שיושפע ממנו המים. והנה כבר ביארנו שמי שמחוקה בו צורה שכליית אי אפשר לקבל צורה אחרת. וע"כ יחוייב שמיכאל לא יוכל לקבל צורה השכליית של גבריאל שאחרי שענין צורתו השכליית הוא בהיפך. ולפ"ז לא יוקשה עלינו ממה שמצינו בבני אדם שהם מושלמים זה עם זה. ואם שהם מושלים על פעולות חלוקות הפכיית כי זה יתורץ בשני פנים. האחד שענין הממשלה באדם אינו טבעיי עצמותיי באופן שיהי' טבע המושלים חלוקים כי אין הממשלה כ"א הסכמיי. והשני כי האדם מאחר שהוא משולל מכל הצורות ונעדר מכל השלימות יכול לקבל כל הצורות והמושכלים וטבעי כל הברואים וע"ש כשקרא הקב"ה לאדם מה שמך א"ל אדם למה שנבראתי מן האדמה. ולכאור' יקשה למה ישתנה שמו משם הבהמות וחיות שגם הם נבראו מן האדמה. ואם שכבר ביארנו זה בשערים שלהן קרא לפי שלימותן הפרטיי אמנם הוא הכלל לכך קרא עצמו על ענין בריאותו. אך באמת גם ע"ז יקשה משני פנים. האחד שבאמת עיקר האדם הוא הנשמ' והגוף נקרא בשר אדם כמבואר בשל"ה הקדוש ואיך אמר שהטעם שנקרא אדם על שנברא מן האדמה. כי הנשמה לא נבראת מן האדמה כ"א ממחצב הנועם העליון היא גזורה והגוף לא נקרא אדם. והפן הב' כי כבר חלקו החוקרים השאלות שראוי לחקור על כל נמצא שעבורם נדע אמות מהותו ממה שיתכן לשאלת מה וממה ואיך ולמה והמה החומר והצורה והפועל והתכלית שזכרם הרב המורה ז"ל. והנה גדר השם הוא על שאלת מהו או על שאלת איך והוא איכות צורתו או על שאלת למה שהוא החקירה המעולה מארבע חקירות אלו כמו שזכרם החוקר במ"א משמע הטבעיי הביאו העקידה שער א'. אמנם שיורה השם על שאלת ממה זה לא יצוייר לשום שכל נברא כי אם נשאל על דבר שנדע מהותה וגדרה אם ישוב אחד שהוא מן המין המחצבים אזי נחשבנו לסכל ולפתי כי בזה לא נדע עדיין מהותה ואיכותה ואם נמאן בזה בדבר שהחומר עדיין על עמדו כאשר הי' בהיותו מחובר בדבר שיצא ממנה כמו הכסא כי חומר העץ לא נשתנה מאשר הי' בעצי השדה ואילני סרק ואעפ"כ אם יאמר אדם על מהות הכסא שהוא מן העץ נסכל תשובתו ואיך נקבל תשובת אדם הראשון במה שאמר על מהותו שהוא מן האדמה בשגם שחומרו כבר נשתנה מחומר האדמה כי הוא הורכב ונתמזג ע"י ארבע יסודות ונתמזג ונתערב כל כך עד שלא ישאר בו שום יסוד שיהי' על צורתו הראשונ' וחמרה הראשון. אך לדברינו ר"ל שבאמת עיקר שמו שנקרא אדם הוא בעבור צורתו התכליתית והוא להיות דמי לבר אלהין ונקרא אדם ע"ש אדמה לעליון ובזה מיושב קושית מוהר"ש יפה בב"ר פ"ט דלמה נקרא אדם ע"ש אדמה ולא נקרא ארץ כי זה שם הראשון של עפר כמ"ש ויקרא אלהים ליבשה ארץ עכ"ד. ולפמ"ש מיושב דבאמת נקרא אדם ע"ש אדמה לעליון כמבואר בשל"ה הקדוש אך מ"ש למה שנבראתי מן האדמה היא הוראת סיבת הדבר למה שבידו להשכיל בחכמ' ותבונה ודעת יותר ממלאכי מרום ולהדמות לעליון הוא בעבור שאין לו שום שלימות טבעיי מצד הבריאה כי באמת עיקר בריאתו מן האדמה. ולכך בעבור היותו משולל מכל השלימות הוא מוכן לקבל כל השלימות משא"כ המלאכים שהמה נבראים בריאה רוחניית וזכה. ובזה נשלם מה שרצינו לבאר בזה הפרק:

תוכן העניינים

חינוך בית יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה