אור ברסלב

חינוך בית יהודה· רבי יעקב צבי יולס

פרק כז

פרק כו

בפ"ק דסוטה א"ר יהושע בן לוי בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה שבזמן שבהמ"ק קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מקריב מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפילה עליו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות כולם שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנאמר לב נשבר ונדכה אלהים לא מבזה:

אם היות שכתבנו שהאור האישיי תשפע מבלי הכנות ופעולות על המושפע כ"א הצטרך לעשות הכנה ולסקל הדרך ואבן הנגוף בעבור שלא יחוץ בינו ובין האור הלז'. אמנם כשיהי' הדרך מפולש אזי יציץ אורו ותאיר ותבריק מבלי פעולה. כן תוה"ק שהיא מקור האור אישוי הלז' ככה תבהיק אור וטל תור' על האדם ונועם מצותי' כאשר ימיש המסך המבדיל:

הקודם הוא מבואר בפרקי' הקודמים כי האור הלז' תאיר ותופיע על המקבלים מבלי סיבה פעליית ותחבולה אנושיית. אך האדם הלז' צריך ליישר המסילה ולסקלו מאבן וליישר לב העקום להפנות תשוקתה נכח פני ה'. וזה ענין השבעת הנרות שאמר אל מול פני המנור' יאירו שבעת הנרות כי האור השכל שהוא כאור הנר המאיר לרגלי האדם. הנה אורו הרב יתפלש לשבעת נרות והמה שבעה מיני חכמות אשר השכל ישכיל ויבין אותם. והנה האמצעי אשר הוא בפני המנור' היא תוה"ק שהוא נר אמצעי והיא עלתה על כולנה ע"כ כל הנרות פונים מול נר אמצעי כי כל החכמות פונים ונוטים אל תוה"ק משני בחינות אם שכולם יונקי' שפע חכמתן מתוה"ק כי כל החכמות נכללות בה וממנה יצאו הדברים ואם שצריך החכם להכונן דעותיו בהשכילו והבינו בחכמות האלו לחכמת התור' שהוא התכלית המאיר להם כי כולם המה פעולות אל התור' כי הוא הבית הנכון וכל החכמות המה לה כחומר ולבנים ועצי היער שהוא חומר הבית הלז' כאשר כתב העקידה שער א'. ועי"כ כאשר העץ הלז לא תשקיף אל מול תכליתה והוא להיות מבונה בבנין הבית הלז' ולהביט מול התכלית הנכבד הלז' הנה יהי' כאשר עצי השדה והי' לבער כן שאר החכמות צריכין להיות פונים מול נר האמצעי והוא תוה"ק. וכן המשכיל יהי' כוונתו בשום לב השכלתו בכל החכמות האלו יהי' לבבו פונה מול הצלחה אישיית המשלמת את האנוש אנושי הלז' והיא תוה"ק כמ"ש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי וכן לבבו יהי' נכון בעוסקו בתורת ה' לא לשום כבוד ותוחלת התקוה כ"א להשיג פנימיית התור'. וזה האור א"ס ית"ש ויתעלה שהוא מתעצם ומתפלש בפנימיות התור' כי היא חכמתו ית"ש כמ"ש נובלות חכמ' של מעלה תור'. וכמ"ש בפרקי' הקודמים וע"כ אמר אל מול פני המנור' ר"ל אל הדבר התכליתי אשר הוא מול פנימיות התור' ומכוון נגדה והיא העצמות הא"ס ית"ש ויתעלה יאירו שבעת הנרות וכלל בזה גם נר האמצעי והיא תוה"ק שגם בלמידתה יכונן אל מה שהוא למולה והוא הבורא ית"ש וע"כ אמר שבעת ולא ששת. ויתכן בזה מ"ש רז"ל שכל העוסק בתור' הקב"ה יושב ושונה כנגדו שנאמר קומי רוני בליל' כו' שפכי כמים לבך נוכח פני ה'. והוא ע"פ הטעם שביארנו שחכמתו הוא מהותו וכאשר הוא ידבר ומעורר החכמות האלו הנה גורם שהבורא ית"ש יצמצם אורו הגדול ויתלבש בחכמות האלו והבן זה. והנה בזה נתבאר אמתת הקודם. אך אמתת הנמשך הוא מבואר בעיין שכליי כי באמת תוה"ק היא שופעת אורו וזיוו על הראוים אלי' מבלי הכנתה. וזה הענין ביארו רז"ל במדרש הביאו אותם רבותינו בעלי התוספ' במס' כתובות וז"ל עד שיבקש אדם על ד"ת שיכנסו בתוך מעיו יבקש על אכילה ושתי' שלא תכנס בתוך מעיו ומייתי ההוא עובדא דרבינו הקדוש שבשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו ואמר גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתור' ולא נהנתי אפי' באצבע קטנה יהר"מ שיהא מנוחתי שלום כו'. והוא בתוספ' פרק הנושא ייע"ש. והנה מבואר זה כי כשישמור אדם לבל יתגאל בפת כו' וביין משתהו ענבימו ענבי רוש אשכלות מרורות למו הנה התור' תמצא מקום מוכן שתשרה שם ואז במעט מן השתדלות יחשף וידלה ממעייני החכמ' כאשר הנביא מייעד שבאחרית הימים ישפוך רוחו על כל בשר ונבאו בניכם כו' ואמר לא ילמדו עוד איש את רעהו כו' כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם ואמרו רז"ל בחסידי' הראשוני' שהי' שוהים תשעה שעות ביום בתפלה תורתן מתי נעשית ומשני מתוך שחסידי' מלאכתן מתברכת ותורתן משתמרת ואמרו רז"ל אלמלא זכו ישראל לא ניתנה להם רק התור' וספר יהושע מפני שהיא מדברת בעסקי מלחמות וכבוש וחלוק הארץ והעד הגדול מן אדון החכמ' ידיד ה' אשר הכין לבבו לדרוש ה' על החכמ' והעתיר אליו השם הגדול וירצהו ונתן לו מן החכמ' והתבונה במה שלא השיג שום אדם בעולם עם רוב היגיעה ועמל ולראות ההשתדלות ואם שנים רבות יחי' לא ישיג זה מאשר השיג אדון החכמים בזעירות השנים כי הי' בן י"ב שנה כשמלך וכ"ז מורה על אמתת הנמשך שהמשכנו בזה. אמנם אופן ההכנ' לכל משכיל לדרוש אל החכמ' והתכונ' הוא יתבאר בפרק שאחר זה. ובזה נשלם מה שרצינו לבאר בזה הפרק:

תוכן העניינים

חינוך בית יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה