אור ברסלב

חינוך בית יהודה· רבי יעקב צבי יולס

פרק יט

פרק יח

אם היות שביארנו שכינוי אור והחושך יצדק בשני הנהגות אלו והי' ההנהג' המערכת וכוכבים מתנהגים לפי טבעם ומזגיהם וסיבוביהם הטבעיית או התשוקיות הי' מזה פני הראות להסתלק חיוב ההודא' לו ית"ש מהטובה הבאה על ידם. אמנם לזה הישירה אותנו תוה"ק לחייב הודאה לו ית"ש כעל טוב אשר גמלנו. וז"ש לך היום מקלס ולך הלילה מקלס:

הקודם הנה הוא מבואר שהנה ידוע כי אם יבא לאדם טובה מאחד מבלי כוונת הנותן אך מפאת ההזדמן. מסתלק ממנו חיוב ההודא' עליו. ולזה מסתלק ח"ו חיוב ההודא' לאל ית"ש על הטוב' הבאה מפאת מערכת משני בחי' האחד מצד ההזדמן כי הוא לא השקיפה לתכלית טובה כ"א לפי תומה תלך בתנועת' הטבעיית או התשוקיית כאשר התפלספו בזה המחקרים גם לא תכוון לעשות טובה לאיש פרטי כי הוא שופע על הכלל לא תכווין לפרטי הנמצאים אמנם כ"א יקבל כפי טבעו והכנתו אשר נרשם בו מתחלת מולדתו וע"כ יסתלק חיוב ההודא' על הטובה המקריות הלז'. וזולת זה לא תחייב ההודא' להבורא ית"ש כ"א להמערכת אם נחלוט שחויב ההודא' על טובת ההזדמן. וע"כ העובדי גלולים משתחווים לשמש וירח וכל צבא השמים בעבור שהם רואים שהם מתנהגים העולם השפל הלז כרצונם. והוא דמיון מלך שמסר מחוז אחד או אקלים אחד לאדם אחד להיות מסור בידו והוא יתנהג אותו כאשר יחפוץ והוא יתן להם סיפוקם ומחייתם ודבר שלטנותו יהי' בכל הנמצאי' ובלעדו לא ירים איש את ידו ואת רגלו. שאין איש מאנשי השכל יכחיש ע"ז שחוייב ההודא' לשלטון המנהיג אותם בכל צרכיהם אמנם כשיעיין בזה במתינות העיון בהנחת האמונה האמיתית האמת יור' דרכו לחייב ההודא' לאל ית"ש ולסלק חיוב ההודא' למערכת השמים וכחותיהם. והוא כי אין הנמשל דומה למשל שהנחנו ממלך ב"ו כי אם שהמלך זה עושה מתחלה רב טוב וחנות עם האיש הזה במה שהפקיד לו על מדינ' או אקלים א' הנה זו הטובה לא עשה המלך בעבור אנשי המדינה כ"א כיוון בו כוונת הטוב' לאיש הזה. אמנם הוא ית"ש בהמסרו הנהגת העולם ת"י המערכת שיש להם קצת שליט' בעניני עולם כמ"ש אשר חלק אותם ד' לכל העכו"ם. הנה זה לא הי' לטובתם כ"א לטובת העולם. והנמצאים כי לדעת התורניים וקצת מהמחקרים שעיקר בריאת המאורות הי' בעבור העולם כמ"ש להאיר על הארץ. הנה הוא מבואר שהוא ית"ש כיוון בזה לטובת הנמצאים אשר בעולם התחתון. אמנם אף לדעת המחקרים והוא הרב המיר' וסייעתו שבריאת המאורות הוא לתועלת רם ונשגב אשר אינו ידוע לנו והוא לתועלת עצמם כאשר כתב בזה המליץ הידוע בחינת עולם כי לא ישובח האומן העושה כלים שווים עשרת אלפים ככר כסף לעשות בו מחט אחד כי חליל' ליוצרם להכניע היקר לזולל:

והנה גם לדעתם שברא אותם לתועלת עצמם לא יוכחש זה שברא גם אותם לצורך עצמינו כמ"ש להאיר על הארץ וכמ"ש המור' והמליץ הידוע רק שהם התחקרו בזה כי לא נבראו רק לטובת הנבראים רק שיש להם תועלת עצמם זולת זה. והנה א"כ יבואר מה שביארנו כי אינו דומה למלך ב"ו שהפקיד פקיד אחד ומסר לו המדינ' כי המלך לא כיוון כוונת טובה לאנשי המדינ'. ע"כ לא חויב להם הודא' למלך עבור הנהגת השלטון. אמנם הוא ית"ש בהנהגת המערכת כיוון כוונה טובה לנו וע"כ אנו חייבים הודא' לאל ית"ש עבור זה. וזה בחי' אחד. אמנם הבחי' השנית כי לא ידמ' למלך ב"ו כי מה שהפקיד לזה להנהיג המדינ' לא נתן לו כ"א רשות והרמנא דמלכא אמנם הפקיד משגיח ומנהיג המדינ' בחכמתו ויכלתו אמנם המלך מ"ה הקב"ה הוא נתן כח ואיל בהמערכה להתנהג העולם א"כ אין להמערכ' שום חיוב הודא' רק להבורא ית"ש שברא אותם ונתן בהם כח ויכולת להנהיג וכמ"ש כח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל זהו בחי' ב'. בחי' השלישי' כי אינו דומ' למלך ב"ו שהפקיד איש א' כי שם אין למלך טובה וחנות כ"א באותו שעה שהפקיד אותו ונתן לו רשות. אמנם הוא ית"ש אותו רשות וגזיר' שגזר עליהם הוא חי וקיים לעד כמו שפירש מאמר המשורר לעולם ד' דברך נצב בשמים שהדיבור הזה שדיבר להם שיאירו על הארץ זה הדיבור הוא מנהיג אותם וזהו סיבת חיותם והנהגותם. וע"כ לפי האמת הוא ית"ש הוא המנהיג כמ"ש המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית זהו בחי' ג'. בחי' הרביעית שאם שהוא ית"ש מסר הדבר ביד המערכ' הנה הוא נדמ' רק לפרדס השתול מכל טוב אשר אם יבא אדם לשם יתעדן וירווה מריח הבשמים והתמרוקים וידשן נפשו בדשן הנה למי שירצ' הבורא ית"ש יכהל אותו לפרדס השתול על מי מנוחות ונחלי עדן ולמי שירצ' יסלפם בחכמתו שלא יבא לשם וכמ"ש כי הקרה ד' אלקיך לפני ר"ל שהוא סיבב הדבר שיבא לידי מקריים. וכאשר כתב בזה הרב ר' יוסף יעבץ בספר אור החיים. וא"כ עיקר החיוב ההודא' לאל ית"ש שסיבב הדבר שיבא לידי המקריים. וא"כ המערכת הוא נדמ' כפרדס הלז' והוא ית"ש ינהלהו לפרדס הלז'. וז"ש בנאות דשא ירביצנו על מי מנוחות ינהלני ר"ל שהוא ית"ש המנהל אותו אל טוב המפרכ' והצלחותי'. וא"כ אין איש מאנשי שכל יכחיש זה שההודא' מחוייבת למי שנהל אותו לפרדס ולא לפרדס הלז' והוא כדמיון המלך שהכין סעודה ומסר אותם ביד משרתים שישרתו בסעוד' ולאשר יחפוץ המלך יהי' ממקוראיו ויזמין אותו לסעוד' ולאשר לא יחפוץ לא יזמינו הנה אין למשרתי' האלו שום יד ושם בטובה או ברעה הלז' למי שלא יזמין כי הכל לפי הנהגת המלך למי שיחפוץ יזמין למשתה ושם יתנו לו משרתיו כפי אשר הופקד בידם ולמי שלא יחפוץ יסלפם בחכמתו לבל יבא לבית המשתה כ"א לבית האסורים ושם יעשה עמו שר בית הסוהר כפי אשר הופקד בידו. אמנם הר"י יעבץ כתב שם כי להחסידים יקרבם אל טוב המערכ' ולהרשעים יסלפם בחכמתו ולבינונים יעזוב הדבר כפי בחירתם לאשר יהי' שם הרוח רצונם ללכת שם ילכו ועזיבת הדבר אל המקריים הוא לבינונים. והנה לפ"ז אל הבינוני' לא יד אלוק נגעה בם כ"א כפי מקרה המערכת. אמנם באמת גם בזה ראוים החזקת טובה וחנות לו ית"ש במה שעזבו אל המקריים ולא יעוות דרכו אל הרע כאשר לרשעים. זה בחי' ד'. בחי' החמישית כי הוא ית"ש יש בו כח לשדד המערכ' ולהרוס מצבתה ולשנות סידור' כאשר יכון בעיניו כי אינו דומ' לפקיד הלז שהפקיד המלך כי מאז הפקידו ונתן לו המדינ' הלז' הרשות בידו לעשות כאשר יחפוץ אף שלא יהי' רצון המלך בזה הגם שיחרה לו על הדבר הלז' אין לו רשות בגזירו' הפקיד וממשלתו לשנות אותו כי כבר מסר הדבר בידו וידע שהוא בחיריי ויוכל לעשות כמו שירצ' אמנם הוא ית"ש לא מסר ההנהג' ביד בחיריים כ"א ביד המערכת אשר המה מוטבעים על הנהגת' הלז' לא יוכלו לשנות הטבע המוטבע אצלם ולשנות סידור' וא"כ אין דבר נעשה שלא כרצונו כי מאז הפקיד הנהגה בידם כי ראתה חכמתו ית"ש כי טובה הוא שיהי' הסדר נהוג על זה האופן ועת שיצטרך לשנות סידורו הנה הוא כבר ידע זה מראשית סידורם. והתנה עמהם תנאי שאז לא ישתמש בסידור טבעם כ"א בשינוי הטבע כאשר ביארנו זה יפה ענין התנאי בפרק י' ייע"ש. משא"כ למלך ב"ו שהפקיד הדבר ביד אדם בחיריי אשר הוא מתהפך בתחבולותיו לכל אשר ירצה. וגם אם הי' מוטבע על ענין המלך הוא אנוש אנושי לא ידע הנולד אם יהי' רצוי לפניו שיהי' הסדר הזה נוהג כי אפשר שיהי' הזמן גרמא שיצטרך לשנות הסידור והוא לא ידע מה יולד יום. הנה אם כן בהמסרו הדבר בידו כבר הי' מתייאש מן הנהגת המדינ' הזו וסילק רצונו ממנה ואין לו שום שבח וחנות והחזקת טובה על הנהג' הלזו כי כבר סילק רצונו לגמרי מהם ומסר הדבר ביד הפקיד הלז' מה שלא יצדק זה אצלו ית"ש שהוא יודע שכן נכון הדבר שיהי' מסודר על ענין הלז ועת אשר ישר בעיניו לשנות הסדר כבר התנה עם המערכ' לשנות אז וא"כ אין דבר קטן וגדול נעשה זולת רצונו והבן בזה זהו בחי' החמישי' הנה מסיבות אלה החמשה חוייב ההודא' לאל ית"ש אף מן הטובה הבא' מפאת המערכ' וע"ז ענין שיבח המשורר לאל ית"ש והראה פני הראות אשר ההכרח הצדק וחוייב ההודא' לו ית"ש מצד החמשה סיבות שזכרנו וזה במ"ש בדברי הימים ויברך דוד את ד' ויאמר דוד ברוך אתה ד' אלקי ישראל אבינו מעולם ועד עולם לך ד' הגדול' והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ד' הממלכה והמתנשא לכל לראש והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל ועתה אלקינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך. (הגם שזה לא נזכר שם בד"ה אך כתבנו זה כאן ע"פ סידור אנשי כנה"ג הדבר הלז בתפלתנו על סדר הלז שאח"ז סידרו פסוק ויברכו כו' אתה הוא ד' כו'). ויברכו שם כבודך כו' אתה הוא ד' כו' ואתה מחי' את כולם וצבא השמי' לך משתחוים. והנה יש להעיר בזה כמה הערות ואבאר בפרק מיוחד בס"ד:

תוכן העניינים

חינוך בית יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה