אור ברסלב

חינוך בית יהודה· רבי יעקב צבי יולס

פרק ח

פרק ז

במסכת ברכות פ' כיצד מברכין על הירקות ר' יחודא אומר בורא מיני דשאין א"ר זירא ואי תימא ר' חנינא בר פפי מאי קרא ברוך ה' יום יום וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו אלא בכל יום ויום תן לז מעין ברכותיו כו':

אם היות שהוא ית"ש עושה לנו נסים ונפלאות כפי המאורע שאירע לנו. והנה המאורע לא תשקיף על הזמן אך יקרה בעת הזדמן בכל עת שיהי' אמנם לא כן הוא מעשה הש"י כי המה מיועדים ומיוחדים לזמן שאירע בו:

הקדמת ענין זה הוא מבואר כי המקרה יקרה בעת הזדמן כי אלו הי' מכוון לזמן הלז' זולת זמן אחר הנה הוא לא תקרא מקרה כי היא מכוונת להיות בזמן זה זולת זמן אחר. אמנם בנסים הנעשים באותן הימים הנה הם מיועדים ומוכנים לאותן הימים וכמ"ש בנס של יציאת מצרים ליל שמורים הוא לה' הוא הלילה לה' שמורים לכל בני ישראל לדורותם שהכוונה בזה כשם שהלילה הזה הי' משומר ובא מששת ימי בראשית מרצונו המוחלט כי הדבר מוכרח כי אחר שהדבר עפ"י השגחה האישיית המוחלט מרצונו הפשוט. הנה א"א שנתחדש אצלו זה הרצון בעת צאתם ממצרים. כי א"כ הי' אצלו הרצון מחודש וזה בלתי אפשרי לפי ההנחה אמיתית שאצלו לא יתחדש ולא יתוסף שום ידיעה כי א"כ יהי' אצל הידיעה והרצון מקרי וא"כ הוא נשוא מעצם ומקרה ואינו אחד ח"ו. וע"כ לומר שהרצון הלז הוא דבוק אל מהותו ולא נתחדש. וע"כ לומר שלילה הזה הי' שמורים מששת ימי בראשית וכשם שהי' הרצון הלז קודם בוא הדבר כן הלילה הזה ממשמש והולך ועדיין לא נתבטל. וז"ש הוא הלילה הזה שמורים לכל בני ישראל לדורותם ר"ל שבכל דור ודור עדיין הדבר הזה חי וקיים לעד ולעולמי עולמים כי הוא נצחיי וז"ש קורא הדורות מראש שמעת הבריאה הי' נגלה לפניו כל הדורות הבאים ומעשיהם וקנס פורענותם כי מה שהי' כבר נקרא שמו ואין כל חדש תחת השמש כי אי אפשר שיהי' בריאה חדשה כי א"כ נשתנה דעתו ית"ש ונעתקה מאין בריאה אל הבריאה ואם תשאל ותאמר א"כ על עיקר הבריאה איך נשתנה דעתו לברוא העולם מאין ליש שהרי לא ברא אותם מקודם א"כ הוי אצלו שינוי רצון ח"ו. דע כי בקושיא זו כבר עמדו החוקרים והתפלספו בזה ואני בתומי אלך לא אחקור מה לפנים ומה לאחור וטוב לי השתיקה. הגם שבדרשותי בפרשת דרכים ישבתי הדבר קצת לא אדבר מזה כי בדברים הללו כבוד אלקים הסתר דבר אמנם הנחה זו אמיתית וגזירה זו צודקת שע"כ לא נפל זה הנס על הזמן במקרה כי א"כ יהי' אצלו שינוי רצון שמאחר שלא הי' בדעתו לעשות נס בימים האלו ונתחדש אצלו כעת הרצון במקרה וזה דבר שא"א. וע"כ לומר שמעולם הי' זה הזמן מוכן ומיועד לנס הלז'. וכך עלה במחשבה לפניו ודבר זה ביארו רז"ל יפה במדרשיהם בב"ר פ' ה' וז"ל א"ר יוחנן תנאים התנה הקב"ה עם הים שיהי' נקרע לפני ישראל הדא הוא דכתיב וישב הים לאיתנו כו' לתנאין שהתנה עמו א"ר ירמי' בן אלעזר לא עם הים לבד התנה הקב"ה אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית הדא הוא דכתיב אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי צויתי את הים שיהי' נקרע לפני ישראל צויתי את השמים וארץ שישתקו לפני משה שנאמר האזינו כו' צויתי את השמש והירח שיעמדו לפני יהושע צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו צויתי את האור שלא תזיק לחמ"ו צויתי את האריות שלא יזיקו לדניאל צויתי את השמים שיפתחו לקול יחזקאל צויתי את הים שיקיא את יונה עכ"ד וביארו בזה שענין הזה לא נתחדש בעת הצורך אליו רק מתחלה ראתה חכמתו לצוות ע"ז והנה באמת כ"א לפי בחי' הנס ר"ל באיזה בחי' ומדריגה הי' הנס כן באותו הזמן הי' הנס השייך לבחי' זו כי הזמן כלול ג"כ מכל הבחינות ומדות הבורא ית"ש אשר מתנהג בהם ואת הכל עשה יפה בעתו. וע"כ גאולת מצרים הי' בלילה בעבור שהי' שירה חדש' נוקבא כידוע. וזהו מה שמבואר במאמר הפונה קדים בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו. ר"ל מעין הברכ' השייכת לאותו יום כפי בחינתו אם לפי התפשטות חסד או לפי התפשטות גבורה כן יברך אותו בבחינ' זו. והנה בענין העשיית המופתים והנפלאות משינוי הטבע מצאתי בזה מבוכה רבה בין החוקרים. ולפי גודל הענין בכמות ואיכות אייחד לזה פרק בפני עצמו ואם שלא אחקור בזה בטוב ההבנה ועיון המחקרית בכדי שלא נצא מענינינו. ואי"ה אבאר אותו בטוב טעם בשערים בס"ד:

תוכן העניינים

חינוך בית יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה