חינוך בית יהודה· רבי יעקב צבי יולס
פרק ג
יש להעיר במזמור הלז כמה ספיקות שונים כאשר אבארם בס"ד ואציגם לפניך לאחדים:
ספק האחד במה שפרט בהללו את ה' מן השמים בכל אחד הללויה הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים וכן לכל אחד פרט בו הללו משא"כ בארץ שפרט בתחלה הללו את ה' מן הארץ וכלל כל הדברים בבת אחת ולא פרט בכל אחד הללו בפני עצמו:
ספק השני מה שאמר בתחלה הללו את ה' מן השמי' ואח"כ אמר הללוהו במרומים ולא הזכיר תיבת מן ואח"כ חזר והזכיר תיבת מן באומרו הללו את ה' מן הארץ:
ספק השלישי מ"ש בשמים בכל אחד הללו ובמים אשר מעל השמים הזכיר יהללו את שם ה' ולא לשון הללו ומאי טעם שנותו את טעמו בזה הלא דבר הוא:
ספק הרביעי מה שאמר במים אשר מעל השמים יהללו את שם ה' מה שלא הזכיר כן מקודם שלא הזכיר כלל השם רק בראשון אמר הללו את ה' מן השמים וגם שם לא הזכיר מלת שם ואח"כ לא הזכיר השם בעבור שהוא מוסב על שם המוזכר בתחלה ולמה חזר והזכיר כאן:
ספק החמישי על כפל הענין במלות שונות שבתחלה אמר שמים ואח"כ מרומי' ואחר כך מלאכיו דמאחר שאמר הללוהו במרומים מי יהלל אותו במרומים זולת המלאכים שהם צבאי מעלה ואחר כך הזכיר צבאיו דמה הבדל יש בין מלאכיו וצבאיו. וכן השאר שהזכיר תפול עליהם הקושיא הלז:
ספק הששי במה שאמר אח"כ שלשה חילוקים נבדלים במלות ובענינים. וצריך ביאור איכות עניניהם. וגם על מה תסוב מלותיהם והוא מ"ש כי הוא צוה ונבראו הוא ענין א' וצריך לפרש הענין ועל מה הוא מוסב. והזכיר ענין שני ויעמידם לעד לעולם וצריך ג"כ לפרש הענין ועל מה הוא מוסב. ואח"כ הזכיר ענין שלישי חק נתן ולא יעבור וצריך לפרש ג"כ כו':
ספק השביעי מה שאמר בתחלה לשון הילול ובסוף המזמור. אמר לשון הודיה באמרו הודו על ארץ ושמים. גם גוף הדבר מה שאמר הודו על ארץ ושמים צריך ביאור הענין ועל מה הוא מוסב:
ספק השמיני מה שהזכיר בתחלה שמים ואח"כ ארץ בלשון הילול ואח"כ בלשון הודאה הזכיר בתחלה ארץ ואח"כ שמים כמ"ש הודו על ארץ ושמי'. והוא לא דבר ריק:
ספק התשיעי מה שאמר וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו דמה ענינו לכאן וגם גוף פי' הדברים אין להם ביאור רחב:
ספק העשירי מה שכלל כאן שלשה ענינים חלוקים וצריך ג"כ ביאור הענינים ועל מה הם מוסבי'. האחד מ"ש וירם קרן לעמו והוא ענין אחד ואח"כ אמר תהלה לכל חסידיו והוא ענין שני ואח"כ לבני ישראל עם קרובו והוא ענין שלישי וכל אלו צריכין ביאור עצמות הענין ועל מה תסוב בענינים אלו:
ספק האחד עשר מה שאמר בתחלה עמו ואחר כך חסידיו ואח"כ בני ישראל עם קרובו דמהו ענין שלש כתות אלו מחולקין אם שהם משתווים בסיג ובמין בני ישראל עדת בני עמנו:
ספק השנים עשר מה שהזכיר בסוף המזמור הללוי' ולא ידענו על מה תסוב מלה זאת הללוי'. אלו הי"ב שאלות שראינו להעיר במזמור הנכבד הלז' בצירוף עוד דברים אשר הם בקושי הבנה בפרק הלז' ויתבארו אי"ה בפרקים הבאים בס"ד. ולצירוף הענין הלז' אבאר מאמר המשורר כי לה' המלוכה ומושל בגוים שהוא ענין מקושי הבנה. ויש להעיר בו ספיקות עצומות:
הספק האחד מה ענין ההבדל בין מלוכה ובין ממשלה ואיך יתכן זה בממ"ה הקב"ה אשר הוא עילת העילות וסיבת הסיבות שלא יקרא רק מושל. שהוא ענין ממשלה ונסיכות בלבד אשר הוא תחת מדריגת המלוכה ופחותה ממנה:
הספק השני מהו ההבדל במ"ש בתחלה כי לה' המלוכ' ועל מי ימלוך אם לא על האנשים. צריכין אנו לומר שהמלוכה הוא על ישראל כמ"ש מלך ישראל וגואלו. והנה לפ"ז צריך ההבדל העצום למה על ישראל נקרא מלך ועל עובדי כוכבים נק' מושל. וא"א לומר מחמת שישראל קיבלו מלכותו עליהם משא"כ הע"ג כי זה לא יצדק משני פנים:
הפן האחד כי באמת גם הע"ג קיבלו עליהם מלכותו כמ"ש רם על כל גוים ה' רק שהם אומרים על השמים כבודו ור"ל כמו כת האפקורסין שאומרים עזב ה' את הארץ ואינו משגיח על הפחותי'. ועל זה הביא מאמר הסותר ואמר מי כה' אלקינו המגביהי לשבת אם שהוא מגביה לשבת אעפ"כ הוא משפיל לראות בשמים ובארץ ועכ"פ גם הם מודים במלכותו ומקבלים עליהם מלכותו רק שהם קוראים אלהא דאלהיא כמ"ש רז"ל והכוונה שהם אומרים שמצד רוממותו אין כבודו להשגיח בשפלים ומסר הארץ למערכת השמים והוא המושל עליהם או שאומרים מגדולת העבד ניכר גדולת האדון ועכ"פ גם הם מודים באלקותו ומלכותו כמ"ש מי לא ייראך מלך הגוים:
הפן השני כי אף אם נאמר שהם אינם מודים במלכותו הנה לא יתכן לומר זה מאחר שהם אינם מודים במלכותו הוא אינו מלך עליהם. כי ביד חזקה ימלוך ובחימה שפוכה ימלוך עליהם כי לא יצדק זה כ"א במלך בשר ודם שמלכותו אינו רק הסכמיי ולא עצמותי כי מה גבר גוברין משא"כ במלך מ"ה הקב"ה שמלכותו עצמותיי. כאשר הארכנו בזה בשערים. וע"כ יסדו מסדרי התפלה אמת מלכנו אפס זולתו ר"ל שמלכותו עצמותיי וזה דבר האמיתיי מלכותו הוא אמת מטעם שאפס זולתו מה שזולתו הוא אפס ואופס והוא המחי' את כולם ועל מה לא נק' מלך גם על הע"ג מאחר שכמצביי' עביד בחיל שמיא ודיירי ארעא ולית מאן דימחי בידי' וע"ז אמר הנביא מי לא ייראך מלך הגוים אף שע"ג אינם מודים במלכותך ואינם מסכימים עליו אעפ"כ אתה מלך עליהם כי לך יאתה המלוכה בעצם וכבר ביארנו הדבר הזה על נכון בשערים. ואלו הספיקות שראינו להעיר בזה. ומעתה נשוב לבאר אותם על מכונם ואיחד להם פרק בפני עצמו: