אור ברסלב

חינוך בית יהודה· רבי יעקב צבי יולס

פרק א

פתיחת המאמר

בהערות הספיקות הנופלים בשני מאמרים אלו מקרא ומדרש:

ברבה סדר בראשית לך יום אף לך לילה לך היום מקלס ולך הלילה מקלס מה היום ברשותך אף הלילה ברשותך בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום לך יום ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אף לך לילה בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום אנו אומרי' לפניך שירה ביום ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אנו אומרים לפניך שירה בלילה. עשית לנו נסים ביום אמרנו לפניך שירה ביום ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום וגו' עשית לנו נסים בלילה ואמרנו לפניך שירה בלילה השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לך נאה לומר שירה ביום ולך נאה לומר שירה בלילה למה שאתה הכינות מאור ושמש ואתה עשית את שני המאורות שנאמר ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים עכ"ל המדרש. והנה מאמר זה תמוה מאד מכמה שאלות שאעיר בו ואציגם לפניך אחד אחד:

השאלה הראשונה מה שאמר לך היום מקלס ולך הלילה מקלס הוא דבר שאין בו צורך כי מי לא ידע זאת כי כל צבא השמים לו משתחוים ומודים:

השאלה השנית מ"ש אף הלילה ברשותך וכי הוצרך המדרש להודיענו זאת אטו בשופטני עסקינן שיאמינו כדעת המינים ימ"ש שאומרים מי שברא אור לא ברא חשך:

השאלה השלישית מ"ש כשעשית לנו נסים בלילה אף לך לילה מה התלות הדבור בעשיית נסים הלא בל"ז ג"כ הלילה ברשותו:

השאלה הרביעית מ"ש אף לך לילה מאי רבותא במה שהלילה ברשותו יותר מן היום שהוציא הדבור בלשון אף כאלו אין הדבר פשוט:

השאלה החמישית מאי בעי להשמיענו בזה שאנו מקלסים אותו בין כשעושה נסים ביום ובין כשעושה נסים בלילה ומה החילוק בין אם עשה הנס ביום או בלילה והלא הוא ית"ש עושה הכל יפה בעתו אם צריכין להעשות נס ביום עושה להם ביום ואם צריכין לנס בלילה עושה להם בלילה כ"א יצודק בזמנו ומועדו ומה יתרון לזה על זה:

השאלה הששית כי אין מקלסין לו על זמן הנס הלא אין אנו מקלסין לו רק על עצמות הנס ואיכותה ובמה יפרדו הנסים במה שזה נעשה ביום וזה בלילה באם הם שוים באיכותם בענין הקילוס המתייחס לאיכות הנס המשתווה בשניהם:

השאלה השביעית במה שאומר כשעושה נסים ביום מקלסין לו ביום. כיון שההודאה על איכות הנס והגלות חסדו והופעת שפעו הקדוש עלינו ועוצם השגחתו עלינו ולמה יסתלק זה החיוב בלילה אדרבא ראוי שלא נחשה יומם ולילה מליתן הודאות לאל מאין הפוגות והוא מ"ע שאין הזמן גרמא:

השאלה השמינית איך למדו מזה שאמר המשורר לך יום אף לך לילה כשעושה נסים ביום מקלסין לו ביום ואיך יוצדק בזה במלת לך יום וכאלו חסר תיבה אחת לך מקלסים ביום ומה היה המקרא חסר כפשוטו. ואם דקשה להם מה בא להשמיענו שלו יומם ולילה א"כ גם לפי פירושם מאי בא להשמיענו שמקלסין לו ביום כמ"ש בשאלה החמישי',

השאלה התשיעית מ"ש למה שאתה הכינות מאור ושמש. איך יקושר זה עם הקוד'. גם גוף פירוש הדברים אינו מובן מה ענין מאור ושמש ואיך יתחייב עי"ז הקילוס ביום ובלילה:

השאלה העשירית מה שסיים ואתה עשית את שני המאורות הגדולים מה ענין לכאן:

השאלה האחד עשר מ"ש שנאמר למה הוצרך ראיה על דבר המפורסם. גם על גוף המקרא הלזה שהביא המדרש יש להעיר בו כמה ספיקות כמו שאבאר אי"ה ואציגה לפניך המקרא הלזה ומה שנעיר עליו וזה תוארו. ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה כו' ויש לעורר בזה כמה ספיקות:

הספק הראשון מ"ש בתחלה שני המאורות הגדולים ואח"כ אמר המאור הקטן ודברי רז"ל ידועי':

הספק השני מ"ש לממשלת היום מה ענין הממשלה הלזה ואם נפרש אותו על ענין ההארה הלא הזכיר אח"כ להאיר על הארץ לענין בפ"ע שנרא' מזה שענין הממשלה הוא ענין בפ"ע זולת ההארה הטבעיית. ועוד שענין הממשלה לא תצדק רק על ענין שיש בה בחירה והוא מושל ע"ז לעשות כרצונו. משא"כ ענין ההארה הוא ענין טבעיי שמעצמותם ובהירותם תפול ההארה על שטח הארץ שלא מדעתם ואיך תפול בזה לשון ממשלה:

הספק השלישי מ"ש ואת הכוכבים אינו מובן ודברי רז"ל ידועים בזה לפי שיטתם. גם על גוף דבריהם יש להעיר במ"ש שקטרגה הלבנה ואמרה א"א לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד והשיב לה לכי ומעטי את עצמך ויש להעיר בזה שני ספיקות הספק האחד מה ענין קיטרוג הלזה וכי ח"ו נכנסה לדבר מחמת קנאה. והספק השני לכי ומעטי את עצמך למה לא מיעטה הוא ית"ש בעצמו וציוה לה שהיא תתמעט עצמה. אלו הספיקות שראינו לעורר בזה המאמר. מלבד שגוף המאמר אין לו צור' שכליית נכבדת וראוי לנו לבאר דברי חכמים ומידותם ולתת צורה שכליית ולהיות דבריהם תפוחי זהב במשכיות כסף כאשר פירש המור' ז"ל. ואופני ישוב הדברים על מכונם יתבארו בפרקים הבאים בס"ד:

תוכן העניינים

חינוך בית יהודה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה