אור ברסלב

חיים שאל חלק ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן מד

סימן מג

בענין כתיבת הגט בעיר ניצא. אפיק שפ"ה על שפ"ת הים אחד מקצה.

שאלה ראיתי בכתובה שכתוב בה פה עיר ניצא די פרובינצא דיתבא על נהר פאליון וים ליאון ולא ידעתי שרש זה שכותבין ים ליאון ונראה שרוצים לומר גולפו ליאון ואין כאן מקומו אלא הוא סמוך לגולפו ליאון יורנו המורה אם יכתב כן בגט ואיש אין בארץ שידע להגיד מנהגם לענין גטין ולדעתו אני צריך ושכמ"ה.

תשובה א"ח מעיין בר אבהן ובר אוריין נקיט חומרי מתנייתא דקשה לזווגם קש א רישא אסיפא ומעש' לסתור. הרואה אומר צריכא רבה לפני ולפנים כי אין מקום פת"ור. ישלח דברו ויש"ב עליהם תשובה נצחת את כל ונוכחת ויצץ ציץ כפתורי"ם היוצאים מכפ"תור. רב חסד"א נקיט בידיה זרוע המיומן למחסה ולמסתור. דקרו ליה ועני דינא יתי"ב דבר בעתו בהגיע תור. ז"ה מהה"דר רב חביב"א יאו"דה יעלה על כל שכיות בקרב ישרא"ל כסף לא יפחות זהב לא יפחות ונעתו"ר. כי"ר. חזה הוית דאתרחיש ליה ניצ"ה ויש ספ"ק בידו אם יש לכתוב בגט כאשר כתוב בכתובה הים ראה עלה ארי"ה תחילת ניצ"ה ולפי רוב הענוה היה דורש לשון הדיוט. הנה האדון ידיו רב לו ולא צריך למטלעתא דידי ואולם לבלתי סור מן המצוה עם היותי עמוס התלאות מיני עצב"י בשמי"ם רו"ש והא גופ"א קשיא ריש"א ולמחר כריסה אמרתי בחפזי רביעי"ת של אר"ש פרט למזומן לפי הע"ט והזמן בס"ד. אנא בריה קלה נראה בעיני דצריך לכתוב בגט כמו שכתוב בכתובה. הן אמת דהרב גדול דורנו מהר"י בכר דוד בספרו הבהיר דברי אמת בקונטריסי' דף ק"ה ע"א ראיתי שהוכיח דאין ראיה מהשם הכתוב בכתובה ואין בו מועיל והביא ראיה מעשה זקנים גדולי הדור בעיר קדשנו ירושלם ת"ו והביאו הרב גט פשוט ס"ק ס"ז דף ק"ה ע"ב דאשה שהיו קורין לה גימ"א ובכתובתה כתוב שמחה ולא השגיחו כלל בכתובה וכתבו גימ"א ע"ש. זה שנים רבות שפני הדל תמהתי עליו דלא זכר מ"ש הרב גט פשוט גופיה דף קכ"א ע"ג ס"ק קל"ב דשם חזר הרב והביא המעשה הזה ושם נאמר דבעו רבנן מיניה דספרא אמאי כתב שמא והשיב שנראה בעיניו דגימ"א הוי שמחה וא"כ אין ראיה מהאי עוברא דאלמלא הסופר היה לפנינו או לא השיב כך היינו למדים מהכתובה ועוד צדדתי בזה (בח"א סימן ל"ז). אמנם בנ"ד נראה דגם הרב דברי אמת מודה דלמדין מהכתובה דלא אמרה הרב אלא בשמות דהסופר אפשר שיטעה לפי קוצר דעתו הן במשפט כתיבת השם דיוסיף אות או יגרע כפי העולה בדעתו. הן בגוף השם כההוא עובדא דסבר דגימ"א הוא שמח'. אבל בנ"ד שהוא על מושב העיר היכא יתבה ודאי שכך קבל הסופר שכותבין בגיטין ובכתובות ובכי האי גוונא למדין מהכתוב'. (דדוקא בשם עביד דטעי ספרא בצירא דפשיטא ליה דכצ"ל אבל בגבולות העיר ודאי לא עביד מדעתיה) ואנא חזיתיה להרב הגדול מהר"י חאגי"ז ז"ל בשו"ת הלכות קטנות בקונטריס לגיטין דף נ"ה ע"ג אות כ"ט שכתב וז"ל ראיתי כתובה משכם וכתוב בה בעיר שכם דהיא יתבה בין תרין טורין הר גריזים והר עיבל וממימי מעיינות מסתפקא מיבעיא אם ים לכתוב כן בגט עכ"ל ואני בעניי נרא' לי פשוט דכיון דכתבי הכי בכתובו' ודאי כך כותבין בגטין. והכא בנ"ד כיון דהמנהג לכתוב ים ליאון מסתמא כך היו קורין הראשונים שם הים הזה כי היא עיר קדמונים מאד ומסתמא זה מנהג הראשונים ואין לזוז ממנהג' דכיון שכך היו קורין לים ונהגו לכתוב כך לפרט יותר פרטות סימני העיר אין לשנות ויש להביא ראיה ממה שכ' אבי התעוד' מרן ז"ל בתשובות הראשונות השייכות לאבן העזר בריש דיני גיטין דף כ"ט ע"ג על כתיבת שם טבריא בגט וז"ל ואין לומר א"כ נכתוב בגט רקת כלשון המקרא כמו שכותבים בסינים וצובה דהתם שאני דכך היו כותבים ובאים מיום שנתישבו ואף על פי שנשתנ' שמם בפי העולם לא שינו ממה שהיו רגילים לכתוב אבל טבריה דעכשיו נתישב' יותר נכון לכתוב שם המפורסם בפי העולם מלכתוב שם הכתוב במקרא וראיה גדול' לדבר מההיא דפ"ק דמגיל' דאיפליגו ר"י ורבא אם טבריא היא חמת או רקת ואם היו כותבין בגט שם הכתוב במקרא לא הי' מקום למחלקת הזה ולמה הוצרך רבא להביא ראיה מהספדנין אלא ודאי גם בזמנם לא היו כותבין כי אם שם טבריא וכן אין לכתוב ים כנרת וכו' עכ"ל הרי דאפילו לענין שם העיר שנשתנ' כגון סינים וצובה שנשתנ' שמם בפי ההמון כותבין כמו שהיו רגילים זאת לפנים וה"ה לנ"ד כיון דהראשונים נהגו לכתוב דיתבא על נהר פאליון וים ליאון אין לשנות. וכן יש ראיה משירון ושיריץ שכ' הרב תומת ישרים סי' ק"ך דכותבין שירון וכדמוכח מתשובת מרן הנז' וכן עושים מעש' בקושטנדינ' שאין כותבין אסטנבול כמ"ש הרב מכתב מאליהו והוא הפך ממה שהעל' הרב גט פשוט סי' קכ"ח ס"ק כ"ו וכבר עטרת ראשי מורי הרב ז"ל בספרו הבהיר גט מקושר שם השיגו ופקפק בדבריו. ושם בגט פשוט ומכתב מאליהו וגט מקושר למורי הרב ז"ל תמצא אם יש לחוש ללעז גיטין הראשונים ואם יש חילוק בין שם העיר שנשתנ' לשם האיש ושם האשה ע"ש באורך.

ולפי מה שבא בשאל' גולפו ליאון הוא סמוך ומאחר שכן נראין הדברים שכך נהגו מקדם קדמתה משנים קדמוניות והראשונים לפרט יותר קראוה ים ליאון כי קרוב הוא ומסתמא מטו אהדדי ונקרא' בשם הים שעל פני ניצה ים ליאון. וכבר כתב הרדב"ז ח"א סי' מ"ד וח"ב סי' קפ"ד (הנדפס בויניציא) על עיר שאינה יושבת על הים וכן עיר דאמייאט שכולה יושבת על נילוס שאם כתבו דיתבא על ימא כשר דהמושב רוצה לו' ישוב העיר שבאין לה מן הים ובזה יש ישוב בעיר וכו' ע"ש. וכן בנ"ד כיון דעיר ניצה סמוכ' לגולפו ליאון י"ל שישוב העיר נמשך מגולפו ליאון שבאים אליה סחורות ומשו"ה קראוה ים ליאון ולימים ראשונים כ"ע הכי קרו לה. וכיון שנהגו לכתוב כן כתבינן לכתחיל' הכי. ולא דמי לדאמייאט שבדיעבד דוקא התיר הרדב"ז כמבואר. והבא לשנות צריך ראיה ברור' שלא להוציא לעז על גיטין הראשונים דמסתמא דקו כחדא ונתברר להם באותו פרק דים זה נקרא ים ליאון והי' פשוט אצלם והכי קרו לה.

באופן שלפי קוצר דעתי דאין לשנות בנ"ד מהכתוב בכתוב' וכן יכתוב בגט. ועמו עז ותושיה אם יבחר יקריב אליו אמר יאמר העבד שש אנכי באהבתו חדא"י נפשאי.

תוכן העניינים

חיים שאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה