חיים שאל חלק ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן לו
על תשובת מהרשד"ם י"ד סי' צ"ג:
נשאול נשאל דוד הוא הקטן ממעלת ציץ ישענו הרב השלם כמה"ר חיים עטייה נר"ו מארם צובה י"עא וז"ל יודיעני דעתו במ"ש הרב הגדול מהרשד"ם בי"ד סי' צ"ג בענין קהל שהסכימו שכל מי שיקנ' משי שיתן לקופת הקהל על כל ליטרא לבן אחד וראובן נשתתף עם גוי והקהל רוצי' לחייבו שיתן גם על חלק הגוי וכתב הרב דלגבי חלק הגוי פשיט' דפטור וראי' ממ"ש הריב"ה י"ד סי' קס"ט דגוי שעש' ישראל אפטרופוס על נכסיו מותר ללות ממנו ברבית כיון דהאחריות על הגוי וה"נ בנ"ד. ותו טעמ' אחרינ' דקי"ל מילת' דלא שכיחא לא גזור רבנן וא"כ כיון דקי"ל דאסור להשתתף עם הגוי שמא יתחייב לו שבוע' והתור' אמר' לא ישמע ע"פ הו"ל מילת' דל"ש ולא גזרו בה וזה הוי סניף לטע' הא'. ולגבי חלק הישראל העל' הרב להלכ' דגם חלק הישראל פטור לגמרי והביא ראי' ממתנות כהונ' דקי"ל דשותפות גוי פוטר לגמרי גם חלק הישראל. גם הביא ראי' מדין חלה ממ"ש מרן הב"י סי' ש"ל בשם ס' התרומ' וז"ל ק' למורי על ההיא דעוש' עיסה עם הגוי אם אין בשל ישראל כשעור פטור' הא אם יש כשעור חייבת ואלו ריש ראשי' הגז קאמר דשותפות גוי פטור' וכן פ"ה דפסחי' עיסת ארנונא פטור' ונרא' למורי דכי קנו הקמח הישראל והגוי פטור' דבכל פורתא יש לגוי חלק בו ע"כ וה"נ בנ"ד בכל חוט יש לגוי בו חלק עכ"ד אמרי קדוש. ואני בעניי בתר דלחיכנא כפות הדום רגליו לא זכיתי לירד לסוף דעתו הרחבה לפי קוצר השגתי. א' צריך להבין בעיקר נדון הרב האי קופת הקהל היכי דמי דאם היא לצורך מסים וארנוניות א"כ באנו לפלוגת' דרביואתא אם חייב לתת מס מממון אחרים שבידו וכנודע מתשו' ר"ת שהביא בהגזול בתרא ותשובת מהר"ם שהביא' פ"ק דבתר' יעויין שם במ"ש הרב החבי"ב סי' קס"ג הגה"ט אות נ"ה ומה לפנים ומה לאחור. ואם קופת הקהל היא לצורך צדק' א"כ אמאי אתי מרחיק מדין רבית ולא אתי עלה ממ"ש הרא"ש בתשובה כלל י"ג סימן ו' והביאה מרן בב"י ס"ס רנ"ט ובבדק הבית בי"ד סס"י רי"ח על צבור שתקנו שכל מי שיש בידו מעות להתעסק בין משלו בין משל אחרי' שיתן כו"כ לקופה של צדק' אם חייב ליתן ממעות של צדק' והשיב יראה לי כי מעות של צדק' שהוקצו למצוה אינם בכלל של אחרי' כי דעת הקהל הוא על מעות של אחרי' שהם חייבים ליתן מס מהם שהבעלי' עצמן אם היו בידם היו צריכי' לתת מס מהם אבל מעות של מצוה אינם בכלל ופטורי' הן מהמס ע"כ והדברים ק"ו לנדון מהרשד"ם דהשתא בנדון הרא"ש שהסכימו בהדי' גם על של אחרי' אפ"ה פטר הרא"ש מטעמ' דכת' כי דעת הקהל הוא דוקא על מי שחייב ליתן מס ולא על של הקדש כ"ש בנדון הרב דלא פירשו בהדיא גם על של אחרים דפשיט' דנכסי דגוי פטורין דאינם חייבי' במס דגוים לאו בני חיובא נינהו במס ולאו בני מעבד מצוה נינהו ואע"ג דהרא"ש איירי בנכסי הקדש פשיט' מטעמ' דיהיב גבי הקדש מישך שייך נמי גבי נכסי גוי. וליכא למימר דח"ו לא שלטה עינא טבא דהרב ז"ל בתשובת הרא"ש דאיהו גופיה הזכירה בחי"ד סי' רי"א עי"ש וא"כ מ"ש הכא דלא הזכיר ולא נסתייע ממנה דאנכי הרואה דהרא"ש תנא דמסייע ליה בנדון זה. איברא דבעיקר תשובת הרא"ש יש מקום דקדוק ממ"ש בכלל ז' סי' כ"ט דתקנה שעושים בני העיר בסתם כל בני העיר. בכלל אעפ"י שעשאוה לצורך המס ויש מבני העיר שאינם פורעים מס כיון שלא הוציאו שום אדם ע"כ הרי דהתם לא אזיל בתר אומדנא דגם שאינו פורע מס חייב ומ"ש הכא דאזיל בתר אומדנ'. ואולי דשאני התם דאותו שאינו פורע חיובי מחייב מדינא אלא דפטור משום שהוא ת"ח או שפטרו המלך באופן המועיל וכל כה"ג כיון דבר חיובא הוא אלא שדבר אחר גרם לו משו"ה כיון דעשאוה בסתם הכל חייבים משא"כ בנכסי הקדש דמדינא פטירי אין דעת הקהל לחייבם. ועוד יש לעמוד ממ"ש הרא"ש עוד שם בכלל ו' סי' י' בתשו' הצבע שאם ראובן אינו צריך לשופטים לסייעו בעש"ג אינו מחויב ליתן עם הצבור ומזה למד מהר"ם אלשיך בסי' נ"ב לנ"ד גבי ת"ח דלא מחייב בשכר המרביץ תורה יעו"ש וא"כ אמאי כתב בסי' כ"ט דכל בני העיר בכלל אפילו אותם שאין פורעים מס ויש לישב ועת לקצר. גם במ"ש עוד מהרשד"ם טעם שני לסניף דכיון דאסור להשתתף עם הגוי א"כ הו"ל מילתא דל"ש ולא גזור בה. מדברי מהריב"ל בח"א סי' מ"ד נראה שחולק בזה גבי הסכמת החזקות ואדרב' כתב דכדי שלא יהא חוטא נשכר חייב יעויין שם. באורך. הן אמת דהרשד"ם לא אמרה אלא לסניף בעלמא אבל מ"מ מהטעם שכ' מהריב"ל שלא יהא חוטא נשכר דינ' יתיב דגם בנדון הרשד"ם הול"ל דחייב לשלם גם בעד חלק הגוי משום קנסא וכפ"ז אין מתשו' הרא"ש כלל י"ג שהבאנו ראיה לנדון מהרשד"ם דשאני בנכסי הקדש דלא עביד איסורא אבל הכא דנשתתף עם הגוי דעביד איסור' הו"ל לקנסו שלא יהא חו"נ וכפ"ז גם עיקר הראיה שהביא הרשד"ם ז"ל מדין רבית אינה ברורה דשאני התם דלא עביד איסורא הישראל כלל ומשו"ה שרי ללות ממנו כיון דהאחריו' על הגוי אבל הכא כיון דעביד איסורא הו"ל לחיוביה. גם במ"ש עוד הרב מהרשד"ם לפטור גם חלק הישראל והביא ראיה מדברי סה"ת שהביא מרן הב"י נוראות נפלאתי הפלא ופלא דנראה דלא סיימוה קמיה סוף דברי סה"ת דאחר שכ' שאם קנו הקמח ביחד פטורה והביא ראיה מהא דאמרו בראשית הגז שותפות גוי פטור ומפ"ק דפסחים דעיסת ארנונא פטורה סיים בה וז"ל ובראשית הגז יש איכא דאמרי שותפות דגוי חיובי מחייב וכן פ"ק דפסחים יש לשון זה דעיסת ארנונא חייבת בחלה לפ"ז אין צריך לחלק כלום עכ"ל כפי מה שהביא מרן הב"י ז"ל והדברי' ברורי' דה"ק דאע"ג דברישא לחלק יצא בין קנו קמח ביחד ללא קנו קמח ביחד ויליף לה מפ' ראשית הגז ומפ"ק דפסחי' היינו להך לישנא קמא דאמרינן בראשית הגז שותפות גוי פטורה וכן ללישנא קמא דפסחי' דעיסת ארנונ' פטורה דאז צריך לאוקומי מתני' דתנן אם אין בה כשעור פטורה הא אם יש בה כשעור חייבת ברם לאיכא דאמרי בראשית הגז דשותפו' דגוי חייבת וכן לאיכא דאמרי פ"ק דפסחים דעיסת ארנונא חייבת א"כ א"צ לחלק כלום דמתני' בכל גוונא איירי אע"ג דקנו קמח ביחד אפ"ה כל שיש בה כשעור חייב' להנהו לישני וא"כ סה"ת גופיה לא פסיקא ליה מילתא וכיפי תלי לה בחלופי הני לישני לישנא קמא ואיכא דאמרי וא"כ מאי חזית דסמכת אתחלת דברי ספר התרומה לפוטרו בלא כלום. ותו דאשכחן להרי"ף והרא"ש פ"ק דפסחים דפסקו כלישנא בתרא דעיסת ארנונא חייבת והכי איתא בירוש' ודלא כלישנא קמא דרבא דאמר פטורה וגם בההיא דראשית הגז אשכחן להרמב"ם פ"א מה' תרומות דין ך' כאב"א דרבנן שותפות גוי בתרומה חייבת וא"כ לענין דינא אית לן למנקט כותייהו ודלא כסה"ת וכ"ש דסה"ת גופיה לא פסיקא ליה מינתא ואדרבא מדכתב בסיפא ובראשית הגז וכו' ולפ"ז א"צ לחלק כלום מוכח דהכי ס"ל עיקר לדינא. וראיתי להב"ח שכ' ג"כ דמשמעות כל הפוסקים דלא כסה"ת אלא אפילו אם קנו קמח ביחד חייב יעו"ש וכ"כ הש"ך. איברא דגם על הב"ח יש קצת תימה דנר' מריהטא דלישניה שהבין שכן הוא באמת סברת סה"ת ולא כן אנכי עמדי דהדר ביה רב בסיפא וכדכתיבנ'. ואיך שיהיה דברי מהרשד"ם תמוהים דמאי מייתי ראיה מריש דברי סה"ת שהם הפך כל הפוסקים וגם דהעלים רב מיניה מסוף דבריו דהדר ביה משמעתיה דכפי סברת כל הפוסקים וסיפא דלישנא דסה"ת דינא יתיב בנדון הרב מהרשד"ם דעכ"פ חייב חלק הישראל דומיא דתרומה וחלה והיכי פסיק ותני דגם חלק הישראל פטור וצ"ע. נאם אחד אחוז בחבלי עבותות אהבה כאשר הייתי אהיה. חיים עטייה ס"ט: