חיים שאל חלק א· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן צב
על הרמב"ם פ"ו דה' מלכים.
א' דין ו'. עמון ומואב אין שואלים להם לשלום. מרן הביא מ"ש ההגהות בשם הר"א ממיץ דתשלומי שלום מותר כההיא דדהע"ה וכך הביא בשמו הסמ"ג לאוין רכ"ח וכן הוא בספרו ס' יראים סי' רצ"ו. ומרן בכ"מ כתב עלה ויש לתמוה על זה שאמרו חז"ל במדרש ותו לא ונשמט סוף לשונו. והרב גופי הלכות כתב פי' לדבריו שתמה על פסק רא"ם דהא אז"ל לפי שנאמר בטוב לו לא תוננו יכול עמון ומואב כן ת"ל וטובתם הרי שלמואב יכול שלא לשלם להם טובתם ותוכל להונותם אפילו שגמלו לך טובה עכ"ל ודבריו קשים דמהיכא משמע ממדרש זה אפילו שגמלו טובה ודילמא לא איירי אלא בשלא גמלו טובה ותו דאימא דהדבר שקול שיוכל להונותם אפילו שגמלו טובה ואי בעי עביד תשלומי שלום וא"כ ל"ק להרא"ם שכ' דמותר וזהו כפי לשון הרב דנקט הרי דלמואב יכול שלא לשלם אבל הרב לא דק בלשונו דאי גמלו טובה בכלל וטובתם ודאי דאסור דהא לא תדרוש כתיב אבל כבר כתבנו דאין ראיה לגמלו טובה. ואשתמיטיתיה להרב הנזכר דברי הסמ"ג לאוין רכ"ח שכתב וז"ל ובספרי תניא מכלל שנאמר בטוב לו לא תוננו יכול אף אלו כן ת"ל וטובתם אמנם אומר הרא"ם בד"א בדרישת שלום אבל תשלומי שלום מותר וכו' ע"ש הרי דהביא בריתא דספרי ועלה כתב משם הרא"ם בד"א וכו'. וכן מתבאר בדברי הר"א ממיץ גופיה בספרו ס' יראים סימן רצ"ו דאחרי שכתב סברתו דתשלומי שלום מותר הביא שם מאמר הספרי הנזכר. אבל הדבר ברור שכונת מרן ז"ל להקשות עליו שהוא ז"ל כתב דתשלומי שלום מותר. והביא ראיה מדוד הע"ה ואילו במדרש רבה ריש פ' פנחס אמרו וז"ל את מוצא במי שבא עמהם במדת רחמים לסוף בא לידי בזיון ומלחמות ואיזה זה דוד ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש א"ל הקב"ה אתה תעבור על דברי אני כתבתי לא תדרוש שלומ' וטובתם ואתה עושה עמם גמילות חסד אל תהי צדיק הרב' שלא יהא אדם מוותר על התור' וכו' ע"ש וזה הפך הרא"ם. וכ"כ הרב דת ודין פ' שלח שזהו כונת מרן בכ"מ ופשוט. ואף דאין למדין הלכה ממדרש הדבר ברור דמידי דלא אתפרש בש"ס למדין וכמ"ש הפר"ח בספר מים חיים פ"ה דברכות ובאמת הדבר תמוה על גדולי הראשונים הרא"ם והסמ"ג והגמ"יי שהביאוהו שדנו מסברא לבד נגד המדרש. (עיין מה שכתבתי אני הדל בס' הקטן דברים אחדים דף קס"ג בס"ד ואתה תחזה שבאתי לכלל ישוב לדברי רבינו אליעזר ממיץ ה' יזכנו ויתן לנו ישוב בארעא דישראל אדמת הקדש ארץ חיים).
ב דין ח' ודין ט' ודין יו"ד. מקור הדין הורה גבר הרב מהר"ר יחיאל באסאן והאריך מאד על דברי מרן כ"מ ולענין דינא עיין בתשובותיו סי' ק"א ובמשנה למלך ועיין במגילת ספר לאוין רכ"ט ועיין להר"א ממיץ בספר יראים סי' רצ"ז ע"ש ורבינו ירוחם נתיב כ"א סוף ח"ב הביא דינים אלו והזכיר סוגית מכות אך הטור וש"ע השמיטו דינים אלו ולא ידעתי למה ועיין בספר ארעא דרבנן דף ל"ח ע"ב אות ס"ד. שוב ראיתי מ"ש הרב שבות יעקב ח"א סימן קנ"ט עש"ב ועיין בספר שאלת יעבץ סי' ע"ו ובספר בית יעקב סימן ק"ם. ואני בעניי כתבתי באורך בענינים אלו בקונטריס. חיים שאל סי' כ"ב וסימן כ"ג ע"ש בס"ד.
ג . דין י"ג. וכן פטורין מלערב עירובי חצרות. עיין מה שכתב הרב המפורסם מהר"א גאטיניייו זל"ה בספר דרשותיו הנקרא טירת כסף דף רי"ט ע"ג ע"ש.