חיים שאל חלק א· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן נז
בקרע ספר תורה. איזוהי דרך ישרה.
שאלה מעשה בס"ת שנקרע מראש השיטות באמצע ה' או ששה שיטות ובכלל תיבת אלהיכם נקרע בין אלהי לאותיות כם יורנו המורה כדת מה לעשות לתקן הס"ת אם לסלק היריעה שהיא בת חמשה דפין כלה כמות שהיא או תסגי בחד לחתוך אותו דף לבד ולשים דף במקומו. או שרי לעשות טלאי ולקלוף כל התיבות שנקרעו אף שיש שם אלהיכם ושכמ"ה:
תשובה לכאורה כל הדברים יגעים ולא יש תקון ברור ובדרך קצרה ארדוף אצי"ג מה שקלט העי"ן הנה אשו"ר ברהטי"ם. כי השואל נח"ץ ינח"ץ גם אני בעוניי באמצע פרק מקראו"ת שי"ש להם הכר"ח ופרשת משפטי"ם. על כן אקצר ואעלה בשני האותות האלה מן השיטי"ם. בס"ד. הנה קרע הבא בתוך שלש אם ניכר הגויל שהוא עפיץ שרי לתפור בתוך שלש כמ"ש בי"ד סימן ר"פ וכתב הרב ב"ח דכשהקרע התחיל בשיטות אף דלא עפיץ אפי' ד' וה' שיטות יתפור. וא"כ בנ"ד שאין הקרע בגליון אלא בשטות מותר לתפור אף שהם ד' וה' שטות וכתב מור"ם דבעפיץ דוקא שלש שטות ולא יותר אמנם לדברי הרב ב"ח דשרי בלא עפיץ כשתין הקרע מתחי' מן הגיליון מכ"ש בנ"ד דעפיץ דשרי ה' שיטות.
אמנם הרב עדות ביעקב סי' יו"ד פליג על הרב ב"ח וזו הלכה העלה דבין שהקרע מתחיל מהגיליון בין שמתחיל מהשיטות אידי ואידי שוו בשעוריהם דבדלא עפיץ ב' יתפור ג' לא יתפור. ולפ"ז בנ"ד אף דעפיץ כיון דהוי טפי מג' שיטות לא יתפור וכבר כתבו ז"ל דאי לא שרי תפירה ה"ה לדבק מבחוץ. ואולם הא דכתב מור"ם דלא יתפור טפי מג' הוא סברת הריב"ש. והריב"ש גופיה הדר ביה ואית לן תלתא קראי מעידין בגודלן דהריב"ש הדר ביה והוחזקו דור אחר דור לעשות מעשה לתפור אפי' טפי משלש כמו שכתב הרשב"ץ ח"ג סימן ר"ז ובנו מהר"ש בתשובותיו סימן ק"ן ונכדו מהר"ץ בשו"ת יכין ובעז ח"א סימן כ"ג וא"כ אין לחוש לדברי האחרונים בזה דצדדו דהריב"ש לא חזר בו. והיינו טעמא שבימיהם לא נתגלו תשו' הנז' אבל אנו שראינו דעשו מעשה רב כמה זמני וכתבו דהריב"ש גופיה הדר ביה. ודאי מה יק"ר סהדות"א ומעשה רב. ואשר עלה ונסתפק השואל אי סגי בסלוק דף זה שבו הי' הקרע הא מילתא היתה לבאר באר הטב מפום רבנן דלא סגי בסלוק דף וצריך לסלק יריע' בת ג' דפין ואם היריעה בת ו' דפין יסלק שלש ויניח שלש וסגי בהכי כמבואר בתשובת הרב שבות יעקב ח"א סימן פ"א ובתשובת הרב מהר"ר צבי סימן י"ט ובתשובת הרב בית יהודה ח"ב סי' כ"ה ומשם באר"ה ולפ"ז בנ"ד צריך לסלק היריעה של ה' דפין כלה כמות שהיא ובשגם דנא פתגם היא מוסכמת ולא רבו עליה כמבואר בדברי הרב ט"ז סימן רע"ו ס"ק ו' וזה דעת הרב סמ"ע כמ"ש הרב משאת בנימין סימן נ"ז ע"ש ובשו"ת שאלת יעבץ סימן קנ"ב ושאר אחרונים. וגם הרב שבות יעקב סימן הנז' העלה דהנכון לסלק היריעה וכך נהגו בפראג עפ"י הוראת זקן ביתו הגאון הרא"ש מפראג ע"ש. מ"מ הלב מהסם לבטל יריעה בת ה' דפין וכמה אזכרות שבהן דהגם דלא חיישי רבוואתא על זה. עינינו הרואות החוש"ה אל העי"ן דיש להצטער על זה. ועיין בתשובות הרב בית יהודה ובמה שאכתוב בסמוך. והרב נחלת שבעה ח"ב סימן ל"ז הורה לקדור את השם בנ"ד שטעה וכתב שתי שמות כאחד. אמנם הרב שבות יעקב בתשובה הנזכר דחה כל דבריו וכתב דמ"ש בענין נוקב שם ה' טעה בדבר משנה משב וכן תמה עליו הרב בית דוד י"ד סימן קנ"ח ודחה כל דבריו. וק"ק על הרב יד אליהו סוף סימן מ"ו דסמך על הרב נחלת שבעה ורמז מ"ש זהו נוקב וכו' ע"ש והי"ל להקשות עליו לפחות בהא דנוקב שדבריו תמוהים וכן קשה על הרב שאלת יעבץ ח"ב סימן ע"ו. ואולם בכל זאת הרב בית דוד שם כתב מפי סופרים דהמנהג בגלילותנו הוא לקדור וגם לקלוף וסמכו הסופרים על הרשב"ץ ורבים אשר אתו דשרו עש"ב ובשו"ת שאלת יעבץ סימן קנ"ג ובשו"ת יכין ובעז סי' הנזכר. וגם הרב ט"ז בנדון שלא כתב יו"ד באלהינו כתב שכבר נהגו הסופרים לקדור השם שנכתב בטעות דסמכי על מס' סופרים ואם כן גם בזה יעשה כן והרב בית לחם יהודה הביא תשובת הרב שבות יעקב הנזכר ודחה ראיתו וכתב דראה כמה וכמה אחרונים מחזיקים יד הסופרים שנהגו לקדור וגם הרא"ש לא כתב אלא באזכרות אבל באזכרה יודה דמוטב לקדור אחד ולא לגנוז היריעה שכתובים בה כמה אזכרות זה טעם מס' סופרים ע"ש באורך. אי לזאת בנ"ד נראה דיניח טלאי מקלף מעשה ידי אומן ייקדור אותיות כם שכבר נקרעו ויתקן שאר אותיות שנקרעו לכתבה על הטלאי. ובנ"ד אפשר דכ"ע מודו כיון דהקדירה באותיות כם דהגם שהם נטפלו' לשם ונתקדשו הוא מדרבנן כמ"ש הרמב"ם. והקלו האחרונים קצת באותיות הנטפלו' כאשר המעין יראה בשו"ת מהר"ם מלובלין ס"ס קי"ב ובשו"ת הרב בית חדש סימן קי"ג ובס' בית דוד סי' קל"ג ומה גם דבנ"ד אם לא נעשה תקון זה יאבדו חמשה דפין והאזכרות שבהם או יקדור אלהיכם כלו. לכן הוא עדיף לן לקדור אותיות כם שכבר קרועות ולקיים שם אלהי וגם לקיים ה' דפין ואזכרות שבהן. ומה גם דהס"ת הזה נכתב מידי אביר גברא רבא וכתב כל האזכרו' ברזא דשמא קדישא על פי רבינו האר"י זצ"ל. ואותיות כם יכתוב בקלף של הטלאי באימון ידים ויהיו נקראים עם אלהי הנשאר בדף אלהיכם קריאה נאמנה. ובשגם הרב מהר"א הלוי בס' גן המלך סימן ה' יצא לידון בדבר חדש דלא יכתוב חצי אזכרה על הטלאי וחציה בדף אלא כלה על הדף או כלה על הטלאי וכו' ע"ש באורך. אומר אני דבנ"ד מודה דזה חידוש שחידשה תורה דיליה גזרה שיתפרק הטלאי ותלך חצי אזכרה והוי כמוחק את השם כמבואר בדבריו. ובכי האי גוונא דנ"ד דהוי באותיות הנטפלות ואם לא יעשה כך ילכו כמה אזכרות לגניזה או יקדור או יקלוף שם אלהי הנשאר בדף. יודה הרב דנכון לעשות כן דודאי נשאר שם אלהי וכל אזכרות אשר בה' דפין. ומאי דחש הרב ז"ל הוא ספק ואין ס' מוציא מידי ודאי. והנלע"ד כתבתי החיד"א ס"ט: