אור ברסלב

חיים שאל חלק א· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן נא

סימן נ

הגידו האותיו"ת. פירוש תוספות סוף תעניות.

שאלת ממני צורבא מרבנן יניק וחכים אודיעך דעתי הקצרה בפירוש דיבור התוספות סוף תעניות גבי ט"ו באב שהוא סתום וחתום:

תשובה תנן התם ארשב"ג לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיה"כ שבהן בנות ירושלים וכו' יוצאות וחולות בכרמים וכו' ואמרו בגמרא בשלמא יה"כ משום דאית ביה מחילה וסליחה יום שנתנו בו לוחות אחרונות אלא ט"ו באב מאי היא דאמר רב יהודה אמר שמואל יום שהותרו שבטים לבא זה בזה ואיכא תו שינויי טובא. וכתבו התוספות יום שהותרו שבטים לבא זה בזה פירוש דהיינו יום טוב עכ"ל ובודאי דצריך פירוש לפירושם. ולא פניתי לראות מפרשי הש"ס ואביזרייהו ששם עלו שבטי"ם ידרכון קס"ת בהבנת דבריהם ודאי אך מאפס פנאי חשתי ולא התמהמהתי להפיק רצונך ואשר תעלה מצודתי אציגה נא עמך ואם אכוין לאיזה פירוש מהמפרשים חדאי נפשאי דילנא אמרי דילהון היא ומינייהו ומני יתקלס עילאה. ויראה דאפשר לפרש משום דיום טוב משמע דאסור בעשיית מלאכה וכמ"ש פ"ק דמגילה ויום טוב שאסור בעשיית מלאכה ובתר הכי קאמר דמשתה ושמחה קבילו עלייהו ועשיית מלאכה לא קבילו דלא כתיב בקבלתם יום טוב. ואהא קשיא להו דט"ו באב אינו אסור בעשיית מלאכה לזה כתבו פירוש דהיינו יום טוב כלומר דהלשון מושאל ואינו כי"ט דעלמא רק משום שהותרו שבטים ישמח ישראל ולרוב שמחתם קראוהו יום טוב וז"ש דהיינו יום טוב דזה לבד שהותרו זהו היום טוב ולית ביה איסור עשיית מלאכה וכן לאידך שינויי דמשנו בתר הכי היה להם שמחה גדולה ועמ"ש רשב"ם בתר' דף קכ"א. ועוד אפשר לומר דכונת התוס' הוא לומר דאף למשתה ושמחה לא הוקבע ט"ו באב רק בשנה ראשונה אותו היום שהותרו עשאוהו י"ט למשתה ושמחה ואח"ך היה זכרון בעלמא וז"ש דהיינו יום טוב כלומר יום שהותרו אותו היום היה י"ט שהרבו שמחה ומשתה דוקא בשנה ההיא. א"נ אפשר דהתוספות אמתניתין קיימי דקתני שבהן בנות ירושלם וכו' ועל זה כתבו יום שהותרו שבטים ואי קשיא דעל מה נקרא יום טוב אי הותרו שבטים ולא אשכחן אלא דבנות ירושלם יוצאות וחולות לזה כתבו פירוש דהיינו י"ט כלומר זהו הי"ט דבנות ירושלם וכו' ומשום שמחה זו נקרא י"ט ומא ד נות יוצאות ביום זה משום שהותרו שבטים וכן אינך. ויתכן לפרש משום דהני בי תרי יה"כ וט"ו באב על שניהם הוא אומר לא היו ימים טובים לישראל כמותם וא"כ בכל חד משמע דאיכא עיצומו של יום שהוא י"ט לסיבה אחת ונוסף עוד מלתא אחריתי דעדיף משאר י"ט ובמאי דקאמר לא היו י"ט לישראל כיה"כ וכט"ו באב דמוכח דיש יתרון הכשר בכל חד מינייהו משארא. והשתא יקשה דבשלמא יה"כ אית ביה תרתי יום מחילה וסליחה והוא יום שנתנו לוחות אחרונות וא"כ הוא י"ט משום מחילה וסליחה ועדיף משאר י"ט דנתנו בו לוחות האחרונות. כל קבל דנא ט"ו באב מאי משני יום שהותרו וכו' הא אין זה כי אם דבר אחד ואיה איפה כל היתר משאר י"ט. להכי כתבו התוס' פירוש דהיינו י"ט כלומר דענין הלז שהותרו שבטים לא יספיק אלא לומר שהוא י"ט לבד וא"כ מוכרח דהיתרון נמשך אח"ך מכח דבנות ירושלם יוצאות וחולות ובסגנון אחר אפשר לפרש והוא זה דביה"ך עיקרו יום שניתנו לוחות ונמשך ממנו תועלת לישראל לעבור בסל"ח דנקבע לדורות יום מחילה וסליחה הכי קרא שמו יה"כ. אבל בט"ו באב התועלת הנמשך לישראל שהותרו השבטים הוא העיקר והוא סיבת הי"ט ולא דמי ליה"כ וזה אפשר שכיונו התוספו' דלא תקשי דהמקשן בחכמה יסד אר"ש לפרש דיה"כ יום מחילה והוא יום שנתנו הלוחות כלומר דיש עיקר לדבר שנתנו לוחות ויש תועלת לישראל דנמשך ונקבע למחילה ומאי משני יום שהותרו הא לא דמי ליה"כ אי לזאת כתבו התוספות פי' דהיינו י"ט כלומר כל מגמתנו למען דעת סיבת י"ט כי אותה אנחנו מבקשים וכיון דהשמיענו דהוא יום שהותרו היינו יום טוב ותו לא אכפת לן אם הוא העיקר והוא התועלת ולא אצטריך להיות מעין דוגמא ליה"כ. ובאופן אחר אפשר לומר דהיה מקום לפרש פירוש אחר בסוגיא ובאו התוס' בנועם שיח בדברו' שתים לדחותו והוא דהיה מקום לדקדק דהמקשן אמאי האריך בקושיתו והו"לל בקצרה בשלמא יה"כ ניחא אלא ט"ו באב מאי ומכח זה היינו יכולים לפרש דמאי דפריך הוא אמאי הוקבע יום ט"ו באב דבנות ירושלם יוצאות וחולות ומה ראו על ככה היום כזה דבשלמא יה"כ יש טוב טעם ורמז הרומז משום בנות ירושלים דיוצאות וחולות והוא דיה"כ הוא יום מחילה וכן הנושא אשה מתכפרין לו עונותיו ויש שייכות ליציאתן לבקש מנוח אשר ייטב להן לו' כזה ראה וקד"ש כי עמך הסליחה נשואין עושה וגם יום שנתנו לוחות אחרונות משום העגל והני נשי ליתנהו בעון העגל ומשו"ה יוצאות וחולות ותגלנה בנות. אלא ט"ו באב מאי היא כלומר מה טעם יוצאות בו ומשני יום שהותרו וכו' לכן בנות יוצאות כי כל הרוצה ליטול יבא ויטול אף שהוא משבט אחר. זה היינו יכולים לפרש בסוגיא. אבל אין זה אמת. חדא דכיון דאכתי לא ידעינן אמאי ט"ו באב הוא י"ט ודאי היינו דבעי המקשן ולא בעי אמאי בנות יוצאות דעד שלא ידענו עיקר מטרין ט"ו באב אין לשאול על יציאת הבנות. ותו אי תימא דהמקשן שאול שאל טעם יציאת הבנות תינח לתירוץ זה דהותרו שבטים דיש קצת טעם ליציאתן ברם שאר שינויי דמשני בתר הכי לא משכחת טעם לבנות וא"כ מוכרח דהשאלה היתה על עיקרו של יום וז"ש פירוש דהיינו י"ט כלומר השאלה והתשובה אינה אלא למען דעת טעם שהוא י"ט. ועוד רחש לבי איזה דרכים אחרים ולא רציתי להאריך. וזה יספיק לפי שעה החיד"א ס"ט.

תוכן העניינים

חיים שאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה